"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי.
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.
זה האור שבנו-לא האפלה שבתוכנו- שמפחידה אותנו יותר מכל.
אנחנו שואלים את עצמנו - איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב?
למען האמת - איזו זכות יש לך לא להיות?
אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון.
ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו.
ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד. " נלסון מנדלה. * * * הערת הכותבת- לא פעם מוצאת את עצמי מתכווצת. בשניה הראשונה זה מרגיש נכון, צנוע, מתחשב בזולת. אבל לא כך הם הדברים. הפחד, הפחד מלאמר את האמת שלי ולהתמודד איתה מול האחר, הפחד לטעות, הפחד לפגוע, הפחד להתפס כגדולה ויכולה, הפחד שזה ירתיע, הפחד לא להיות נאהבת מובנת, הפחד להיות שונה. הטקסט הזה זו תזכורת לטעות התפיסתית שמחירה הגבוה הוא קשר לקוי ביני לבין עצמי, ומכאן קשר לקוי ביני לבין הסביבה. תזכורת לחשוב אחרת, בדרך לגמילה מהפחד. |
amnondahan
בתגובה על
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ואווו!!
עבר.. עובר... יעבור... יחזור אחרת ושוב...
בבקשה :)
הפחד יעבור .
תודה לך
נכון. כמובן שקראתי שוב. אי אפשר שלא.
עכשיו הכרחתי את הילדים שלי לקרוא....:)
בלה אהובה::))
תודה, את גם מעירה אותי....::))
איבוד שליטה זו חוויה מטלטלת, שלעניות דעתי, רצוי שתתרחש מדי פעם בחיים כדי להבין את שבריריות החיים ולרצות למצות אותם. (ישנה אפשרות שזה יפעיל הפוך..כל אחד ודרך ההסתכלות שלו, הפתיחות שלו והאמונה שלו).
בטווח חיים ישנן חוויות של איבוד שליטה הן פיסית והן ריגשית שקורות ממילא.
הניסיון לנהל את הכל (וגם את הזמן:)) בעיקר נותן תחושה של שליטה, של הכל תלוי בי....
מה את אומרת?
עינת בר אילן קיץ,
מאמנת אישית לניהול זמן.
את מלאת אור ואת רק מאירה את כל מי שהתמזל מזלו להיקרות בדרכך.
(אחרי שכתבת שהספר מונח לידך, ואחרי שקראתי אותו שוב אתמול בלילה...)
מילים מלאות עוצמה, מפיו של איש מלא אומץ.
מקסים.