אין יום שלא שואלים אותי, איך אני התגברתי על הפחד. התשובה שלי פשוטה- התגברתי בהדרגה. בוקר אחד קמתי והבנתי שמשהו תקוע בחיים שלי. השמש כבר לא מחייכת והכל נראה שיגרתי ומעט סתמי. ידעתי, באמת ידעתי מה אני רוצה לעשות בחיים אבל הפחד שיתק אותי. כל פעם שהמחשבות רצו לכיוון העתיד הורוד, ביום שנפל לי האיסמון הבנתי-הפחד מעכב אותי מלחיות את חיי כפי שאני מאמינה שנולדתי לחיות! ברגע שהאיסמון נפל- נבהלתי. פחדתי וידעתי שהפחד מ"לא לעשות" גדול יותר, כי הרי הוא זה שישאיר אותי מאחור. מתוך תשוקה לחיים החלטתי שאני מפסיקה לפחד כי הבנתי שכל הפחדים מתגשמים. אז הכנתי רשימה של פחדים. רשימה אמיצה, שנכתבה מהמקום הכי כואב בבטן. ולצד רשימה זו כתבתי תובנה אחת
פעלתי בהדרגה, שקלתי כל צעד ממקום של סיכון מחושב והשגתי ניצחונות קטנים שגברו על הפחד. בעצם, מצאתי כלי חזק יותר מהפחד עצמו. מצאתי את העשייה הממוקדת. כל פעם שאני מפחדת אני מבינה שדווקא מתוך הפחד הזה, תבוא הברכה. דווקא מתוך החשש והלחץ שהפחד מביא איתו צומח אומץ לב בכל תחום בחיים. כנראה לא סתם אנחנו מפחדים. פחד הוא מנגנון עצמי מפני הצלחה כבירה. הרי ברור לנו שאם נעשה ולא נפחד- נצליח! ואם תרשו לי לחזור ולספר על עצמי, הרי, שמתוך הפחד הקמתי את "מירב האפשרויות", מתוך אותו פחד ראשוני חוללתי מהפכה בחיי ובחיי אנשים וחברות אותם אני פוקדת יום יום. למדתי לקחת איתי שותפים לדרך, אנשים שיקדמו אותי וילוו אותי, אנשים שיאמינו במטרה שלי ובי.
אבל כל יום. תהיו מחוייבים לעצמכם ותקשיבו טוב טוב לאינטואיציה שלכם. אותו קול פנימי שיודע הכי טוב. הקול השומר שלכם, הקול המקדם אתכם. ולצד העשייה העצמית, תרתמו אנשים שילכו איתכם את הדרך- ותמיד, תמיד יהיו שם כדי לחולל שינוי.
תגלו שם יכולת ביטוי עצמי אדירה ואין ספור אפשרויות למימוש. |