כותרות TheMarker >
    ';

    נפלאות התבונה

    בלוג על מוח האדם

    כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.

    אלומית ישי: המוח המוסרי

    36 תגובות   יום רביעי, 10/10/07, 18:19
    בעוד פילוסופים מתנצחים בשאלה האם התנהגות מוסרית היא רציונאלית‮ (‬אפלטון‮, ‬קאנט‮) ‬או אמוציונאלית‮ (‬יום‮, ‬סמית‮) ‬וביולוגים תוהים האם מוסריות היא התנהגות מולדת או נרכשת והאם לבעלי חיים אחרים יש מוסר‮, ‬שיטות הדימות התפקודית המודרניות מאפשרות לחקור מה קורה במוח האנושי כאשר אנו נדרשים להכריע בשאלות מוסריות‮.‬

    בסידרת ניסויים בהם הוצגו בפני נבדקים דילמות מוסריות כאשר שכבו בסורק‮, ‬התגלה כי תהליך השיפוט המוסרי מפעיל במוח הן את אזורי "הרגש"‮ (‬המערכת הלימבית‮) ‬והן את אזורי "ההיגיון"‮ (‬קליפת המוח המצחית‮). ‬

    בפני הנבדקים תואר‮, ‬לדוגמא‮, ‬המצב הבא‮: ‬אנשים רבים מסתתרים במרתף בזמן מלחמה וחיילי האוייב המצויים מחוץ לבניין עלולים לשמוע את בכיו של אחד התינוקות‮. ‬האם לחסום בכף יד את פי התינוק ולהשתיקו‮, ‬ובכך להציל אנשים רבים במחיר מותו של העולל‮? ‬הציווי המוסרי האינסטנקטיבי הוא‮ ”‬אסור להרוג את התינוק‮‘‘, ‬בעוד שניתוח הגיוני של המצב מבהיר כי השארת התינוק בחיים פירושה סיכון חייהם של האחרים‮.‬

    הקונפליקט המוסרי הביא לעליה בפעילות העצבית בקליפת המוח המצחית (anterior cingulate and dorsolateral prefrontal cortex) שבין תפקידיה הקוגניטיביים חשיבה אבסטרקטית‮, ‬קבלת החלטות‮, ‬תכנון ארוך-טווח וחישובי ריווח והפסד‮. ‬הסתבר כי עוצמת הפעילות באזורים אלה‮ עלתה ככל שהחלטות הנבדקים היו יותר תועלתניות‮.‬

    ממחקרים קליניים בבעלי פגיעה מוחית באזורי האונה המצחית עולה כי חולים אלה בוחרים ללא היסוס באלטרנטיבה התועלתנית‮ (‬לדוגמא‮, ‬להרוג קרוב משפחה כדי להישאר בחיים‮), ‬וכי אינם מגלים קונפליקט רגשי בתהליך השיפוט המוסרי‮.‬

    ההתנהגות המוסרית חיונית לא רק ליחסים בין אישיים אלא גם להמשך קיום הסדר החברתי‮. ‬להבנת הבסיס העצבי של ההתנהגות המוסרית השפעות רפואיות‮, ‬חברתיות ומשפטיות מרחיקות לכת‮ (‬לדוגמא‮, ‬מה דינו של רוצח אם תתגלה פגיעה באזורי השיפוט המוסרי במוחו‮?) ‬
    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/6/10 09:12:

      שלום גברת ישי

      מאמר ואו כתבה מאלפים יש לי דלמה שלום עושים עם רגש או שכל

      דבר נוסף האם רגש או שכל זה דבר גיאוגרפי הטענה שלי אומרת ששלום לא יקום מפני שאנו רציונלים מדי והשכנים סנטימנטלים מדי

      מה דעתך 

      חיים דמרי

        31/12/09 09:25:

      יש לי שאלה:

      אם יש פגיעה באונה המצחית, האם זה אומר

      שיש פעילות יתר באזור ההגיון? כי אם כן -

      איך אפשר לדבר על בחירה של אותם פגועי מוח

      אם יש כאן נתון פסיולוגי קבוע מראש?

        7/9/09 00:42:

      האח הידד לאפלטון וקאנט הפעם !

      אני קוראת את הפוסטים שלך טיפין טיפין כל פעם, והם מרתקים להפליא!

      תודה על המידע והבהירות !

       

        19/2/09 02:08:

      תועלתנות היא סוג אחד של רציונליות; רציונליות קאנטיאנית היא בדיוק ההיפך מתועלתנות. בעוד התועלתן שואל מה יהיו תוצאות מעשיו, המוסר הקאנטיאני דורש מאיתנו לעזוב את התוצאות, ולחשוב רק על החובה המוסרית. מבחינת הרציונאליות הקאנטיאנית, למשל, אסור להרוג את התינוק. זה לא הגיוני. הציווי הקאנטיאני הוא לעשות רק מה שאפשר לרצות שיהיה חוק כללי, כלומר: לעשות רק מה שאני יכול לרצות שכולם יעשו בכל מקרה דומה. אבל מה אם התינוק הוא אני? או הבן שלי? אני לא יכול לרצות דבר כזה. לכן אסור להרוג את התינוק, דווקא מתוך חשיבה הגיונית-רציונאלית קאנטיאנית. התועלתן, כמובן, פשוט יעשה חישוב: כמה נזק ייגרם לעומת כמה תועלת תושג.

      היה לי חשוב לומר את זה, כי הפוסט הזה מאוד אינפורמטיבי, וחבל שיהיה בו אי-דיוק או חוסר בהירות שכזה, אפילו אם זה לא פוסט על תורות מוסר אלא על פעילות המוח בזמן התמודדות עם דילמה מוסרית.

        7/10/08 15:19:


      המידע על המוח המוסרי הוא חשוב ביותר  - אם כי הוא עוסק במיפוי או תיאור מקום-ההתרחשות המוחית ביחס לדילמה המוסרית, הוא עדיין אינו מאפשר לטפל בבעייה להשפיע על המוח או על החשיבה המתרחשת בו. בכל אופן מעניין לדעת כי פגיעה מוחית - פיזית - עלולה להשפיע על השיפוט המוסרי של בני אדם.תיזהרו! חיבשו קסדות!!!

      ועד שנגלה את צפונות המוח הביולוגי מוסרי - נצטרך לטרוח ולפתח חשיבה מוסרית - איש איש והגדרתו - בוודאי יש איזשהו מכנה משותף לנו...

      רינה יצחקי

      דוברת הוועד הישראלי למען יוניסף

       

      כל הנושא של חקר ההתנהגות המוסרית נראה לי מאוד חשוב, דווקא כי העולם שלנו כל-כך התקדם טכנולוגית, ופחות מזה - מוסרית. מחקר ודיבור על מחקר כזה,יהיו חשובים להתקדם יותר בזה, ואולי, יום אחד, נגיע להשגים דומים בתחום המוסר לאלו שהגענו בתחום הטכנולוגיה... זה אמור קצת לסיים מלחמות בעולם, שלדעתי הבסיס המוסרי שלהם מאוד רעוע.
        18/10/07 19:01:

      כולם כל כך רציניים

      טוב אז כך:

      מהסתכלות רבת שנים על הכלב שלי

      הגעתי למסקנה כי:

      1. הוא חושב שהוא ניצול שואה

      2. במוח שלו מאוד אינטרסנטי

      3. אם הוא יצטרך להציל מישהו הוא יציל קודם את עצמו.

          ומדוע

      1. לפני כל טיול עם בעלי הוא אוכל כי בעלי מטייל איתו טיולים ארוכים והכלב פוחד שישאר רעב.

           לפני טיול איתי הוא לא אוכל, כי הטיולים קצרים.

      2. הוא יאכל את כל מה שיש במקרר אפילו שהוא ידע שאנחנו נמות ברעב.

      3. כשהוא שומע פיצוץ הוא בורח להציל את עצמו ולא בודק מה איתנו

      אני מקווה שהבנתם שגם לחיות יש מוח לחלקם די חכם.

      הם מבינים את המילים ולא את האינטונציה

      ובכלל קצת הומור כאן לא יזיק

      להתראות בערב

        13/10/07 08:20:

      כמו תמיד- - נהנית מהפוסטים שלך.

      אם המקור להתנהגות עבריינית, אלימה, חריגה הוא נוירולוגי

      אפשר לטפל טיפול תרופתי , בליווי פחות מטעני כעס מצד הסביבה המודעת לבעיה.

