כותרות TheMarker >
    ';

    תרומתו של הבלשן ניר שוחט לשפה העברית ,

    41 תגובות   יום שבת, 31/7/10, 20:48

                                          תרומתו של ניר שוחט לחקר השפה העברית

     

     

                                                              עזרא מורד

     

    ניר שוחט חוקר, מחנך, סופר, מתרגם ובלשן, הינו אחד הסופרים והחוקרים הפוריים ביותר שמומחיותו ובקיאותו בלשונות העברית והערבית, הביאה ברכה לשתי הלשונות. הוא בן עירי עמארה שבמחוז מיסאן שבעיראק, יליד שנת תרפ"ח 1928. למרות 82 שנותיו, ניר נראה צעיר, רענן, צלול ואיתן עד מאה כעשרים. ולמה אני מזכיר זאת, כי :

     

    שְׁעוֹן הַחוֹל שֶׁלָּנוּ   תִּיק תָּק אֵינוֹ עוֹצֵר

    חֶרְמֵשׁוֹ חַד תַּעַר    חַיֵּינוּ מְקַצֵּר

    כֵּן, חוֹל שָׁעוֹנֵנוּ     נוֹטֵף וּמִתְרוֹקֶן

    גַּרְגֵּר וְעוֹד גַּרְגֵּר    צָעִיר הוֹפֵךְ זָקֵן.

     

     

                                                                                    מתוך סרט חלום - שיר עזרא מורד

     ולעניין זה, אנקדוטה                 

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              על שֵׁיח' הַנָּשׂוּי לִשתי נשים, אחת צעירה, שנייה מבוגרת שֶׁכּל יום היית מְבלָּה שעות, להתיפייף אל מוּל הַמַּרְאָה. יום אחד אמרה הצעירה למבוגרת:

                               ييزي تِصِفّينْ             دور الصبا فاتِج

                              وبيّنو عيوبْ الكُبر       من بين وجناتِج

                

                              דַּי דַּי  לְהִתְיָפְיֵף!       תָּם עִדָּן נְעוּרָיִךְ

                             וְנִגְלוּ פִּגְמֵי זִקְנָתֵּךְ      מִבֵּין קִמְטֵי פָּנָיִךְ.

     

       ניר, הוא נכדו של הפייטן עזרא אברהם שוחט מבצרה אשר עָבר לעמארה ושימֵּש שׁם כְּרב הֵחל מ-  1906 עד יום מותו ב- 1940

     

     

    ניר ירש ממשפחתו המיוחסת זיק של גאוניות, הוא בעל זיכרון פנומנלי, ידען מופלג , בּור סיד שאינו מאבד טיפה, עדין ואציל נפש, בקי בספרות העולמית ושׂוֹחה בחופשיות בְּמִכְמַנֵּי שתי השפות הַשּמיוֹת האחיות.

     

     

    ניר סיים את לימודיו התיכוניים בעיראק ובשנת 1942 בהיותו בן 14 כבר פִּרסם את ביכורי יצירותיו בערבית בשבועון הספרותי הקהירי  ألثقافه – אל תַ'קַאפַה - והמשיך בשנים 1946 לכתוב בעמארה בביטאוני الجيل  والميزان – אֶל גִ'יל ואל מִיזַאן-    בשנת 1947 ב- الرياضه البدنيه – אֶל רִיַאדַה אֶל בַּדַנִיַּה - קהיר والخبر – אֶל כַ'בַר -בבצרה.

     

     

    ניר היה פעיל המחתרת הציונית עד לעלייתו בשנת 1951. כאן למד באוניברסיטת תל - אביב ספרות ומקרא וכן  באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא לימד לשון בכמה בתי ספר תיכוניים בתל - אביב. היה וְהִנּוֹ מרצה מעניין מאוד ומבוקש.

     

    ניר כסופר הבקיא בערבית, מילא חלל ריק עקב עקירת האינטליגנציה הפלסטינאית, הוא טיפח כתיבה ספרותית שהעשירה את הספרות התקנית והמשובחת, מבחינת עושר התכנים וִיפי הסגנונות.

