.מתחם התחנה שבגבול תל אביב-יפו,

[ מתחם בילוי עדכני המשולב בתיעוד היסטורי ]

המתחם המשוחזר של תחנת הרכבת הישנה השוכן בין נווה צדק ליפו, מול חוף ימה של תל אביב.

הינו אתר הסטורי נדיר ביופיו, אשר שימש בסוף המאה התשע עשרה כתחנת הרכבת הראשונה של יפו.

                                   ועבר תהליכי שימור נרחבים.

 פנינה ארכיטקטונית ♥

.

.

.

.

במתחם ניתן למצוא שלל מבנים טמפלרים עתיקים ששוחזרו,

ואת תחנת הרכבת הישנה של יפו, ששופצה גם היא..

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.סיפור התחנה [לקוח מאתר התחנה]:

בין חוף הים לשכונות נווה צדק ומנשייה פעלה במקום זה משנת 1892 ועד 1948 תחנת הרכבת בקו יפו-ירושלים. היה זה קו הרכבת הראשון במרחב שבין טורקיה למצריים ואמצעי התחבורה הראשון להחליף את הגמל בהעברת משאות כבדים למרחקים.
הרעיון להקמתה של מסילת הברזל הוצע לראשונה כבר בשנות ה-50 של המאה ה-19, על ידי משה מונטיפיורי, שביקש לפתח בארץ ישראל תעשייה מודרנית ונתקל בקשיים בשל מחסור באמצעים להובלת מכונות וחומרי גלם.
מקץ תהליך ארוך בו נכרכו יחד יוזמות עסקיות, חזון ופוליטיקה בינלאומית, העניק הסולטן התורכי עבד אל-חמיד השני בשנת 1888 זיכיון להקמה והפעלה של קו הרכבת ליוסף נבון, עסקן יהודי מירושלים ולשותפיו. משלא עלה בידם לגייס את המימון הנחוץ להקמת המסילה נמכר הזיכיון  לחברה צרפתית, אשר הקימה לבסוף את קו הרכבת ובנתה את התחנות שלאורכו.
בניית קו הרכבת הושלמה בתוך כשנתיים ועם סיומה החל עידן התחבורה המודרנית בארץ ישראל. הקו נחנך ביום שני, ה' בתשרי תרנ"ג (26/9/1892), בטקס מפואר שנערך בתחנת הרכבת בירושלים, עם הגעתה של הרכבת הראשונה מיפו. אליעזר בן-יהודה, מחדש השפה העברית, העניק אז שם חדש לאותה שיירת קרונות שקטר בראשה: רַכֶּבֶת.
בשנותיה הראשונות נסעה בתדירות של רכבת אחת בכל כיוון, פעם ביום, ומחיריהם של כרטיסי הנסיעה בקו היו 50 גרוש במחלקה הראשונה ו-30 גרוש במחלקה השנייה.
ימים יפים ידעה הרכבת, שחרף איטיותה (נסיעה מיפו לירושלים ארכה 4 שעות) שימשה מספר הולך וגדל של סוחרים, תיירים, וצליינים ובהם גם חוזה המדינה בנימין זאב הרצל ופמליית הקיסר הגרמני וילהלם השני.
מספר הנוסעים גדל עם השנים וב-1896 הובילה הרכבת כ-70,000 נוסעים וכ-16,000 טון משא. בשנת 1913, ערב מלחמת העולם הראשונה, עברו בתחנה כ-183,000 נוסעים וכ-48,000 טון משא. התחנה ביפו פעלה באופן סדיר כמעט עד ערב מלחמת העצמאות. בשנותיה האחרונות שימשה בעיקר את הצבא הבריטי, שהקים מחנה צבאי בכל שטח התחנה ובסביבתה הקרובה.

בשנת 1902 קבע הטמפלרי הוגו וילנד את ביתו בסמוך לתחנת הרכבת ולצידו בנה את בית החרושת לייצור מרצפות ולבנים. הקרבה לתחנת הרכבת אפשרה לוילנד לשנע את תוצרתו ביעילות לירושלים ולנמל יפו ומשם, באוניות, לחו"ל.
כיום משתרע מתחם תחנת הרכבת על שטח של כ-20 דונם (כ-5,500 מ"ר) ובו 22 מבנים מתקופות שונות המשוחזרים בהקפדה רבה.
מתחם התחנה כולל בין השאר את מבני תחנת הרכבת ההיסטורית, את בית משפחת וילנד הטמפלרית ואת בית החרושת שלה, שייצר מרצפות מצוירות ומוצרי בניה ממלט.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

בור המים הזה ועוד אחד כזה , נמצא על מרצפת של חנות בגדים מעוצבת נפלא,

ופה הסבר על בור המים:

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

המתחם כולו מול הים   [באיזור מוזיאון האצ"ל בערך],

 ממליצה להגיע באור יום לפני החשיכה , ולהישאר עד רדת הערב כשכל המיבנים והמתחם מואר,,

 זה רומנטי ויפהפה,,

במתחם  בתי עסק רבים, בין היתר חנויות אופנה, המעוצבות בצורה מקורית ומיוחדת, חידושים משתלבים באבן הטיבעית ,,

 יש חללים המיועדים  לתערוכות מתחלפות ,

ומסעדות. הנשזרות בנוף במיבנים העתיקים,,,,ועוד...