לאחר שינוי בהרגלי הצריכה שלי בתקופה האחרונה, ירדתי 11 ק"ג בתקופה של חצי שנה.

אז תגידו מה החוכמה? אז ככה - 6 ק"ג ירדתי בתוך חודש. כל העודפים הממש-ממש מיותרים ירדו מהר. השאר ירד בעקבות תזונה נכונה ולאו דוקא "דיאטטית".

אז כל זה התחיל שפוטרתי. לא, לא מדיכאון להיפך, "הטפוטרתי" בשמחה רבה. אחרי 11 שנים באותו מקום שמחתי להתאוורר, רק שלא היה לי האומץ להתפטר בעצמי וחיכיתי לרגע שיפטרו אותי והרגע הזה הגיע.

בחודשיים האחרונים שבהם ידעתי שאני הולך הביתה, אמרתי לעצמי שאני צריך לנצל את ההטבות של החברה עד הסוף - טיפלתי בשניים מתקציב ביטוח השיניים, קניתי כרטיסיה לבריכה מתקציב הספורט, והלכתי לתזונאי קליני מתקציב הבריאות. הלכתי לתזונאי כדי שיפתור לי את בעיית כאבי הבטן העזים שלא מסרבים לעבור מאז ניתוח כריתת כיס-המרה (ניתוח מיותר לחלוטין, אבל שייך לדיון בפוסט אחר) שעשיתי שנה וחצי קודם.

באותו זמן הייתי קצת מעבר לשמנמן. טוב נו, דובי בשביל הילדים. כבר ומתנשף בעל כרס בולטת. הכל בשם "החיים הטובים" של נהנתן ממוצע שכמוני.

אז לאחר אבחון חזר אלי התזונאי עם הבשורה: "אתה הצמחוני הקלאסי". החוורתי. "מה ז'תומרת?" שאלתי, ובראש התחלתי לחשוב איך אני בורח מממנו לפני שיבזבז לי את הזמן יותר מידי. הוא המשיך והסביר שיש לי חוסר איזון משווע בגוף, יש לי הרבה דלקות פנימיות כתוצאה ממזון לא מעוכל. עוד הוסיף והסביר לי שאני לא מעכל חלבונים מן החי ובמקום לעכל אותם, הגוף שלי הופך אותם לדלקות. "אז מה מותר לי ומה אסור?" "או," אמר, "פה יש לך טבלה ותפריט התפור בשבילך". עיינתי בטבלה וחשכו עיניי: אני מנוע מבשר כלשהו חוץ מדגים, מנוע מגבינה, ולא לצרוך בכלל גלוטן, שזה כל סוג של מאפה כולל קמח מחיטה מלאה ושאר מיני קמחים, אבל לאחר ש"התמקחתי" איתו על זה אז אפשר היה לצרוך לחם שיפון (שזה הדגן עם הכי פחות גלוטן) או לחם עינן שעשוי מחיטה טרום נבוטה שלא הצלחתי להבין מה טוב בזה, אבל שמחתי על האלטרנטיבות. כמו-כן להמנע ממלח.

יש לציין כי האבחון והטיפול מכוונים אלי בלבד! יש כאלו שיכולים בהחלט לבסס את מזונם על בשר או גבינה, תלוי בסוג הדם ועוד איבחון כלשהו. השיטה ע"פ סוג הדם פותחה ע"י ד"ר פיטר דאדמו, מוכרת לרבים וניתן לקרוא עליה כאן).

אז מה נשאר?! תשאלו בזעקה ובצדק.

נשאר הרבה כפי שלמדתי לגלות:

הרבה ירוק! כל סוגי העלים הירוקים וכמעט (כן גם פה יש "מנועים", אבל לא אכנס לפירוט משעמם) כל סוגי הירקות.

דגים! מת על דגים, אבל רק כאלה ממי-ים עמוקים, וזה מוציא את המושט שכ"כ אהבתי מהתפריט.

קיטניות! אפונה, ואורז, שעועית, סויה (התגלית החדשה החביבה עלי במיוחד) ומוצריו, סומסום (אבל לא חומוס) וטחינה, כוסמת ועדשים ודומיהם.

פיצוחים! יש! אבל ללא מלח! אז אני הולך לשוק, קונה קילו אגוזי לוז (בונדוק) וקולה בעצמי ללא מלח - מעדן!

פירות! איזה תענוג הפירות בקיץ.

ביצים! ללא הגבלה. בניגוד למיתוס, אין הרבה מאוד כולסטרול בביצים והחלבון שלהם הוא הנעלה ביותר.

אני יודע שכל מי ששומע אותי מדבר על זה, לא רוצה שאגמור לדבר. לא רוצים לשמוע. "מה שאני לא אוכל בשר/גבינה/פיצות/כל מה שבא לי?"

התשובה שלי היא שאני לא מתנזר משום דבר. אני בכיף דופק סטייק עסיסי בפסח, לפעמים מתכבד באיזה 2-3 משולשי פיצות שמזמינים לילדים, מלקק בהנאה גלידה פעם בחודש אחרי סרט. העיניין הוא שהדברים הללו לא בתפריט היומי שלי.

מה שעזר לי הרבה זה הרתמותה של אשתי שתחיה לעיניין. לא שלרזונת הזאת היתה בעיה תזונתית כלשהי, אבל היא שמחה גם לעזור לי וגם להחדיר אוכל יותר בריא הביתה.

לאחר תקופת הסתגלות הדבר התברר כלא בעיה בכלל. התחלתי עם הרבה סלטים ירוקים מתובלים בשמן זית בלבד ותערובת ג'עלה (עושה את ההבדל). אכלתי דגים, אפונה, אורז, אגוזים, פירות, טחינה, אנטי-פסטי, ביצים (חביתות, פשטידות דלות-קמח, פריטטה) וכד'.

הקטע הוא שבכלל לא הלכתי בשביל להרזות. כפי שאמר לי התזונאי, זה לא רק בעיניין אחוזי השומן (אני אוכל גבינת עיזים 20% ויותר, הרבה שמן זית, אגוזים וקיטניות בכלל-לא-דלות-שומן) אלא בחלבונים ורעלים אחרים. ברגע שמכניסים רעלים לגוף, הגוף עוטף אותם במולקולת שומן ומאחסן בצד.

אז אני אוכל, נהנה ומרזה.

בקיצור, הנה הטיפים שלי לכלל האוכלוסיה:

1. תתרגלו לאכול אוכל יבש! ז"א אורז לבן (שהוא טרי זה ממש טעים ולא צריך שום רוטב עליו), סלטים ללא רוטב, דג אפוי, גם כריך (בלחם עינן כמובן) בלי מיונז או חמאה/מרגרינה - נורא טעים כריך עם גבינת עיזים ומלא עלי בייבי, פשטידה ללא שמן וקמח. יבש...

2. המנעו ממאפים! בורקס, סמבוסק, פיצה, ג'חנון ומלווח, פיתה, לחם לבן, נקניקיה בלחמניה, עוגות ועוגיות - כל זה נחשבים לרעל לאנשים בני 40 ומעלה. לא צריך אותם!

3. המנעו ממלח! נכון שצריך מלח לגוף, אבל יש הרבה בכל מה שאנחנו אוכלים. לא צריך להוסיף.

4. שמן זית! לכל דבר!! לטיגון, תיבול, לסלט ואפילו לטוסט (עם לחם עינן וגבינת עיזים) במקום חמאה/מרגרינה.

5. דגים! דגים זה הבשר החדש. סלמון אפוי או מבושל קלות זה מעדן. גם טונה ובורי וכד'.

6. תפחיתו כמויות! תתפלאו לגלות שאחרי הפסקה של 5 דקות באמצע הארוחה, פתאום תראו שאתם לא כ"כ רעבים. לאט לאט הקיבה שלכם תצטמק ולבד תתגלו לאכול פחות.

7. שתו הרבה! מים, וחלב סויה (מעדן!) ומיצי פירות וירקות וחליטות תה (חשוב!).

8. חריף! פה אני לא יודע מה אני מדבר וזה בטח לא מבוסס, אבל כל האנשים שאני מכיר שאוהבים חריף, אבל הרבה מאוד חריף וחריף מאוד, הם אנשים רזים! אני חושב שההסבר הוא בבלוטות הטעם. אנשים רזים הם אניני-טעם הרבה יותר מהשמנים שחושבים בדיוק הפוך. לא, אנינות טעם זה לא לומר לכל דבר "וואי, איך טעים!", אלא דוקא ההיפך. רזים מעקמים את האף למראה אוכל שומני כי הם מבינים שטעם של אוכל שמן זו תרמית ולא ממש "טעים" ואם עשית חביתה והוספת גבינה "בשביל הטעם", אז הרזים לא יתכבדו כי הם אוהבים את החביתה שלם בלי תוספות. הרזים אוכלים חריף כדי להגביר את הטעם ולהגביר את התיאבון. מאז שהתחתנתי עם מרוקאית למדתי לאכול חריף, אבל מאז שהתחלתי עם התזונה החדשה אני ממש חייב חריף, כמעט בכל ארוחה.

לסיום אומר כך: הלכתי לתזונאי כי מאוד רציתי מישהו שיגיד לי מה כן לאכול ומה לא. זה בא ממני. אני לא מאמין בכפיה ואם אתם לא מסוגלים לקחת את זה בכיף, אל תתחילו.

נכון שהבתחלה אתה לא ממש יודע מה לאכול (כמה סלט כבר אפשר לאכול?) אבל עם הזמן אתה תגלה שיש המון דברים להכין והמון גיוונים בתפריט. כולם טובים ובריאים.

שיהיה לבריאות!