מילים: אריק איינשטיין, לחן: מיקי גבריאלוב

עוד מעט כולם ילכו, שנינו נוכל להיות לבד.
את תעשי תה אחרון, אני אקרא לך דברים
מצחיקים מן העתון.
אחר כך נשמע תקליט של רנדי ניומן, יש מילים
בתוך העטיפה,
אני אוהב אותך היום, אני אוהב אותך.

כשנגמור עם הסלון, נתרחץ ונתבשם
אני אהיה מוכן הרבה לפנייך אבל לא איכפת לי
לחכות - תבואי כבר.
אחר כך אגע לך, בכל הגוף, את תגעי חזרה.
את תגידי טוב לי היום, אני אשמח עמוק בפנים
שמחה גדולה.
את תרדמי הרבה, הרבה לפני, אבל לא איכפת לי
לחכות
אחר כך יעלה האור, ימצא אותי ער
חושב על מה היה ומה יהיה.

האלבום "סע לאט" של אריק איינשטיין יצא בשנת 1974. לצד "אני אוהב אותך היום" היו גם "סע לאט" כמובן, "ילדים של החיים", "הזמן הכפרי", עיניים גדולות", "אגדת דשא" ואחרים. את רוב השירים באלבום הלחין מיקי גבריאלוב. איינשטיין מעולם לא הלחין למיטב ידיעתי, ואם כן - זה בטח לא שיר שאתם זוכרים. לגבי מילים, אז ככה: איינשטיין כן כתב מילים לחלק משיריו, אבל הכריזמה, הקול, הביצוע והמראה המצודד, תמיד האפילו על כישרון הכתיבה הלוקה מעט. הטקסטים של אריק בדרך כלל נעדרי עומק, תחכום, רהיטות או הברקות סגנוניות. הוא חושב פשוט, כותב פשוט ושר פשוט ("יושב על הגדר, רגל פה רגל שם", "אבל אני, אוהב להיות בבית").

השיר "אני אוהב אותך היום" ממחיש זאת בצורה הטובה ביותר. אריק לקח סיטואציה פרטית-אינטימית מחייו ועשה ממנה שיר קטן. הוא מתאר באופן הכי פשוט ותמים מה הוא הכי רוצה שיהיה עם בת זוגתו, סתם,ערב אחד, בבית. נכון, הרבה יוצרים כותבים שירים מתוך סיטואציות הכי אישיות בחייהם, אבל נדמה שאף אחד לא עושה את זה כל כך אינטימי ו...מתוק. כמו אריק.

סתם יום חול, הערב יורד. הוא מחכה כבר להיות איתה לבד. הוא אוהב אותה. מאד. הוא רוצה להיות איתה, סתם בבית, ביחד. שתעשה לו תה אחרון של היום, שישמעו תקליט של זמר שהם אוהבים (איזה כבוד היה אז לעטיפה, למילים) שיקריא לה קטעים מצחיקים מהעיתון - שמחה קטנה של יום חולין. קצת נאיבית בעיני. נדמה שכבר לא שייכת לתקופה הנוכחית. ואולי זו רק תחושה שלי...

ואז הוא יאמר לה שהוא אוהב אותה. פשוט ככה. כמה יפה. הכל פתוח וזורם. אין מסיכות ואין חסימות. ומשם הדרך לממש את האהבה - קצרה. אבל קודם - מקלחת. צריך, לא? חסר סבלנות ומלא תשוקה הוא כבר יחכה לה במיטה, אבל היא? היא תיקח את הזמן שלה. היא יודעת שיהיה שווה לחכות.

 לא אכפת לו לחכות? שקרן. "בואי כבר" - נפלט לו בחוסר איפוק. 

 ואז זה קורה. יש מגע הדדי ("בכל הגוף"), חיבור ואושר מציף את שניהם. "טוב לי היום" - הוא אומרת. לא "טוב לי עכשיו", אלא "טוב לי היום". ההנאה מהאיחוד האינטימי העכשווי צובע את כל היום הזה בטוב אחד גדול בשבילה. אין מאושר ממנו לשמוע את זה, אבל הוא לא אומר לה. זה ממלא אותו, אבל הוא שומר את זה בפנים.

היא נרדמת, והוא נשאר ער. לא יכול להירדם. אוהב מדיי, חושב מדיי, מודאג מדיי.

ככה זה כשאוהבים.