מה עושה אמן המותקף מכל עבר, מואשם בהשחתת הנוער וזוכה לביקורות נוקבות בקרב חוגים רחבים בציבור? האם יש וניתן בכלל לעשות שינוי תדמית דרסטי כל כך, או שמא כפי שרבים נוטים להאמין אין פרסום רע וכל פרסום גם אם כוונותיו שליליות, הרי שתוצאותיו בסופו של דבר חיוביות? לאלביס ואמרגנו התשובות, פרק שני.

את הסיבות שהביאו לביקורת הקשה נגד אלביס הבאתי בפרק הקודם. לנערות, המעריצות הצעירות זה לא ממש הפריע אבל אלביס כמובן שלא רווה נחת. אמרגנו, הידוע בכינויו "הקולונל" טען שאין דבר כזה פרסום רע וכל פרסום הוא טוב. אך בשנות ה-50 המאוחרות אפילו אותו הקולונל הבין שכך אין הדברים יכולים להמשך ואלביס חייב לעשות שינוי תדמיתי קיצוני ולהפוך לילד הטוב של אמריקה.

הפתרון – שירות צבאי. מה יותר מזה יביא את אלביס אל לב הקונצנזוס האמריקאי. אלביס מצידו לא התלהב מהרעיון. הוא טען ובמידה מסוימת של צדק שמדינתו תפיק ממנו תועלת רבה יותר אם ימשיך לשלם לה מיליוני דולרים של מיסים מדי שנה מאשר משירותו הצבאי, אבל הוא סמך על שיקול דעתו של אמרגנו ויצא לשירות של שנתיים באחד הבסיסים האמריקאים בגרמניה.

כאשר חזר, זה כבר לא היה אותו האלביס, לא אותו נער רוקנרול פרוע. השינוי היה תוצאה של הבנה מושכלת מצד אחד שדור הנערות שהעריצו את אלביס הולך ומתבגר ועליו לפנות לקהלים רחבים יותר אם ברצונו להישאר רלבנטי. מהצד השני היה זה גם שינוי אמיתי שחל באלביס הוא תמיד אהב לא רק רוקנרול אלא גם בלדות, מוזיקה קלאסית ואופרטות איטלקיות וכעת רצה גם להביע צדדים אלו.

לאחר שובו מהצבא אלביס כמעט ולא הופיע, אלא השתתף בכ-3 סרטים מדי שנה, סרטים שהניבו לו ולאמרגנו רווחים נאים, אך ככל שאיכותם הלכה והתדרדרה כך גם כמות הצופים, או יותר נכון הצופות. הרבה יותר חשוב מכך, בזמן שאלביס עסוק בסרטים סוג ד', גל חדש סחף את אמריקה, הגל שזכה לכינוי הפלישה הבריטית והובל על ידי להקה צעירה שהופיעה תחת השם – הביטלס. הסרטים רעים ככל שיהיו, נפקו כמה להיטי ענק המשקפים גם את השינוי שחל באלביס.