0

ככה קורה

9 תגובות   יום ראשון, 1/8/10, 20:25

 

 

הדרך שבה ניבטים בי דברים:

 

ג'ולה, מתנגנת פעימות,

קצובה,

מצטמצמת לכדי השקה עם ריצפה.

 

פמוטים של ילד,

של שבת,

מצקצקים להבת נרותיהם – אוירה.

 

טיפה מתגלגלת,

תחרות עם עצמה,

שקיפותה

בצוואר, עצם בריח, פיטמה.

 

קולות מצוייצים,

פה קטן אדמדם,

שן חבויה בחך,

טרם השיקה עצמה.

 

מעוך בסרעפת,

גדל באדנית,

מתיבש על חבל,

 

וגם כשעוצמת

עיניים

עדיין נושמים לי

ריסים.

 

http://cafe.themarker.com/post/1360025/

 

דרג את התוכן: