נפניתי כבר לצאת מהמטבח, חצי רגל בחדר המגורים, כאשר, בדיוק באותו הזמן, צפצפו חמש (או שמא שש) הנקודות.
ואז, כמו איזה כלב פבלובי, עצרתי בפתח. בלעתי את הצעד הבא. נמנעתי ממנו.
נשארתי לשמוע.
אולי יהיה משהו חשוב.

באמת היה. במקרה. לפחות בעיני זה היה חשוב. גראד על אשקלון.

רוצה להדגיש את ההתניה הזאת.
פעם היו מהדורות מפוזרות, כל שלש שעות בערך.
אני כבר לא זוכר אם זה היה ב 67 או ב 73 שהתחילו להביא את החדשות כל שעה.
והיינו רצים כמו משוגעים אל עבר הרדיו לדלות עוד כמה ידיעות.
אחכ התחילו עם המבזקים. כל חצי שעה.

מכור אליהם. בחוסר חשק, בהתעצבנות על עצמי, אבל מכור. לפחות לעיקרן תחילה.
איזו מדינה, איזו מדינה.

איך אצלכם? אתם ממשיכים כאילו כלום ופוסחים בנונשלנטיות או נעצרים כמוני לקדש את חמש הנקודות?