ת מ י ד ל ש מ ו ח
סתם תזכורת קטנה לעצמי
כשעצמי נכנס לבלוג שלי
ארכיון
תחתונים
לקח לי הרבה שנים להבין שככל שהדבר פשוט יותר כך יכול הוא להביא שמחה והנאה. לכן עזבו-אותכם-באמא-שלכם מכל הדברים המתוחכמים ............................................................................................................................................................
לפני מס' שנים הכרתי אשה אחת מצפת (עכשיו היא גרה בירושלים, אבל זה לא שינה כהוא זה), ואצלה טעמתי לראשונה מאכל בשם קלסונס. (כל יוצאי טבריה וצפת הס"טים יגדו אהההה, בטח, מכירים) אבל אני הכרתי עד אז גירסה לבנבנה רטובה וכלל לא מעוררת חשק של מאכל דומה, מדובר על כיסונים קטנים דומים בצורתם ובגודלם לקרפלך, שלעיתים נוהגים לצוף להם במרק עוף מכובס, אך לא כך הקלסונס - אותם היא ממלאה בתערובת גבינות (אחת מהן - אורדה, השאר אוכל לברר למי שמתעניין). ההכנה דומה מאוד - לאחר הכנת הבצק והמילוי - זורקים את הכיסונים למים רותחים לדקות ספורות עד שהם צפים, מוציאים, מסננים, וכאן מגיע הקטע המדהים: מסדרים כל הרטובים החלקלקים הללו בשכבה די שטוחה בתבנית ששומנה במעט חמאה, ומכניסים לתנור עד להשחמה קלה, או בפי הילידים: "עד שנהיה מ'עמר" (כלומר - שחום וקריספי בעגה הפלצנית) ואז , שימו לב! , מפזרים מלמעלה ב-נ-ד-י-ב-ו-ת גבינה צפתית יבשה מגורדת (מחלב כבשים אמרתי ?) ,
ממממעעעעדדדדןןןן
הצד התחתון עדיין נימוח והעליון מרשרש בין השיניים , הגבינה בפנים רכה מעודנת ונמסה בפה ולעומתה פירורי הצפתית הקשים מבחוץ יוצרים קונטרסט במליחותם החדה. מעדן, פשוט, אבל מעדן !
קלסונס בספרדית זה תחתונים. אין לי מושג מה הקשר וגם לה אין מושג , מרחק של 18 דורות מגירוש ספרד הרחיק אותה מהשפה הספרדית שנשתכחה מלב כל בני המשפחה ואת מקומה תפסה הערבית המדוברת, שהרי חייבים לתקשר בצורה טובה עם השכנים מהכפר עכברה על מנת לקנות מהם את הגבינה המדהימה הזו.
מאז - יש לנו בבית אספקה סדירה של גבינה כזו, שבכל הזדמנות אנחנו מפזרים אותה (לדוגמא מעל פסטה. כל פסטה שהיא)
את הקלסונס עצמם אני זוכה לאכול בערך פעם בשנה - בחג השבועות. (ולפעמים עוד פעם כשנחה עליה הרוח הטובה) אותה אשה יקרה היא אמא של אשתי. אנחנו לא מעיזים לחשוב לעשות קלסונס בעצמנו, וכי למה לנו לקלקל את ההנאה? הכי כיף זה ההתרגשות של הילדים: "הולכים לאכול קלסונס אצל סבתא לאה..."
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי אורית
איזה כיף יש לנו אהבה משותפת....
תודה על הכוונה שלך בעניין כוכב,
אך נראה לי שקודם את צריכה לקבל בעצמך על-מנת לתת.
כדאי לך לכתוב משהו,
תמונה,
שיר
סיפור
...
הי דגן,
גם אמא שלי מכינה בדיוק קלסונס כאלה משובחים
הם באמת טעימים באופן יוצא דופן ואין להם תחליף.
חבל שהם מגיעים רק פעם בשנה, זה אומר שאי אפשר להתמכר.
נדבר בחג השבועות.........
כמו כן על סיפור כזה נאה לקבל כוכב (איך עושים את זה?)
די. את רצינית ?
קודם כל תודה. על המחמאה.
דבר שני - את לא יודעת שאפשר להנות ממוסיקה טובה עד לאינסוף? במיוחד עם תוספים מצוינים כאלה ואחרים.
1. מי זה אותנו ?
2. מה, אני לא מרגש אותך על בסיס קבוע ??
3. רגע, יש לי עוד כמה דברים לעשות לפני שאני עושה הסבה לקופירייטינג....
אבל שיהיה - אני אסתפק בתגובה פסימית שכזו.
(מה קורה לך. העולם לא כזה גרוע)
אולי הפעם תחרוג מההרגל ותביא אותנו להתרגשות כשתכין כזה ותזמין אותי?
עשה לי חשק לאכול וזאת למרות השם הזוועתי. והצעה (לא פרודקטיבית במיוחד) אם לא יהיה לך משהו יותר טוב לעשות תמצא לזה שם חדש ומפתה. טוב שידעת אותנו בכך, עכשיו העולם יכול להתקרב להיות קצת פחות גרוע.