    ניר תרם להמשך הקשר בין אוכלוסיית דוברי הערבית בארץ לאוכלוסיית הארצות השכנות. נכון הוא שפרופסור ששון סומך, כינה את כותבי הערבית בישראל כסופרים ללא קהל- קוראים בארץ, אך על ניר יש לומר שהתגַּבֵּר על בעיה זו, כי כתיבתו מעניינת ומושכת. לדוגמא אוכל להפנות אתכם לאחד מִנּי מאות מאמרים שפרסם בערבית. דרך משל מאמרו: جحا  والحقيقة ב- الشرق 1998 – ג'וּחַה וַלְחַקִיקַה- שאישית נהניתי מאוד כְּשׁם שנהניתי מיתר מאמריו.   

     

    ניר, לא רק ערך ביטאונים כמו: لقاء –לִיקַאְ- שהחל להופיע משנת 1961, אלא גם תרגֵּם  מֵערבית לעברית ולהפך.  ממאמריו בחלקם הופיעו כפסידונים כמו: שלום נאמן, ק. נאמן. נ"ש יוסף מטלון. מאמריו כוללים דברי הגות, עניני לשון, ביקורת, ושיחות.

     

     

    ניר השתתף בתוכניות שידור בערבית ובעברית: כמו "רֶגע של עברית " היה גם בין עורכי "נהרדעא". הִנּוֹ חבר הנהלת אח"י וחבר ועדת המענקים שלה. הוא  גם חבר בועד יוצאי העיר עמארה בישראל שערך את הספר " עמארה עיר בין הדקלים - חלק א'", בחלק ב' של הספר בעריכתי פִרסם מאמר על דמות אביו בשם "אשרי האיש" וסיפור מימי ילדותו: خِناق لولاد "חונֵק הילדים". 

    ניר שוחט הושיט באדיבותו עזרה בעריכה ובייעוץ ל"גולים וגאולים" החל מהכרך הששי. 

     

    מספריו:

     

    1-  ניב שפתים -                יצא לאור ב- 1968

                                         מפאת חשיבותו הרבה לחקר הלשון, עוד אדבר על תוכנו.  

    2-  בין אור לחושך-             סיפורים - 1971

    3-  עוד לילה –                  סיפורים - 1972

    4-  יציאת עיראק –             1977  

    5-  מגילת האֵש -               של אבא קובנר, תרגום לערבית – בית  התפוצות-1978                      

    6-  סיפורה של גולה -          היסטוריה - 1981 - תורגם לאנגלית.

    7-  בכל אופן -                   מיניאטורות ספרותיות, ציורי מחשבות -  1988

    8-  נירו לכם ניר -               אמרות בכנפי מלים – 1988

    9-  אורחות לשון -              מדריך לתיקוני לשון ולשיפור הסגנון-1991 שגם אודותיו אפרט מאוחר.

    10-  פרינקפט של אוגוסט-    אוקטוביאנוס – מרצח קיסר ועד לניצחון בקרב אוקטבינוס.

    11-  מְנַצחי החיים -            מסע ספרותי במרחב הגיל השלישי.

    12-  את האדם -                מסות על האדם ועל האנושיות.

     

     

    מתרגומיו לעברית, אציין את הספר "יציאת עיראק" מאת יצחק בר משה - ירושלים תשל"ז. וכן תרגומים מיצירות שלום עליכם ושמואל יוסף עגנון. וכן ערך קובץ תרגומי סיפוריו לערבית שיצא לאור ב-1968.

     

    במשך השנים פרסם מאות מאמרים וכתבות בערבית בעיתונים ובביטאונים: النبأ, الشرق , اليوم ,  صدا التربيه ,  ألوِقايه , المجتمع ,افاق, النور , حقيقة الأمر,  الهدف, لقاء  ועוד

     

    ניר גם פרסם לאורך השנים בעברית מאות מאמרים, מסות ודברי ספרות ב"מעריב", "ידיעות אחרונות", "דבר", "אומר", "הד החינוך","החינוך", "טורים לחינוך ולהוראה","מעלות", "מסלול","מצפן", "האומה","הפועל הצעיר", "איתנים", "רמזור"  ו"במערכה" 

      

    ב- 1980 קיבל פרס מקרן על שם מוריס ופיי קריף שליד הקהילה היהודית בלוס - אנג'ליס על כתיבתו ועל תרומתו להבנה בין הדתות והעמים.

     

    תרומתו רבה מאוד לחקר הלשון העברית שהרי ידוע שהחייאת השפה העברית, הייתה משימתה הראשונה של הציונות. ספריו בחקר השפה הם תרומה משמעותית למערכת החינוך בארץ.

    ואציין במיוחד מהם:  

     

    1)  הספר "ניב שפתיים" – (על פי ישעיהו נ"ז 19) ספר שחשיבות רבה. יצא לאור בהוצאת "קריית ספר" בע"מ - ירושלים, בשנת תשכ"ח.  הספר עוסק בניבים ובמטבעות לשון למיניהם. חשיבות ספר זה היא בכך שרוב המקורות לפניו לא הבחינו במדויק, בין ניב לפתגם, אף כי לרוב, פתגמים גם מכילים ניבים. ניר הגדיר בבהירות ובחדות, מה בין סתם ביטוי, אמרת כנף, ניב ופתגם.

     

    הניב במשמעות מוצא פה, הוא שבר פתגם, שמשמעותו הלשונית מצומצמת ואינו אלא צירוף מלים. דרך משל : עץ חיים, נר לרגלי, רחיים בצווארו, שׁכם אחד וכ"ו

    לעומתו הפתגם הוא ביטוי, מצוחצח, מחכים, בעל תוכן, הוא יליד המחשבה וההיגיון ומעלתו גבוהה משל הניב. דרך משל:  "טמן עצל ידו בצלחת, גם אל פיו לא ישיבנה "-  משלי י"ט - 24     או "כל שהכסף בידו ידו על העליונה".- בבא מציעה מ-ד

     

     

    ניר מפרט בספרו זה סוגי ניבים ואמצעי הבעה לקישוט הסגנון ומונה:  

     

    הַגְזָמָה -                     מסוֹף  העולם ועד סופו,  אֵימת היתוּש על הפיל

    הַאֲנָשָה -                    אוזניים לכותל,  לֵב העיר

    הַגְשָׁמָה -                    צֶלם אלוהים,  עלָה עשָׁן בְּאַפּוֹ

    הַשְׁאֲלָה -                   (מטפוֹרה )– נקי כפים,  דַּמּוֹ בראשו

    הַפְלָגָה -                    קודש הקודשים,  חדרי חדרים

    הַכְפָלָה -                    אברהם אברהם,  נחמו מחמו

    כֶּפל מַשְׁמָעוּיוֹת-           חן וחסד,  חיש מהר

    לָשׁוֹן נופל על לשון -      גד גדוד יגודנו,  שוד ושבר

    אֲלִיטְרָצְיָה -                (חזרה על אותיות בראשי המילים) שבעה שבועות,  פתע פתאום

    אוֹקְסִימוֹרוֹן-               (תאור עצם בתכונות סותרות מנוגדות -

                                  מְעט המחזיק את המרובה,  יָשֵן וְלִבּוֹ עֵר

    קַקוֹפוֹנְיָה -                (צלילים צורמים) - אץ קוצץ בן קוצץ

    אוֹנוֹמָטוֹפוֹיָה-             (חיקוי צלילי הטבע )- שריק שרק, בק בוק

    מֵטוֹנימָיה -                (חילוף השם , סוג מסוגי הכינוי) -  נשבר מטה  לחמו (פרנסתו),  טיפה מרה (יין)

    לִיטוֹטס-                   (חיווי בדרך השלילה)- לא רע,  אין שחר לדבר

    קַטקְריזָה-                 (תיאור עצם בתואר שמתאים לעצם שונה)- חלומות ורודים, ילד מתוק

    סינקְדוֹכָה -               (תיאור רבים בלשון יחיד) - סוס ורוכבו רמה בים,  ותעל השלו

    לשון סגי נהור-           ברך אלוהים, בית החיים  

    משמעוּת סמויה –       (תרתי משמע)- אינו מעלה גרה (קמצן)

                                 המן הסלע הזה תוציאו מים (קמצן)

    קַלַמְבּוּר-

                      (לשון חליפין, מין שעשוע לשוני בו מְשַׁנִּים את הניב בלבד, ולרוב השינוי חיובי ולא פוגום בפתגם. לא כמו בפרודיה בה  משנים קטע שלם .

                                   דוגמא לקלמבור:

                                   אשר פריו ייתן בּעִתּוֹ – תהלים א'

                                   אשר פריו ייתן בְּעֵטוֹ

     

     

    ולהלן מספר דוגמאות לסבר את האוזן:

     

    המקור:                                                         הקלמבור:

     

     

    דור דור ודורשיו                                            דור דור ודורסָיו - יחס הפוף

    אוזנים לכותל – ויקרא רבא ל"ב  ב'                     עיניים לכותל- ביאליק

    לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו                          לא תחרוז  בשור ובחמור יחדיו- ר' אברהם אבן עזרא

    תפס את השור בקרניו                                    תפס את השור בזנבו - אלתרמן

    בימי שפוט השופטים - רות א1                          בימי שבות השובתים - יוסי גמזו

    הסתיידות עורקים                                          הסתיידות עורכים -  יוסי גמזו

    מיתה חטופה                                                מטה חטופה - שלונסקי

    פרח                                                          פה רך - שלונסקי

    אליה וקוץ בה                                               עליה וקוץ בה

    מעלה חרס                                                   מעלה כרס 

    כבודו במקומו מונח                                        כבודו במקומו מושפל

     

    היתוּל (אירוניה )וּשְׁנִינָה (סרקסם)-        

                                                         דִּבֵּר אל העצים ואל האבנים '  טָחַן קמח טחון, כִּקְליפת  השּום,  לא מצא ידיו ורגליו, את       צֵל  הרים רואה כהרים.

    הפכים – (פרדוכסים)                            אחד בַּפה ואחד בלב , אחַי הרחוקים הקרובים

                                                         יצא שְׂכָרו בהפסדו, לא מדָּבְשֵׁך ולא מעוקצך.

    מָשׁל-                                              זרע אל קוצים, היהפוך כושי עורו? הקש ששבר את גב הגמל.

    שְׁאֵלה רטורית -                                  השומר אחי אנוכי?  הרצחת וגם ירשת?

    דִּימוי (אנלוגיה )-                                 כּחומר בְּיד היוצר, כחוט השני.

    כינוי-                                                היושב במרומים (אלוהים), הרועים(המנהיגים) 

    צירוף מקרי -                                     יצא לתרבות רעה,  ברחל בתך הקטנה.

     

    קֶשר אסוציאטיבי-                               בָּאו לעֶמק השוה –  סיפור אברהם ומלך סדום ברא' יד -17

                                                        כִּבְשַׂת הָרש - משל נתן הנביא שמואב' יב 1-6ל

                                                        לא דובים ולא יער

                                                        גם זו לטובה - סנהדרין ק"ח –קט

     

    ועוד מְפָרִט ניר בספרו את כוחו של הַנִּיב, יִחוּדוֹ ואת הצורך בו.

     

    ויש ניבים מתחומים שונים למשל:

     

    א-  מתחום הקדושה-               בין קודש לחול,  אותיות קידוש לבנה:

    ב-  מתחום בעלי חיים -            נַחש ארסי,  חמור גרם,   חלק הארי.

    ג-  מתחום גוף האדם-              כְּיד המלך, לשון הרע , ראש העדה.

    ד- מתחום הדקדוק -                שׂם דגש, יוצא מן הכלל,  סוף פסוק.

     

    ניר גם מיין את הניבים לפי נושאים לפי המקורות למשל מן הארמית והאידיש, מלשון הדיבור וממקורות זרים למשל:" עקב אכילס", "מַלְטָה יוֹק",  כן מחידושי סופרים ושינויי סופרים.

     

    ספר אחר של ניר שוחט הוא  " אורחות לשון" – מדריך לתיקוני לשון ולשיפור הסגנון שיצא לאור ב- 1991  בהוצאת אוצר המורה של הסתדרות המורים. הספר יצא לאור בשנת המאה לייסוד "ועד הלשון" - האקדמיה ללשון העברית תר"ן- תש"ן. ספר זה ליווה את מורי ישראל ואת כל שוחרי השפה בארץ. הספר מיועד לשמור את לשוננו משיבושים.

     

    ומי היום, לצערנו, לא טועה. אך לא הרי טעותו של ילד כטעות מבוגר, ולא של עולה חדש כשל ותיק , ולא של דובר שפה לועזית כשל יליד הארץ , גם לא טעות משכיל כטעות מחוסר השכלה.

     

    אך עיקר העיקרים, תרומתו של ניר היא למורים, מחנכי הדור שאם הם יתבטאו נכון וינהגו נכון בלשונם, בשפה תקנית, נקייה וברורה, כן יוכלו להנחיל לתלמידים, הן בדיבור, בכתב ובמבטא, שפה תקנית נקייה מטעויות.

     

    ומה רבות הטעויות בדקדוק, בתחביר, בסגנון, בדלות הלשון ובמבטא לא תקין. תרומתו של ניר היא לא רק לתלמידי ישראל אלא, גם לאמצעי התקשורת, הרדיו, העיתונות,

     

     אף כי לא הוא ולא אנחנו מתיימרים לומר שנחלנו הצלחה. אך המאמצים לשיפור שפתנו נמשכים.

     שהרי כשם שאזרח מהוגן חייב להקפיד על הופעה נאה, כן חייב להקפיד על שפה תקנית, נקייה משגיאות ומטעויות, והרי על פי דיבורו של האיש ננחש מי הוא ומה רמתו?

     

    לא לחינם ניר בן העדה הבבלית הטיף לניקיון שפתנו המתחדשת, הרי יהודי בבל מאז ומתמיד, הקפידו בקריאת התורה ובלשון הקודש בל יטעו ולפיכך חזר ניר והטיף,  שאין לאפשר לשפה להתפתח בתהליך סטיכי מאליה, אלא יש לעמוד על המשמר לטפחה, לייפותה, לישרה ולחזקה.

     

     

    מִשְׁנה תוקף יש למשנתו של ניר לשיפור השפה, מפני שחברתנו הינה חברה קולטת עלייה, מנסה למתוח גשרים וקשרים, של מכנה משותף, רחב ביותר לְהִתְמַזגותה לעם אחד. ומי כשפה העברית מאחדת ומלכדת.

     

    הספר דן בטעויות נפוצות, ביחיד וברבים, במין: בזכר ובנקבה, בשימוש תקין בפעלים, בתואר, ובתואר הפועל, בסמיכות, באותיות השימוש, במילות יחס ובחיבור, בבעיות ניקוד, בכתב ובכתיב ובפיסוק. בספר גם פרק רחב על מבטא תקין.

     

    ראוי ספר זה "אורחות לשון"  כמו הספר "ניב שפתים" ויתר ספריו עליהם לא דיברתי, להיות לא רק בכל בית, אלא בידי כל העוסק בכתיבה ובשידור.

     

     

    לא לחינם הוכרז ניר כחתן הלשון העברית למחוז תל אביב בל"ג בעומר תש"ן, ראוי הוא גם ראוי לערב זה, במקום המכובד הזה.

            

    ולעניין המבטא שגם בו ניר עסק, אביא ציטטה ממסכת עירובין שהבאתי לשירי "על האות חת שחטאנו לפניה" בספרי "נופי ילדות מבית אבא"- עמוד 251 :

     

    "רבי יהודה אומר: בני יהודה שהקפידו על לְשׁוֹנם נתקיימה תורתם בְּיָדם, בני הגליל שלא הקפידו על לְשׁוֹנם לא נתקיימה תורתם בידם" ולהלן שירי:

                             

                         

          " עַל חֵת שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיהָ"

     

     

    שִׁמְעוּ הַמּוֹרִים (תרתי משמע) הַאֲזִינוּ!

    הֲלוֹא יְדַעְתֵּם, רַבִּים מִבֵּינֵינוּ וּמִבָּנֵינוּ

    בּוּרִים בִּלְשוֹנָם, בִּכְתָבָם, וּבִכְתִיבָם!

     

    לְבָשְׁתֵּנוּ זָנַחְנוּ מוֹרַשְׁתֵּנוּ

    אָלֶף בֵּית כִּפְשׁוּטָן לא בִּטֵאנוּ

     

    הֲנַּכֶּה עַל חָזֶה עַל חֵטְא שֶׁכָּזֶה?

    חֵטְא בִּלְבּוּל לְלא גְּבוּל

    וְטִשְטוּשׁ חֵת וְכַף  וָו וּבֵית, טֵת וְתַו

    חֵטְא אְָבְדַן הַחֵת  חֵטְא אָבְדַן הַטֵּת

     

    לא כִּלְכָּלְנּו מַעֲשֵׂנוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלּה

    קִלְקַלְנוּ!

    הָלַכְנוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין בָּהּ תְּהִלָּה.

    לְשׁוֹנֵנוּ עִלֶּגֶת שְׁסוּעָה וּמְפֻלֶּגֶת.

    וְאָנוּ שָׁאֲנַנּוּ שָׁלְוָתֵנוּ מֻּפְלֶגֶת

     

    הָבָה אִם כֵּן, נִתְבַּטֵּא בְּחֵן

    נַדְגִּישׁ רֵישׁ וְתַו וּלְמַעַן הַטַּף

    נְבַטֵּא אֶת הַחֵת

    וּנְכַפֵּר עַל הַחֵטְא.

     

    ניר כְּבלשָׁן, סופר, חוקר, עורך ומחנך הכין תרופות ואמצעי מניעה גם למחלה שציינתי.

    תודה לך, ניר שוחט, איש יקר, גאוותנו עליך! שהשם ישמור אותך לנו בריא, רענן וצלול כתמיד, לתרום מחוכמתך ומתבונתך לדור. הרבה בריאות ואיתנות ,לך ולרעייתך היקרה רינה המלווה אותך בהישגיך

    הרבים. אשריך! נטיעותיך דוֹמים לך והולכים בנתיבותיך.

    היה חזק וברוך!                                                               

                                                                                                 הזכויות שמורות לעזרא מורד

                                                                                                י' תמוז תש"ע - 22 יוני 2010

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (40)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/8/10 09:29:

      צטט: דאז 2010-08-08 15:15:10

      שאפו!!

      ותודה.

      והמילה קלמבור - מה מקורה?

      ואחרונה: כתבת: "ניר, הוא נכדו של הפייטן עזרא אברהם שוחט מבצרה אשר עָבר לעמארה ושימֵּש שׁם כְּרב הֵחל מ- 1906 עד יום מותו ב- 1940" בהיעדר סגירה של ההסגר בפסיק נוסף לא ברור מיהו שהיה רב בעמארה, ניר או הפייטן?

       

      לשאלתך:

                  1-   הפיטן עזרא אברהם, שימש רב בעמארה.

                  

                  2- קָלַמְבּוּר :

                                על פי מלון אבן שושן, מילה מן הצרפתית:  calanbour

                                שפירושה משחק מִלִּים משעשע .

                                שימוש בהוראותיה השונות של מילה

                                מסויימת או של מילים דומות בהגייתן

                               לשם בדיחה או חידוד.

        9/8/10 17:57:

      תודה רבה על פוסט מלומד מלמד ומושקע...:)

      .

      בלוז

        9/8/10 13:30:
      קראתי ונמלאתי גאווה להיות חלק מהעם הזה שמצמיח מתוכו אנשים כה חכמים.
      כמו שורשים הנמצאים עמוק באדמה כך גם ההסטוריה והחכמה היהודית ממנה אנו צומחים. ניר שוחט אותו הבאת בפנינו הוא דוגמא ומופת לכך.
        9/8/10 08:41:

      אתה משקיען, עזרא.

      הלואי עלי...

       

      מרק.

      נהדר,
      תודה
        8/8/10 17:11:
      מרתק. אמנם זאת לי פעם ראשונה שאני שומעת על ניר שוחט אך קל מאד להצטרף להערכה הגדולה שאתה חש כלפי האיש המיוחד הזה. אכן נשמע כאיש אשכולות, רב חכמה ושנינות.
      תודה לך על הדברים החכמים שהבאת.
      פוסט נהדר ומלמד!
      ניר שוחט בהחלט ראוי לה למחווה הזו שחיווית.
      יישר כח.
      בני
        8/8/10 16:48:
      לקרוא אותך ולשנן ולהחכים
      ולהתמוגג מכך שיש אנשים כאלה.
      תודה לך
        8/8/10 15:21:
      עז רע ,
      העלת חיוך על פניי ובימים אלו זה מצרך יקר :-)
      סקירה על סל כזה של פנינים מגלם בתוכו לא רק את ערכו אלה מדגיש לצידו את ערך הרעות שבך .
      המפוזר מכפר עזר מודה לך על עבודת הנקיה , מסודרת ושיטתית ועל ההגשה .
      מודה אני שהסדר הזה מכניס אותי לאי נוחיות ...

      http://www.youtube.com/watch?v=1LrSREVewOw
        8/8/10 15:15:
      שאפו!!

      ותודה.

      והמילה קלמבור - מה מקורה?

      ואחרונה: כתבת: "ניר, הוא נכדו של הפייטן עזרא אברהם שוחט מבצרה אשר עָבר לעמארה ושימֵּש שׁם כְּרב הֵחל מ- 1906 עד יום מותו ב- 1940" בהיעדר סגירה של ההסגר בפסיק נוסף לא ברור מיהו שהיה רב בעמארה, ניר או הפייטן?
        8/8/10 15:10:
      עזרא,
      תודה על המידע על האיש רב האשכולות הזה ועל פוסט מעניין ושימושי ביותר. שווה שמירה במועדפים.
      מושקע ואיכותי.
      ג'אן
      המון תודה על פוסט משובח להפליא
      החכמתי בשיעור נוסף
      בת חן
      (עוד אשוב לככב)
        8/8/10 06:34:
      אבא, אתה איש חכם!
        7/8/10 22:36:
      תודה על כל האינפומרמציה וכל הכבוד לך על הפירגון
      שבוע טוב איש יקר
        7/8/10 20:25:
      תודה על פוסט מעניין, החכמתי,
      שבוע מחוייך,
      תמר.
        7/8/10 19:40:
      עזרא,
      תודה על המידע המעניין על אדם מאוד מעניין
      שבוע טוב
      דבי
        7/8/10 14:43:
      יפה מאוד, החכמנו
        6/8/10 17:55:
      איש רב מעשים ומאורות בעידן העצלות והחושך.
        6/8/10 14:30:
      למדתי על דמותו המרשימה של ניר והרבה מאוד גם על דמותך.
      תודה
        6/8/10 14:20:
      שבת שלום פרשת ראה ,
      שיהיה לנו סוף שבוע מקסים ונאה,,

      עם מזג אויר נפלא,
      ובלב שמחה גדולה,

      מנוחה לגוף ולנפש ולנשמה,
      שבת שלווה, נוחה ונעימה...(-:

      לך יקירי,
      למשפחתך ולכל בית ישראל!
      ◄♥►
        6/8/10 13:46:
      פוסט מושקע ומעניין
      ישר כוח.
        6/8/10 10:42:
      תודה על פוסט מושקע ומעניין! *
        6/8/10 00:01:
      השקעה נפלאה. יישר כוח, עזרא, ותודה!
      בני
        5/8/10 22:42:

      *

      איזו השקעה בלתי תיאמן, ואיזה פרגון.

      ואכן יש במה להתגאות.

      תודה עזרא

        5/8/10 21:28:
      באמת יש במה להתגאות
        5/8/10 19:15:
      נהנתי לקרוא, תודה.
        5/8/10 19:10:
      ובדיוק אתמול שחטתי קצת את השפה על מנת להעביר תהליך כלשהו בצורה קלה ...
      עכשיו אני נבוך (-:
        5/8/10 19:10:
      ובדיוק אתמול שחטתי קצת את השפה על מנת להעביר תהליך כלשהו בצורה קלה ...
      עכשיו אני נבוך (-:
        5/8/10 19:06:
      פוסט מעשיר ומהנה לקריאה,
      תודה ששתפת.
      *
        5/8/10 18:49:

       

      תודה על תשומת ה''

      '' שבת שלום.

      נהניתי מהחומר חשוב!

        5/8/10 17:13:
      פוסט מעניין ביותר וגם מאוד מעשיר.
      תודה :-) !
        5/8/10 14:31:
      WOW
      עזרא, איזה פוסט ענק !
      תודה רבה. עבודה נהדרת.
      *
        2/8/10 09:13:
      תודה על המאמר המרתק. התרשמתי מאד מאשיותו של ניר ומתרומתו הנכבדה. אשרינו על שזכינו לתרבות עשירה מרתקת וכה מגוונת.
        1/8/10 20:51:

      צטט: rina53 2010-08-01 20:51:10

      היי עזרא,

       

      תודה על הפוסט המעניין.

      נהניתי.....

      אהבתי במיוחד את הקלמבורים....

      שומרת את הפוסט שלך במועדפים.

       

      הצגת אדם מאוד מעניין

      ואיזה שם צעיר יש לו....

      אתה אלוף בפרגון.....

      קבל ח"ח. מגניב

       

        1/8/10 18:09:
      פוסט מעניין...יש מה ללמוד ממנו..
      תודה לך..
      נעים לראות שעדיין יש אנשים כמוך /שכותבים בצורה חכמה רגישה ואנושית [פנסיונר בודד שהתנצר בגלל הפושעת יעל גרמן ראש עיריית הרצליה 0523400161]
        1/8/10 14:33:

      בריאות טובה ואריכות ימים לאדון ניר שוחט

      עזרא חברי היקר, נהנתי לקרוא את הפוסט שלך

      מעניין ואני בכל אופן זכיתי - כי החכמתי ממנו

      והמון דברים לא ידעתי עד כה והנה אני למדה דרך הפוסט הנהדר שהעלאת

      * כוכב אהבה והמון תודה

      שבוע ניפלא עזרא חברי

      חיה

      http://www.Bong.co.il/images/588060878709.JPG

        1/8/10 13:02:
      עזרא,
      ראשית תודה על ההזמנה האישית לפוסט - שכן העדכונים מן הדואר היומי אינם שווים כקליפת השום (סליחה על הבורות, איזה סוג של ניב זה?).
      אהבתי ,השכלתי, למדתי, הסכמתי.
      ואני בטוחה מכל אלו, שיש לי עוד כל כך הרבה לדעת על השפה שלנו ועל השפה האנושית בכלל, נושא מרתק!
      גם לי מפריעים כל מיני קילקולים בשפה, גם אם קשה מאוד להמנע מהם בשפה שוטפת ביומיום, אבל יש כאלו שבאמת מיותרים בעיני - אני יתקן אותך כשאתה טועה...
      ואגב, נקודה לחיוך לסיום - דוגמאות הקטקריזה שהבאת - ילד מתוק, חלומות ורודים, יכולים להשתייך כמושאלים מאותו העצם: סוכריה! שיכולה הרי להיות ורודה ומתוקה... :-)
      רוב תודות.
        1/8/10 05:47:
      איש רב מעללים.
      כניראה שהייתה לו יומהולדת
      איזה חבר מפרגן אתה
      למדתי על ניר הרבה.
      תודה
        1/8/10 00:51:
      ואוווווווווווווווווו
      איזו פוסט מושקע.
      נהניתימאד לעלעל בו.
      עוד אשוב להשלים לקרוא את כולו..
      מצדיעה בפניך.
      רפאלה.
      *