      אך אי אפשר להיות סלחני כשיש נזק בגוף ונפש

      משום שאת הנעשה אין להשיב.

      קבלי כוכב

      איילת

        11/10/07 20:49:

       

      הנה כתבה מעניינת בה דובר על ההשלכות של התערבות מחקר המוח במערכת המשפט:

       

      http://www.nytimes.com/2007/03/11/magazine/11Neurolaw.t.html

        11/10/07 20:35:

      תחילה ברצוני להוסיף מספר פרטים בנוגע להגדרה הפסיכיאטרית של רוצחים פסיכופטים.

      מעט מאוד אנשים יכולים להיכלל בהגדרה הטהורה של פסיכופט, היות וחייבים להתקיים 3 תנאים עיקריים:

      1. חוסר זיקה בין הרוצח לקורבן

      2. ילדות עשוקה

      3. אין רגשות חרטה (המתקשר לפוסט שכתבת לעיל)

       לדוגמא: הצלף מוושינגטון, הרוצחים של נהג המונית דרק רוט

       

      הנחת היסוד היא שאותם רוצחים מונעים משינאת אדם.

       

      כעת, בתגובה לשאלה המוסרית המתעוררת כאן, איני סבור שהכל נקבע ע"י כימיה ומסילות עצביות במוח, ובמחי יד להצדיק התנהגות X או Y.

       

      מה בנוגע לתכונת הפלסטיסיות, לפיה מבנים סמוכים בהמיספרה המקבילה תופסים פיקוד על אותם מבנים שנפגעו?  

       

      כמו כן, קיים פקטור נוסף, שלפי דעתי ראוי להתייחסות נפרדת בדיון פילוסופי נפרד, בנוגע לשאלה היסודית האם הנפש משפיעה על תפקודנו הקוגניטיביים, או רק "הגוף"? 

       

      זאת ועוד, מודעות נחשב לתפקוד אקזוטטיבי גבוה, ומכאן השאלה, מה מיקומה ומה השלכותיה על התנהגותם של נפגע מוח. האם פגיעה באונה הפרונטלית בהכרח גורמת לפגיעה במודעות?  

      לשאלות אלו, עדיין לא נמצא מענה.

      לכן, קשה לנתח התנהגות או מוסר על סמך שינויים מבניים או כימיים במוח.  

       

       

      תודה על פוסט מרתק במיוחד  

       

        11/10/07 19:51:

      שאלות דומות הוצגו בפני חיילי צבא ארצות הברית , תאורטית רוב התשובות נטו לצד ההומני .

      אבל בזמן מלחמת ווייטנם , מעשית ההתנהגות לרוב הייתה לכוון הצד הפיסיכוטי

      ( אם אני לא טועה, דובר שם על מקרה של משאית מלאה חיילים שהאופציה היא לדרוס ילד או ליפול לתהום ... משהו כזה ).

       

      אגב את נראית לי מוכרת משום מה ... ירושלמית ?(לשעבר אולי)

        11/10/07 18:28:

      "הקונפליקט המוסרי הביא לעליה בפעילות העצבית בקליפת המוח המצחית (anterior cingulate and dorsolateral prefrontal cortex) שבין תפקידיה הקוגניטיביים חשיבה אבסטרקטית‮, ‬קבלת החלטות‮, ‬תכנון ארוך-טווח וחישובי ריווח והפסד‮. ‬הסתבר כי עוצמת הפעילות באזורים אלה‮ עלתה ככל שהחלטות הנבדקים היו יותר תועלתניות"

      פוסט מעניין.

      בעצם משתמע מדברייך שיש איזה שהוא "בורג" במח שבהעדרו אתה נעדר יכולות מוסריות.

      אבל אולי החלטה מוסרית היא סוג של "חשיבה מופשטת", קרי היכולת 'לצאת מהקופסא' ולראות גם את טובת האחר.

        11/10/07 16:17:

      מרתק.

      תודה

        11/10/07 15:22:
      לאורך המאה העשרים, מאז שהתחילו "להבין" מה מניע רוצחים, יש יותר ויותר מקרי רצח.
      הפוסט והתגובות - מרתקים. תודה
        11/10/07 13:15:

       זה ענתיקה לחקור אם המוסר והדת מקודדים ביולוגית

      פרס הנובל הבא ינתן לחוקר שיבדוק אם המדע מקודד במוח

      כמו כל ההבלים: דת, מוסר,ומדע, כולם הם פנטסיות של האדם

        11/10/07 12:34:

      בררר, מפחיד...

      אבל מקורי לאללה -

      דו פוינטס, כוס מפלסטיק !!

        11/10/07 12:25:
      ממש כמוני, שהרי האדם הוא רובוט של עצביו, גם אני מושפעת עמוקות מקוד ההפעלה שלי. אני, לעומת כל האנישם' לא חושבת שאני בעלת רוח, אני יודעת את מקומי בעולם. ברור לי שאני בסף הכל שילוב של חומרים כימיים. אני אפילו לא חיה.
        11/10/07 08:14:

      מאיה,

      רציתי לומר שנכנסתי לפרופיל שלך ולא הצלחתי לקרוא את הפוסטים, רק חברים שלך יכולים לקרוא. רק רציתי שתהיי מודעת לזה. אשלח לך הצעת חברות (-:

      סיגל

        11/10/07 08:09:

      תסכימי איתי שיכול להיות שיש אספקטיים נוספים שלא הובנו ונחקרו, אולי בזוית ראיה שונה קצת ?

       

      זה נכון לכל דבר.

       

      לעולם לא ישעמם למדענים, ידיהם תמיד יהיו מלאות, אם רק יחפצו בכך ואם יהיו מספיק מקורות מימון.

       

      אני אפילו לא בטוחה מה נכון לחוקר אמביציוני לעשות - ללמוד לעומק מה עשו חוקרים לפניו, אז הוא עלול להיכנס לקיבעון מחשבתי, או להיות קצת בור אבל יצירתי כדי להביא לתפנית מחשבתית.

       

      כמובן שזה לא פשוט לעשיה ושהחוקרים קוראים כל שבב אינפורמציה וקשה להיות "בור"

      סתם זרקתי מחשבה...מחייך

       

      יום נעים

        11/10/07 07:26:

       

      צטט: סיגל א.ש. 2007-10-11 07:19:08

       

      צטט: mayuu 2007-10-10 21:32:26

       

      צטט: סיגל א.ש. 2007-10-10 20:36:18

      אלומית, העלית נקודה חשובה.

      יכול להיות שבדיקת מוח לרוצחים חשובה לאין שיעור להבנת פעילות אלימה ולא מוסרית.

      אולי השלב הבא יהיה לאתר (לפני מעשה) אנשים עם פוטנציאל אלים, לבדוק אותם ולעזור להם - ללמד אותם בדרך טכנית לפצות על הבעיה הפיזית, אם אפשרי....

       

      זה כבר נעשה בתור מחקר בדיעבד. נראה לי כי השאיפה לאתר אותם לפני מעשה היא לא פשוטה. אני מכירה מחקרים, אך הם אינם שלמים. אלומית, אם יש לך עוד מבואות חדשות בנושא, אשמח לקרא.

       

      מצאו שמוחם של פסיכופתים מפגין תגובות אחרות ביחס למילים רגשיות, כאשר הדבר נעוץ באי סדירות בפעולה של האמיגדלה ומעגלים קשורים אליה.

      ויליאם פיתרס, פסיכולוג מוורמונט פיתח שיטה של תרפיית נקודת ראות. הוא השתמש בה בבתי סוהר. לטענתו אמפתיה כלפי הקורבן משנה את התפיסה של התוקף באופן כל כך קיצוני שהוא לא יכול להתכחש לכאב, אפילו לא בדמיונו, מה שגורם לו לרצות  להלחם בדחפים האלימים שלו. הוא פיתח שיטה בה הוא גרם לתוקפים להזדהות עם הקורבן.

       

      הרעיון שעומד בבסיס המחקר שלו ושל עוד רבים אחרים נעוץ במושג "אמפתיה". חוקרים שבדקו פושעים פסיכופתיים מצאו שהעדר אמפתיה נעוץ באיזה שהוא ליקוי עצבי שכנראה קשור להעברת מסרים עצביים למע' הלימבית. צריך לזכור שלא כל העדר אמפתיה בהכרח מוביל לפשיעה, ולכן חלק מהמסקנות הללו, הקשורות לדפוסים ביולוגים, עוררו מחלוקת.

       

       

      אז אולי ויליאם פיתרס פספס משהו.

      היופי במדע וגם נקודת החולשה בו, שיש לו זויות ונישות רבות מספור,

      עד שמגיעים לתגלית ועד שמוצאים את שימושיה יכולים לעבור דור או שניים...

       

      אני מצדדת במחקרים, שמחה לרבגוניות של מוחות החוקרים - כדי שהבחירות שלהם יהיו שונות ומשונות, לפעמים אפילו לא מובנות, לפעמים מזעריות...

      הדרך למציאה - מחייבת מחשבה מקורית וחקירת כיוונים חדשים.

       

      המדע הוא תעלומה ואתגר לחוקרים ולמומחים, הטובים שבהם ימשיכו לשאול שאלות,

      יתקילו כמה שיותר זויות ולא יסתפקו במשיכת כתפיים כשהם מגיעים למבוי סתום.

       

      הי סיגל.

      אני לא חושבת שהוא פיספס. השיטה שלו נוסתה במספר בתי סוהר והתוצאות היו מרשימות. הוא פיתח שיטה ספיציפית. ניסיתי לדון ברעיון מאחורי השיטה. גם דניאל גולדמן, בספרו "אינטיליגנטציה רגשית" מדבר על מושג האמפתיה ומביא את פיתרס כדוגמה.

       

       

        11/10/07 07:19:

       

      צטט: mayuu 2007-10-10 21:32:26

       

      צטט: סיגל א.ש. 2007-10-10 20:36:18

      אלומית, העלית נקודה חשובה.

      יכול להיות שבדיקת מוח לרוצחים חשובה לאין שיעור להבנת פעילות אלימה ולא מוסרית.

      אולי השלב הבא יהיה לאתר (לפני מעשה) אנשים עם פוטנציאל אלים, לבדוק אותם ולעזור להם - ללמד אותם בדרך טכנית לפצות על הבעיה הפיזית, אם אפשרי....

       

      זה כבר נעשה בתור מחקר בדיעבד. נראה לי כי השאיפה לאתר אותם לפני מעשה היא לא פשוטה. אני מכירה מחקרים, אך הם אינם שלמים. אלומית, אם יש לך עוד מבואות חדשות בנושא, אשמח לקרא.

       

      מצאו שמוחם של פסיכופתים מפגין תגובות אחרות ביחס למילים רגשיות, כאשר הדבר נעוץ באי סדירות בפעולה של האמיגדלה ומעגלים קשורים אליה.

      ויליאם פיתרס, פסיכולוג מוורמונט פיתח שיטה של תרפיית נקודת ראות. הוא השתמש בה בבתי סוהר. לטענתו אמפתיה כלפי הקורבן משנה את התפיסה של התוקף באופן כל כך קיצוני שהוא לא יכול להתכחש לכאב, אפילו לא בדמיונו, מה שגורם לו לרצות  להלחם בדחפים האלימים שלו. הוא פיתח שיטה בה הוא גרם לתוקפים להזדהות עם הקורבן.

       

      הרעיון שעומד בבסיס המחקר שלו ושל עוד רבים אחרים נעוץ במושג "אמפתיה". חוקרים שבדקו פושעים פסיכופתיים מצאו שהעדר אמפתיה נעוץ באיזה שהוא ליקוי עצבי שכנראה קשור להעברת מסרים עצביים למע' הלימבית. צריך לזכור שלא כל העדר אמפתיה בהכרח מוביל לפשיעה, ולכן חלק מהמסקנות הללו, הקשורות לדפוסים ביולוגים, עוררו מחלוקת.

       

       

      אז אולי ויליאם פיתרס פספס משהו.

      היופי במדע וגם נקודת החולשה בו, שיש לו זויות ונישות רבות מספור,

      עד שמגיעים לתגלית ועד שמוצאים את שימושיה יכולים לעבור דור או שניים...

       

      אני מצדדת במחקרים, שמחה לרבגוניות של מוחות החוקרים - כדי שהבחירות שלהם יהיו שונות ומשונות, לפעמים אפילו לא מובנות, לפעמים מזעריות...

      הדרך למציאה - מחייבת מחשבה מקורית וחקירת כיוונים חדשים.

       

      המדע הוא תעלומה ואתגר לחוקרים ולמומחים, הטובים שבהם ימשיכו לשאול שאלות,

      יתקילו כמה שיותר זויות ולא יסתפקו במשיכת כתפיים כשהם מגיעים למבוי סתום.

        10/10/07 23:36:

       

      צטט: סיגל א.ש. 2007-10-10 20:36:18

      אלומית, העלית נקודה חשובה.

      יכול להיות שבדיקת מוח לרוצחים חשובה לאין שיעור להבנת פעילות אלימה ולא מוסרית.

      אולי השלב הבא יהיה לאתר (לפני מעשה) אנשים עם פוטנציאל אלים, לבדוק אותם ולעזור להם - ללמד אותם בדרך טכנית לפצות על הבעיה הפיזית, אם אפשרי....

       

      זה כמו הסרט עם טום קרוז.

      שכחתי את שם הסרט..

       

        10/10/07 21:36:

       

      צטט: אלומית ישי 2007-10-10 21:31:16

      את אכן טועה ומבלבלת בין שני מנגנונים.

      מחקריו של LeDoux נערכו במכרסמים -- הוא הראה שהאמיגדלה מתווכת את תגובת ה- fight or flight שהיא  אכן תגובה רפלקסיבית ומהירה שאינה תלויה בעיבוד המידע בקורטקס.  לתגובה  הישרדותית זו אין קשר לקבלת החלטות מוסריות.

      במוח האנושי תהליך קבלת החלטות מתווך על-ידי פעילות בקורטקס הפרפרונטלי.

       

      אוקיי, הבנתי, אבל עדיין משהו לא מתחבר לי כשאני מנסה להבין איך דווקא כשהאמיגדלה פעילה, והניאו קורטקס מנוטרל, אדם יקבל החלטות נגד ההגיון הרגשי.

       

        10/10/07 21:32:

       

      צטט: סיגל א.ש. 2007-10-10 20:36:18

      אלומית, העלית נקודה חשובה.

      יכול להיות שבדיקת מוח לרוצחים חשובה לאין שיעור להבנת פעילות אלימה ולא מוסרית.

      אולי השלב הבא יהיה לאתר (לפני מעשה) אנשים עם פוטנציאל אלים, לבדוק אותם ולעזור להם - ללמד אותם בדרך טכנית לפצות על הבעיה הפיזית, אם אפשרי....

       

      זה כבר נעשה בתור מחקר בדיעבד. נראה לי כי השאיפה לאתר אותם לפני מעשה היא לא פשוטה. אני מכירה מחקרים, אך הם אינם שלמים. אלומית, אם יש לך עוד מבואות חדשות בנושא, אשמח לקרא.

       

      מצאו שמוחם של פסיכופתים מפגין תגובות אחרות ביחס למילים רגשיות, כאשר הדבר נעוץ באי סדירות בפעולה של האמיגדלה ומעגלים קשורים אליה.

      ויליאם פיתרס, פסיכולוג מוורמונט פיתח שיטה של תרפיית נקודת ראות. הוא השתמש בה בבתי סוהר. לטענתו אמפתיה כלפי הקורבן משנה את התפיסה של התוקף באופן כל כך קיצוני שהוא לא יכול להתכחש לכאב, אפילו לא בדמיונו, מה שגורם לו לרצות  להלחם בדחפים האלימים שלו. הוא פיתח שיטה בה הוא גרם לתוקפים להזדהות עם הקורבן.

       

      הרעיון שעומד בבסיס המחקר שלו ושל עוד רבים אחרים נעוץ במושג "אמפתיה". חוקרים שבדקו פושעים פסיכופתיים מצאו שהעדר אמפתיה נעוץ באיזה שהוא ליקוי עצבי שכנראה קשור להעברת מסרים עצביים למע' הלימבית. צריך לזכור שלא כל העדר אמפתיה בהכרח מוביל לפשיעה, ולכן חלק מהמסקנות הללו, הקשורות לדפוסים ביולוגים, עוררו מחלוקת.

       

        10/10/07 21:31:
      את אכן טועה ומבלבלת בין שני מנגנונים.

      מחקריו של LeDoux נערכו במכרסמים -- הוא הראה שהאמיגדלה מתווכת את תגובת ה- fight or flight שהיא  אכן תגובה רפלקסיבית ומהירה שאינה תלויה בעיבוד המידע בקורטקס.  לתגובה  הישרדותית זו אין קשר לקבלת החלטות מוסריות.

