ללהקת נזרת' (Nazareth) יש שיר אלמותי שנקרא Please Don't Judas Me.

כנער הייתי שומע אותם הרבה ולאחרונה שמעתי את השיר שוב לאחר מיליון שנות הפוגה. המילים היכו בי: זה בדיוק מה שאני מרגיש כלפי כל אותם מחזירים בתשובה שנטפלים אלי ורוצים ל"החזיר אותי למקורות".

תרגמתי את השיר הזה אחד-לאחד עם יוצא דופן אחד:

Don't Judas Me = אל תחזיר אותי (בתשובה)

(למי שלא יודע, JUDAS, זה שמו של יהודה איש-קריות ומילה נרדפת לבוגד)

המחזירים בתשובה למינהם רוצים דבר אחד פשוט - שאשתייך לקבוצה הפוליטית שלהם.

כל הדיבורים על דת, אמונה, רוחניות וכו' הם שטויות מגובבות. הם רוצים עוד פתק בקלפי.

אף אחד לא הסכיל לנהל איתי דיון אמיתי על היהדות או התורה (ד"א, החרדים לא לומדים תורה בכלל אלא תלמוד. לכל בוגר ב"ס יסודי יש יותר מושג מהם על התורה) וכל מאיווהם זה להחזיר אותי בתשובה. אני כן אוהב את היהדות שלי, את המסורת ואת התנ"ך. אני קורא בפרשת השבוע ומקדש על שולחן השבת. אבל כל זה כעיניין אינטלקטואלי ועיניין בזהותי הלאומית/דתית.

אז הנה התשובה שלי המגולמת בתרגום השיר הנפלא הזה:

אל תחזיר אותי

נהג איתי כפי שתרצה שינהגו איתך

אל תפסול אותי

תשאירני כפי שתרצה למצאני

אל תחקרני, תקריבני

אל תחזיר אותי.

אל תלקה אותי

גמול לי קצת מחסדיך

תעזור לי להבין

תנחה אותי דרך עיני העיוורות

אל תבוז לי או תקטלג אותי

אל תחזיר אותי

או, אל תחזיר אותי...

אל תשטוף את מוחי

אל תסתיר את הרמיזות שלך

אל תשקר לי

אני רואה לאן הרוח נושבת

אל תשפילני או תשמידני

אל תחזיר אותי

אל תמספר אותי

אל תבגוד בהבטחה שלי

אל תכעיס אותי

אני לא יכול לשאת רשעות*

אל תתסכלני, תנצלני

אל תחזיר אותי

או, אל תחזיר אותי....

(ומי שממש רוצה את המקור, אז הוא פה)

* מילה על רשעות: יוכי ברנדס מסבירה בספרה "שבע אמהות" על החברה בה חי נוח מסדום, ומתארת בדיוק משכנע שזאת חברת רשע. חברת רשע מאופיינת במספר נמוך של דעות אחרות. חברת רשע היא חברה בה אף אחד לא יעז לצאת ולומר "זה לא בסדר" כי כולם כפופים לאותה מרות רוחנית ומוסרית. הציבור החרדי עונה על ההגדרה הזאת (חוסר סובלנות כלפי כל מי ששונה, הומואים עד חילונים) ומבחינתי הם חברת רשע.