כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (21)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      3/8/10 17:18:

    צטט: הלנה היפה 2010-08-02 20:59:07

    חיים, הציור האדום האדום המרשים הזה ממש במקום. מאוד אוהבת אותו והא משרת היטב את הסיפור
    תודה חיים ו*
    לאה 

    ההתרשמות הנלהבת שלך מאוד משמחת

    אותי לאה, אני מודה לך עבור הביקורת הכה

    חיובית..

     

      2/8/10 20:59:
    חיים, הציור האדום האדום המרשים הזה ממש במקום. מאוד אוהבת אותו והא משרת היטב את הסיפור
    תודה חיים ו*
    לאה 
      2/8/10 17:17:

    צטט: leagat 2010-08-02 17:11:29


    כתוב בשטף
    מעניין
    מרתק

    החיים האלה על אף העובדה שאין משתקפים מהם "מעשים גדולים" למען המדינה, נשמעים מאוד נוחים

    הייתי מוכנה להקריב יד או רגל שנסטור או פסקל היו משרתים אותי על בסיס יומי

    תודה ידידי
    כתמיד
    לאה

    זה בדיוק העניין לאה, ואת העובדות האלה רציתי כל כך להדגיש,

    אני שמח לציין שהצלחתי. היו שם תנאים של אצולה יחסית לארץ.

    ולא מעט שליחים התבלבלו קצת, ראשיהם הסתחררו. 

    באשר לעבודה העניין היה סבוך, מאחר והיה צריך לייעץ בזהירות

    מרבית, לא לפגוע להיזהר בכבודהם, ולכן כך תהנהלה העבודה.

    תודה לאה עבור ההבנה והמלים החמות.  

     

      2/8/10 17:11:

    כתוב בשטף
    מעניין
    מרתק

    החיים האלה על אף העובדה שאין משתקפים מהם "מעשים גדולים" למען המדינה, נשמעים מאוד נוחים

    הייתי מוכנה להקריב יד או רגל שנסטור או פסקל היו משרתים אותי על בסיס יומי

    תודה ידידי
    כתמיד
    לאה
      2/8/10 16:07:

    צטט: גרבו 2010-08-02 11:26:49

    חיים יקר,

    הציור נפלא ! 

    כקודמי, יודעת שלצייר

    כפות ידיים, אתגר לא קל,

    הוא מתאים ככפפה לפרק זה

    הדן רבות באגו של...

    אני ממתינה בקוצר רוח למסיבה

    לראות איך 'האגו' של כולם יסתדר,,,?

    הנאה לקרוא אותך ידידי.

    גרטה*

     

    אני מקווה מאוד גרטה שהקטע הבא

    יענה על ציפיותייך. תודה עבור ההערות

    הנבונות אודות הציור. שמחת אותי מאוד

    בסקירה המאלפת שלך.

    תודה מקרב לב גרטה.

      2/8/10 16:05:

    צטט: דיוטימה 2010-08-02 09:40:46

    למראה הציור ה נ ה ד ר נזכרתי בשני דברים:
    1. צייר הפורטרט שלי הסביר פעם שלא רבים הם שיודעים לצייר כפות ידיים.
    2. בציור של ליאונרדו דה-וינצ'י של כפות ידיים מחוברות כבתפילה.
    הציור הזה פשוט יוצא מן הכלל!

    מי כמוני יודע את העובדה הזו והציור הזה הוא למעשה רישום הכנה לציור

    דיוקן. סטדי בלע"ז ורישום הכנה עושים בדרך לפרט הקשה ביותר לביצוע.

    את ליאונרדו גם אני מעריץ ומכיר את ההיסטוריה שלו, את יצירותיו ואת כל

    תחומי התעניינותו. בקרתי גם במוזיאון של המצאותיו בפיאצה דל פופולו

    ברומא, חוויה אדירה. תודה דיוטימה.

      2/8/10 16:01:

    צטט: ron294 2010-08-02 08:29:56

    כתיבה ראוייה וסוחפת עם מוטיבים מקוריים ודי מסקרנים, מודה , חוסר הרציפות רק מצמצמת התרשמותי.
    תודה
    רוני

    ראשית המון תודות רוני עבור הביקורת העניינית והכה מחמיאה. כמו קטעים משאר כתבי היד,

    העליתי מכאן ומכאן ללא סדר כרונולוגי בתחילה. התבקשתי להעלות ברצף והתחלתי מפרק 7.

    מאחר וגם מסרתי את כתב היד הזה להוצאת ספרים, אני משתדל להיות מאופק ולא להעלות

    את כל כתב היד, ועמך ושאר ידידיי הסליחה.

     

      2/8/10 15:56:

    צטט: anaatti 2010-08-02 08:16:48

    לא משנה מה הסיבה למסיבה,,
    זה תמיד מקום להתרחשויות מעניינות,,
    כטוב הלב ביין ובמוזיקה,, הכל פתוח..

    * מקווה שעד המסיבה מצב רוחה של הילה ישתנה(-:

    היא אכן במתח לקראת המסיבה, נחיה ונראה ענתי...

    תודה עבור המלים החמות.

     

      2/8/10 15:54:

    צטט: debie30 2010-08-01 23:37:22

    ציור כפות הידיים מקסים ומלא הבעה

    אני שמח מאוד שהצלחתי להביע את מה שבקשתי,

    תודה עבור האישור המעודד דבי.

     

      2/8/10 15:53:

    צטט: debie30 2010-08-01 23:35:50

    חיים,

    גם בפרק הזה

    אין אירוע דרמתי,

    ובכל זאת המון מתח באויר.

    תודה על הפרק המרתק

     

    שבוע טוב

    דבי

     

     

    נכון מאוד דבי, אישיותו של עברון בלבד יוצרת מתח,

    כיצד יפלו הדברים במפגש המחודש בין הדיפלומטים

    הלוקים בדיפלומטיה לבין הפריאלים מהווה מקור נוסף

    למתח, אני שמח מאוד שרותקת דבי...

    תודה מקרב לב ידידה נאמנה.

     

      2/8/10 11:26:

    חיים יקר,

    הציור נפלא ! 

    כקודמי, יודעת שלצייר

    כפות ידיים, אתגר לא קל,

    הוא מתאים ככפפה לפרק זה

    הדן רבות באגו של...

    אני ממתינה בקוצר רוח למסיבה

    לראות איך 'האגו' של כולם יסתדר,,,?

    הנאה לקרוא אותך ידידי.

    גרטה*

      2/8/10 09:40:
    למראה הציור ה נ ה ד ר נזכרתי בשני דברים:
    1. צייר הפורטרט שלי הסביר פעם שלא רבים הם שיודעים לצייר כפות ידיים.
    2. בציור של ליאונרדו דה-וינצ'י של כפות ידיים מחוברות כבתפילה.
    הציור הזה פשוט יוצא מן הכלל!
      2/8/10 08:29:
    כתיבה ראוייה וסוחפת עם מוטיבים מקוריים ודי מסקרנים, מודה , חוסר הרציפות רק מצמצמת התרשמותי.
    תודה
    רוני
      2/8/10 08:16:
    לא משנה מה הסיבה למסיבה,,
    זה תמיד מקום להתרחשויות מעניינות,,
    כטוב הלב ביין ובמוזיקה,, הכל פתוח..

    * מקווה שעד המסיבה מצב רוחה של הילה ישתנה(-:
      1/8/10 23:37:
    ציור כפות הידיים מקסים ומלא הבעה
      1/8/10 23:35:

    חיים,

    גם בפרק הזה

    אין אירוע דרמתי,

    ובכל זאת המון מתח באויר.

    תודה על הפרק המרתק

     

    שבוע טוב

    דבי

      1/8/10 20:35:
    מרתק
      1/8/10 15:53:

    צטט: .האחת. 2010-08-01 09:29:46

    לא ניתן לככב פעמים ביממה.
    אשוב.

    שמחתי שקראת האחת, ולכך אני מייחס

    חשיבות לביקור והקריאה. תודה האחת. 

      1/8/10 09:29:
    לא ניתן לככב פעמים ביממה.
    אשוב.
      1/8/10 06:41:

    צטט: י ו נ י ת 2010-07-31 21:30:33

    אין לי כוכב לתת לך.
    אבל ללא ספק יש תחושה שמשהו הולך לקרות במסיבה :-)
    אולי אני טועה ואולי לא...
    שבוע טוב חיים.

    הקדמתי להעלות את הקטע הזה עבורך יונית,

    אני שמח שעלית עליו. משהו יקרה לבטח, מה

    יקרה? תתאזרי בעוד טיפה סבלנות.

    תודה מקרב לב על ההתמדה והתעניינות יונית.

     

      31/7/10 21:30:
    אין לי כוכב לתת לך.
    אבל ללא ספק יש תחושה שמשהו הולך לקרות במסיבה :-)
    אולי אני טועה ואולי לא...
    שבוע טוב חיים.
    0

    מועקה – "שקיעה אפריקנית" – קטע

    21 תגובות   יום שבת, 31/7/10, 21:14

    http://cafe.themarker.com/image/1203316/
    עברון עצמו לא נכח בביתו שעה שהגיעו, אך המזגנים פעלו ועל השולחן המתינו להם בקבוקי משקה קל וכוסות ונסטור שהוכן לקראת בואם, הנחם לטרקלין.