      במוח האנושי תהליך קבלת החלטות מתווך על-ידי פעילות בקורטקס הפרפרונטלי.
        10/10/07 21:12:

      ממחקרים קליניים בבעלי פגיעה מוחית באזורי האונה המצחית עולה כי חולים אלה בוחרים ללא היסוס באלטרנטיבה התועלתנית‮ (‬לדוגמא‮, ‬להרוג קרוב משפחה כדי להישאר בחיים‮), ‬וכי אינם מגלים קונפליקט רגשי בתהליך השיפוט המוסרי‮.‬

      אלומית, יש משהו כאן שאני לא מבינה.

      ממה שאת אומרת, המוסר נמצא הן במע' הלימבית, והן בקורטקס הפרונטלי. מחקריו של ג'וזף לדו הצביעו בעבר על השתלטות ברורה של האמיגדלה על הניאו קורטקס בזמן תהליך קבלת ההחלטה עצמו.

      התגליות שלו ביטלו את ההנחה שהאמיגדלה תלויה לחלוטין באותות מהניאו קורטקס לצורך עיצוב תגובות.

       

      לדו טען כי מבחינה אנטומית המע' הלימבית יכולה לפעול ללא כל תלות בניאו קורטקס. הוא הדגים כיצד האמיגדלה יכולה לאחסן זכרונות ומאגרי תגובות שהאדם יכול להפעיל מבלי אפילו להבין מדוע הוא עושה זאת.

       

      השאלה שלי היא איך יתכן כי אדם בעל פגיעה בניאו קורטקס יבחר בפעולה תועלתנית, אם המע' הלימבית היא זו שעושה את העבודה כאן. משהו בטקסט לא מסתדר לי. ההגיון אומר לי שזה צריך להיות כתוב כך:

       

      ממחקרים קליניים בבעלי פגיעה מוחית באזורי המע' הלימבית עולה כי חולים אלה בוחרים ללא היסוס באלטרנטיבה התועלתנית‮ (‬לדוגמא‮, ‬להרוג קרוב משפחה כדי להישאר בחיים‮), ‬וכי אינם מגלים קונפליקט רגשי בתהליך השיפוט המוסרי‮.‬

      תקני אותי אם אני טועה, אולי לא הבנתי משהו נכון.

       

       

        10/10/07 21:03:

       

      פוסט מעניין,

      מענין אותי יותר מה היישום הפרקטי של גילוי ומיפוי כזה.

       

      הרי, כפי שציינת בתחילת הפוסט, מוסר זה גם ענין חברתי.

      ואז,

      נשאלת השאלה איך הופכים בדיקה של מוסריות יחסיות למשהו מדעי אבסלוטי?

       

        10/10/07 20:36:

      אלומית, העלית נקודה חשובה.

      יכול להיות שבדיקת מוח לרוצחים חשובה לאין שיעור להבנת פעילות אלימה ולא מוסרית.

      אולי השלב הבא יהיה לאתר (לפני מעשה) אנשים עם פוטנציאל אלים, לבדוק אותם ולעזור להם - ללמד אותם בדרך טכנית לפצות על הבעיה הפיזית, אם אפשרי....

        10/10/07 18:49:

      במקומותינו מקובל הביטוי מוסר כליות...כחרטה על מעשים כמדומני.

      אבל מענין אותי לשאול..איזה איזור בסופו של דבר גובר על משנהו..ומה השוני בין אדם לאדם...?זה מולד נקודה או משתנה כתלות בזמן,בגרות,כימיה..

      תודה על הידע.

        10/10/07 18:26:

      זה מאוד מעניין..

      זוכרת שראיתי פעם סרט תעודה על פסיכופטים,

      שלכל אחד מהם הייתה איזשהי פגיעה באותו איזור במוח,

      ואכן עלתה השאלה - מה עושים איתם...

       

      בלי קשר - רציתי לשאול, אם אפשר..

      מה הקשר בין מין לאוכל מבחינת איזורים במוח?

      האם הם נמצאים באותו איזור?

      נשים רבות שסבלו מהתעללות מינית פיתחו הפרעות אכילה קשות.

       

      תודה

       

      פרופיל

      אלומית ישי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין