הרהור
פוסטים פופולאריים
-
על "חמדנותם" של העובדים הסוציאליים
28/3/11 | 887 צפיות
-
תקשורת ונתוני הרוגים מתאונות דרכים
23/8/09 | 2581 צפיות
-
בגידתה המנומקת של שלי יחימוביץ'
23/3/11 | 2710 צפיות
-
סושי
12/7/08 | 912 צפיות
-
ששה קולן הולך מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע
4/6/08 | 2408 צפיות
-
למידה כנסים וטכנולוגיה סיכום
17/2/08 | 529 צפיות
פוסטים אחרונים
- יונתי בחגווי הסלע- על מדרש יונתי של מאיר אריאל 5/8/14
- שיט על ה saone היום החמישי 28/10/13
- שיט על ה saone היום הרביעי 5/9/13
- חי באהבה- לילה לבן בפרדס חנה 15/8/13
- שיט על ה saone היום השלישי 5/8/13
- שלוש אצבעות מתחת לטבור 7/7/13
הכניסה לצילום בתשלום
 הכלה משייח דנון באה להצטלם אצל אלי אביבי. יש מקומות קבועים לצילום: על מדרגות בית האבן הישן והמתפורר בחלון הפתוח מול הים ליד העוגן ובשלולית המלוחה משם ישלה אותה אהובה המיוזע.
רוצים להצטלם ליד שרידי ההסטוריה שלכם? הכניסה לצילום- בתשלום.
ואני תוהה מה חושבת הכלה החנוקה בבגדי החתונה שתהיה עוד יומיים האם היא חושבת איפה האנשים שגרו כאן? ומה קרה ביום ההוא שבו גורשו ללבנון? האם היא חושבת מה קרה לשאר הבתים? ולמה יש מדשאות במקום בתים ב"פארק הלאומי"? ואיך אדם פרטי משתלט על מקום כזה? ובהמשך לוקח ממנה כסף על השימוש בנוף.
קנינו פחמים לארוחת הערב? מי שם עין על הילדים בים? מתי מרחנו אותם בקרם הגנה? |
תגובות אחרונות
-
עמיתלוין3
בתגובה על למידה כנסים וטכנולוגיה חלק ג'
-
א ח א ב
בתגובה על יונתי בחגווי הסלע- על מדרש יונתי של מאיר אריאל
-
אוריברעם1
בתגובה על תרגומים של "בלוז ההלוויה" של אודן
-
קלואי*
בתגובה על סבתא מגילה מכינה מרק חוביזה
-
ורד אוריאל
בתגובה על שיט על ה saone היום החמישי
-
ההלך
בתגובה על לילה יורד על נהר ה saone
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה היה מקום די פראי , אני זוכר סלעים על החוף בצורת קוביות ,, ואולי היו אלו קוביות בטון, ואני זוכר גלים שהתנפצו אל קשת סלעית, וכל הזמן חשבתי מה יקרה אם איזה בן אדם יקלע לתוך הקשת הזאת ,סמוך לחוף היתה מן בריכה טבעית מוקפת סלע שם למדנו אחי ואנוכי לשחות,
יכולתי לסיים בזה שהרבה זכרונות טובים יש לי מהמקום,חוץ מפעם אחת, שבה שתי הבנות של זוג החברים , עמליה ואחותה הבכירה חנה שתיהן ישבו בפנימיות של צמיגים שחורים רבו בעודם רכובות על המיגים, ואז נדחפה עמליה
לכיוון הים כנגד החוף,והיא נקלעה למערבולת או שיבולת,
היו שם משני המינים, אבי קפץ לים למרות שהיום אני יודע שלא היה שחיין גדול הוא נאחז בגלגל , אבל שניהם נסחפו,
אמי רצה לכיוון בית החרושת להשיג איזה חבל , ואני רץ אחריה ולבי מנבא לי רעות, רק לאחר דקות שנראו לי כשעות [
קבלנו קריאה לחזור , איך שהוא אבי עמליה והצמיג נהדפו בגלי הים לחוף, כשהגענו לחוף אבי שכב על צדו כדרך שבה היה שוחה
והקיא במשך זמן מה עד שנרגע,
זהו צתמצית הספור ,הייתי אז כבן שש לטימים חזרנו ןלאותו חוף, אבל שום דבר לא היה עוד כפי שהיה,
בידידות אשר
את כמובן צודקת.
רק תיקון קטן- גירוש והריסת כפרי איזור לטרון היו לאחר 1967. ובאמת אין לך שום דרך לדעת את זה.
עובדה. השאלה היא רק מה סמיכותו וכמה שמים על העיניים.
מצד שני, לא תוכל להפוך כאן אבן מבלי שריחה של איזה עוולה מהיסטוריה המיוסרת של המקום, נושנה יותר או פחות, לא יעלה מתחתיה.
אני גרה לא רחוק מפארק קנדה. הפארק הזה מלא בחורבות הכפרים שהתקיימו שם עד ל-48. עדויות דוממות לגירוש ולנכבה.
זה מקום יפה להפליא. אז מה נעשה? לא נבוא לשם? לא נטייל? לא נהנה מיופיו של המקום?
שאלות טובות מאוד אתה שואל. יש שאלות שיש להן הרבה תשובות נכונות.