    'נו לא צדקתי, עדיף היה אולי להתרוצץ בעיר כעת לדעתך?' שאלה הילה את בעלה בחיוך מתגרה, לאחר שהתיישבו. נסטור מזג משקה קל לקטנים ומאחורי  כיסאותיהם ניצב פסקל מוכן לשרתם.

    בהקלה התרווחו השלושה בכורסאותיהם, ממלאים ריאותיהם באוויר הצונן שסיפקו המזגנים.

    'זהו, תשתו משהו ותצאו לפחות לאחר מנוחה קצרה, אחרי הנסיעה הזו.' העירה הילה בשביעות רצון.

    'בעצם מוטב שנצא שנינו ונניח לראובן לנוח, הוא בקושי קם הבוקר.' ציין פריאל פונה לרעייתו. 'אני חושב שאצטרך אותו מקסימום לנסיעה לסוכנות של פיז'ו, לקראת החזרת הרכב למיניארון.'

    'ולשם מה אתה צריך אותי? גם לי לא תזיק מעט מנוחה, לשם כך באתי לכאן!' התרעמה הילה מביטה בו במבט מלא תוכחה.

    משתאה ונכלם הוסיף פריאל להתבונן ברעייתו, בציפייה ללא שהיות שתרד לסוף דעתו.

    'נו תגיד כבר!' התכעסה. 'לשם מה אתה צריך אותי?'

    'חשבתי שתרצי לבוא לבנק,' פלט בהיסוס מנמיך קולו. 'צריך לסגור את החשבון.'

    היא פרצה בצחוק נבוך ומקוטע, מאדימה כולה. שץ נושך שפתיו קם ממקומו. 'אני מיד חוזר.' הצהיר ומעמיד פני נעלב, יצא את הטרקלין. כשחזר שררה דומייה, נסטור חזר למטבח, פסקל השכיב את הקטנים לישון באחד מחדרי הקומה השניה – וכך נותרו שלושתם בלבד בטרקלין רחב הידיים.                                                                               

    ככל הנראה התגברו על אי-ההבנות והגיעו להסכמה כלשהי. הסיק, וישב לשתות עם הפריאלים כוס נוספת בלא לפצות פה.  האזכור המקרי של אירועי אותו לילה בו בעל אותה לראשונה, בפיו של משה דווקא ובכינוי המסוים שהילה עצמה הגדירה את אירועיו,  הביכו את שץ לא פחות מאשר את הילה עצמה. מכל מקום לא היה כל סיכוי שהאפשרות הזו, מוזרה ככל שתהיה תחזור על עצמה, הרגיע עצמו שץ, ממתין לבאות בחשש. 

    תוך שניות מספר הודיע משה שעומדים הם לצאת לסידוריהם, אין הם זקוקים לעזרתו בשלב זה הוסיף ואמר. ואכן לאחר משפט או שניים של פירוט תוכניותיהם לטווח הקצר ואיחולי מרגוע לשץ, קמו הפריאלים ממקומם. 'תוך שעה נחזור,' הרגיעוהו ומיהרו לצאת.   

    שץ ישב שקוע בהרהוריו כמחצית השעה לאחר צאתם וכשעמד לזמן את נסטור, כדי שיראה לו את חדרו, צץ והופיע עברון.

    'נו מה קורה?' זרק לחלל האוויר מבלי לטרוח לברכו.

    'הכל בסדר, הם יצאו לגמור את העניינים הפיננסיים שלהם.' השיב לו שץ, מסביר בעקיפין את הסיבה לנטישתו מאחור. 'כשיחזרו, אסע עם משה להחזיר את הרכב.'

    'יפה!' פסק עברון. 'אז הכל דופק אם כך. בארבע יגיעו המזון והמשקאות וכמובן הצוות שיעבוד כאן הערב. אתם, אני מניח כבר תספיקו לחזור, משום שייתכן שאני עצמי  איעדר באותן שעות. קחו זאת בחשבון, לא הייתי רוצה שנסטור יהיה זה שיקבל את האורחים.'

    'טוב אני לא יודע כמה זמן העניין הזה ייקח, בכל מקרה הילה תהיה נוכחת, אני משוכנע שאין לה שום כוונה לנסוע אתנו למיניארון.'

    'לא היו איזה בעיות מיוחדות בחווה היום אני מבין, למרות שיצאתם קצת מאוחר, מה?'

    'דה-סילבה ערך לנו הפתעה קטנה. לא תאמין, הוא ערך להם ביקור נימוסין בערב הקודם, ביוזמתו בלבד, יישר את ההדורים עמם. הבוקר הוא בא להיפרד פעם נוספת מלווה בצוות עוזריו. מה אומר,  זאת הייתה פרידה ממש נרגשת!'   

    'יוצא מן הכלל! נפלא, יותר טוב לא יכול היה להיות! אל תשכח שהוא אדם חכם, וודאי שאחד כמוהו יבוא להיפרד.' חייך אליו עברון בקורת רוח. 'אתה יודע מה זה לאבד שליח מצווה כמו פריאל? איזו אבדה זו עבורו?' ציין ספק בלגלוג ספק ברצינות. 'איך הוא השכיל לנצלו לצרכיו האישיים, ומלבד זאת החולשה היתרה שלו להילה… לא שחסרות לו נשים לנואף הזה, הוא טובל בהן עד לצווארו. אך הוא בשעתו הריח משהו, כשהם רק באו לחווה, והסתקרן. או כמו שנאמר: "הציץ ונפגע"... אז אין גם צל של ספק  שצר לו לראות אותה עוזבת, מבלי שנפלה תחילה ברשתו! מעניין אם הוא יבוא הערב?'

    'כן הוא יבוא, הוא עצמו אמר זאת. הילה שאלה אותו הבוקר והוא הבטיח שיבוא עם כל הפמליה שלו. הם קבוצה די גדולה של פיות, לקחת את זה בחשבון אני מקווה?'

    'רק מה חשבת? המסיבה הזו מכוסה מכל זווית אפשרית!' הצהיר עברון חגיגית. 'זו תהיה חינגה רבתי, גם בשגרירות עוד לא ראו דבר כזה – ולרבקה יהיה מה ללמוד הפעם! לא אתפלא אם היא תחוש שוב ברע.' הוסיף צוחק בהנאה רבה. 'תאר לעצמך לסבול את הילה ערב שלם, להאזין לכל השבחים שירעיפו עליה ועל משה, ומעל הכל להיות נוכחת באירוע שיאפיל על כל מה שהיה עד היום בשגרירות. נו, נו, אני נותן לה שבוע מחלה לכל הפחות!' הוסיף לגעות בצחוק, סוחט משץ חיוך מאולץ.

    'טוב, אני לא אשב לחכות להם, אני צריך לצאת עוד מעט.  אתה יודע מה, בוא נשב שנינו לאכול ונסטור יגיש להם לחוד כשיואילו לחזור.'

    כאשר הסתיימה הארוחה, אץ עברון לדרכו ושוב נותר שץ בבדידותו, בטרקלין רחב הידיים של ראש המשלחת. סרוח על אחת הכורסאות עקב שץ אחרי נסטור, שטרח בפינוי וניקוי השולחן. וכשזה עדיין היה בעיצומה של עבודתו, חזרו הפריאלים.

    מהמבוא ועד לטרקלין דנו בינם לבין עצמם נרגשים בהמחאות דולריות, פרנקים צרפתיים ושעריהם השונים וגם לאחר שהחליפו עם שץ חיוך חטוף, הוסיפו לדון בענייניהם הכספיים.

    'זהו הכל סגור!' פנה אליו פריאל לבסוף. 'מלבד החזרת הרכב כמובן.'

    'שבו קודם לאכול,' הציע שץ. 'אני כבר הספקתי לעשות זאת עם עברון, יש לכם כמובן דרישת שלום חמה ממנו.' חייך אליהם כמרמז. 'הוא עומד לערוך לכם מסיבה לא רגילה, אני כמובן מעביר לכם את רשמיי מהצהרותיו בנושא.'

    'לנו הוא עורך מסיבה?!?' לגלגה הילה בנימת מרירות. 'אנחנו העילה בלבד ולולא היינו עוזבים, היה מוצא סיבה אחרת לערוך את המסיבה המסוימת הזו. הוא הזמין את השר, עובדה זו אני מניחה, לא ידועה לך! עם המסיבה או בלעדיה,' הוסיפה בשטף, 'אנחנו טסים מפה במצב רוח נפלא! אני ממש שמחה שסוף סוף נחלצנו משם!' הצהירה בחיוך זוהר לשניהם, מביטה חליפות בשץ ובבעלה.  

     

    © חיים קדמן 1989 – כל הזכויות שמורות.

    דרג את התוכן: