0
אני יכולה להעלות אותך באובות בדידותי. לברוא אותך בצלמי לשים בפיך תשובות מילים טובות, לשטוף אותך בדמעות, לראותך- ואתה יפה משהיית מעודך. הנה משום כך איני זקוקה לך עוד. אתה עולה לפני בכל עת שיעלה הרצון מלפני לספר לעצמי אגדות נפלאות על עוצמת אהבתך, על תהום אובדני בך, ולכסות על תהום אובדנך. ג. אביגור-רותם |