כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירה

    0

    עַד בּוֹא הַזְּמַן

    35 תגובות   יום רביעי, 4/8/10, 23:37

    בִּנְפֹל חוֹמַת הַזְּמַן  -

    אֲסִיר בָּאַחַת אָבָק פְּרֵדָתֵנוּ

    וְאֶזְדַּקֵּף בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת

    מוּל דְּמוּתֵךְ;

    בִּנְגִיעָה רִאשׁוֹנָה

    יֵעָתְקוּ נֶאֱמָנַי הַכְּפוֹר,

    יַשְׁאִירוּ פָּנִים מוּאָרוֹת בְּחַיּוּתָן.

    לֹא אֶחְדַּל לְחַפֵּשׂ חִיּוּכֵךְ

    בֵּינוֹת פִּרְחֵי הַשֶּׁקֶט -


    כֹּה רוֹעֶמֶת וּמְכֹעֶרֶת בְּדִידוּתִי.

     

    שֶׁמֶשׁ לֹא לִי מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן

    וְהַחֹשֶׁךְ מְפַזֵּז בֵּין כְּתָלַי,

    מַכֶּה בִּי זִכְרוֹנוֹת

    מַדְמִיעִים.

    לִבִּי תָּר אַחַר פְּעִימוֹת הֶעָבָר,

    דָּרוּךְ וּמְכֻוָּן

    עַל דֶּרֶךְ מְטַלְטֶלֶת,

    מְלַקֵּט תְּמוּנוֹת מְאֻשָּׁרוֹת

    שֶׁעוֹד יַנְצִיחַ

    בְּאַלְבּוֹם שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי.

     

     

     

     

     

    © כל הזכויות לתוכן יצירה זו שמורות לדן סטארס בלבד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/8/10 23:39:
      נפלא,
      תודה
        17/8/10 00:36:
      לב אשר תר,
      אחר פעימות העבר
      ועודנו פועם בתשוקה אל עבר דרך האושר הפנימי.

      מחיר הזכרונות לטוב ולפחות טוב.
      אהבתי מאוד.
      טל.
        11/8/10 09:36:
      שֶׁמֶשׁ לֹא לִי מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן
      וְהַחֹשֶׁךְ מְפַזֵּז בֵּין כְּתָלַי,
      מַכֶּה בִּי זִכְרוֹנוֹת

      דן, החוויה עוברת.
      תודה לך
      ליאורה
        10/8/10 09:35:
      ציור יפה של דיכאון, מישהו שהליט עצמו מן האדם.
        10/8/10 01:36:
      מאוד יפה ונוגה ..

      יופי של כתיבה.. !


      תודה ..
        8/8/10 12:47:
      ליבי איתך, מקווה שתצא לאלבום חדש תמונות מחייכות יהיו בו.
        8/8/10 06:45:
      דן..מדהים!
      אי אפשר שלא ל*******************
      שֶׁמֶשׁ לֹא לִי מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן וְהַחֹשֶׁךְ מְפַזֵּז בֵּין כְּתָלַי,מַכֶּה בִּי זִכְרוֹנוֹתמַדְמִיעִים.

      כאילו- - - למה זה מגיע לו לכותב??? התחושה של 'לא מגיע לי' אני ראוי למכות הזכרונות האלה...

      לִבִּי תָּר אַחַר פְּעִימוֹת הֶעָבָר,דָּרוּךְ וּמְכֻוָּן
      דרוך ומכוון- משמע אין הוא פנוי לעשיה אחרת כל כולו אנרגיה אחת גדולה של אהבה געוגעים וכאב - אליה

      אני רוצה להגיד לך - ואל יעיבו עלי דברי
      אבל היתה לי תחושה של אדם הנמצא ב'כלא' של מצב שכבל אותו למציאות שאינה נוחה לו ואינו נעימה לו
      הבדידות והגעגוע זועקים מתוך השיר
      אני חושבת שאם היה איזה קור עכביש מתוח בין ההוא שבחושך אל ההיא שבאור- הוא היה קמיזק גולש בו כבאומגה רק כדי להגיע עד אליה
      המון אהבה - יש לו לדובר בשיר
      המון אהבה- אהבה גדולה שמושא האהבה כניראה אפילו לא מודע לה
      השיר 'קרע' בי קרעים של כאב
        6/8/10 19:22:
      תודה רבה מקרב לב
      לכולם
      תמיד שמח לראותכם :)
        6/8/10 18:45:

      מחפש חיוכה בינות פירחי השקט,,

      מתוך בדידות כואבת,

      מילים שדומעות געגוע,

      והלב תר אחר פעימות עבר

      מְלַקֵּט תְּמוּנוֹת מְאֻשָּׁרוֹת

      להנציח ולשמֵר ביומן זיכרון..*

       

      התרפקות על אהבה שהיתה ותמה,

       בכתיבה מפעימה...

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        6/8/10 15:03:

      כה רועמת ומכוערת הבדידות ומשאירה את בעליה באפלה בין כתליו, שמש לא לו מאירה בחוץ לכל העולם... יפה. תודה.

      תמר

        6/8/10 14:46:
      לִבִּי תָּר אַחַר פְּעִימוֹת הֶעָבָר,
      דָּרוּךְ וּמְכֻוָּן
      עַל דֶּרֶךְ מְטַלְטֶלֶת,
      מְלַקֵּט תְּמוּנוֹת מְאֻשָּׁרוֹת
      שֶׁעוֹד יַנְצִיחַ
      בְּאַלְבּוֹם שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי.


      כל כך נוגע...
      אמן של מילים.
      שבת נפלאה לך,
      שרי.
        6/8/10 10:31:

      כואב ועצוב...

      נפלאה היא כתיבתך

        6/8/10 10:28:

      כֹּה רוֹעֶמֶת וּמְכֹעֶרֶת בְּדִידוּתִי.

       

       

      דן יקירי, אתה לא בודד ,,,אני כאן לצידךצוחק

       

      שבת מוארת ומבורכת יקירי *

        6/8/10 08:57:
      צייר של רגשות..נפלא
        6/8/10 01:08:
      ידידי האמן לי קשה החבל שמקשר נמתח ומכאיב
      אבל מבטיחה לך , יש סיבה לכל תהליך בחיים

      זוהי שולחת לך אור
        5/8/10 23:17:

      לֹא אֶחְדַּל לְחַפֵּשׂ חִיּוּכֵךְ

      בֵּינוֹת פִּרְחֵי הַשֶּׁקֶט -

       

      דן,

       שיר שמילותיו חודרות ללב,

      העצב, הגעגוע השקט-

      היטבת לתאר אותם


      סופשבוע נעים

      דבי

       

      (אשוב כשהקפה ימלא את שק הכוכבים שלי)

        5/8/10 21:02:
      זכרונות ובדידות מדמיעות עיניים וצובטות בלב
      והנצחת הרגעים באותם אלבומים.
      נוגע ומרגש והכתיבה נהדרת כתמיד.

      ערב טוב לך ידידי היקר(-:
        5/8/10 20:10:

      שתי בתי שירה
      שורה בודדת בינהם
      ומה רב וגדול ההבדל

      לפני ואחרי שורה בודדת זו לכאורה

      אבל רק לכאורה...

        5/8/10 18:10:
      אלבומי אהבה. לאחר שקראתי הבנתי מה חסר בחנויות הספרים. תמיד היו שפע של אלבומי נצחון לאחר המלחמות. אז למה לא אלבומי אהבה?
        5/8/10 16:22:
      כֹּה רוֹעֶמֶת וּמְכֹעֶרֶת בְּדִידוּתִי. - גם שלי

      ואת זה אני מאחלת לך מכל ה- ♥
      מְלַקֵּט תְּמוּנוֹת מְאֻשָּׁרוֹת
      שֶׁעוֹד יַנְצִיחַ
      בְּאַלְבּוֹם שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי.


        5/8/10 13:35:
      זכרונות אהוביינו , הן לב ליבן של הגעגועים
      אלבום זה לעולם לא יתכלה ...
      האלבום המשותף של התמונות שלך ושלה.
      כמה יפה.
        5/8/10 12:01:

      דני היקר...

      כמה אתה מיטיב לכתוב...

      ווואוווו

      כל שיר ..פשוט חוויה..

      בטי

        5/8/10 11:23:

      אתה כותב געגוע וכמיהה באופן מושלם

      חשתי את הנגיעות והריגושים באותם

      רגעי אושר שאליהם שרת.

      כתיבתך עוצמתית ומרשימה.

      לקרא ולהתפעם.

      אהבתי.

      תודה.

      אשוב*

      ''

        5/8/10 11:05:
      יפה ואופטימי
      התמונות (הרגעים) המאושרים היוצרים את מרקם החיים..
        5/8/10 10:48:

      בִּנְפֹל חוֹמַת הַזְּמַן  -

      אֲסִיר בָּאַחַת אָבָק פְּרֵדָתֵנוּ

      וְאֶזְדַּקֵּף בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת

      מוּל דְּמוּתֵךְ;

      בִּנְגִיעָה רִאשׁוֹנָה

      יֵעָתְקוּ נֶאֱמָנַי הַכְּפוֹר,

      יַשְׁאִירוּ פָּנִים מוּאָרוֹת בְּחַיּוּתָן.

      לֹא אֶחְדַּל לְחַפֵּשׂ חִיּוּכֵךְ

      בֵּינוֹת פִּרְחֵי הַשֶּׁקֶט -

      אם איני טועה,

      הפרידה היא מאהובה

      שהלכה לעולמה...?

      הגעגוע לאור ושמחת החיים

      שהיו בה...

      תאור מרגש מאוד. 

      כֹּה רוֹעֶמֶת וּמְכֹעֶרֶת בְּדִידוּתִי.

       

      שֶׁמֶשׁ לֹא לִי מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן

      וְהַחֹשֶׁךְ מְפַזֵּז בֵּין כְּתָלַי,

      מַכֶּה בִּי זִכְרוֹנוֹת

      מַדְמִיעִים.

      לִבִּי תָּר אַחַר פְּעִימוֹת הֶעָבָר,

      דָּרוּךְ וּמְכֻוָּן

      עַל דֶּרֶךְ מְטַלְטֶלֶת,

      מְלַקֵּט תְּמוּנוֹת מְאֻשָּׁרוֹת

      שֶׁעוֹד יַנְצִיחַ

      בְּאַלְבּוֹם שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי.

      ובחירתך ללקט ולשזור על ליבך

      תמונות מאושרות מרגשת

      ואופטימית,הבחירה בחיים היא

      הנותנת את הכוח להמשיך.

      אחד השירים המרגשים שלך

      ושקראתי.

      חיבוק ליום נעים 

      בהערכה,גרטה* 

        5/8/10 10:08:
      כמה נדמה כי תמיד יפעם בי זכרון היותו.
      הוא שהיה ונגע והעיז, סימן ויילד ממני אהבתי
      בצירים כואבים עד אימה. עד הכרה. או אובדנה.
      ולכל מקום אליו אלך תמיד יוותר בי חותמו.
      אך חותם הוא ותו לא.
      לא יחזור זמן אחור.
      תמונה על לוח ליבי.
      *
      יפה כתבת.
        5/8/10 09:58:
      בנפול חומת הזמן...
      יש מצבים כאלה ?
      הזמן לא אמור להקל ?
        5/8/10 09:55:
      הגעגועים והזכרונות צורבים מעבר לחומות הזמן. נהדר.
        5/8/10 09:51:
      לו יהי.
        5/8/10 09:45:
      היכולת שלך לפסל במילים מרשימה מאוד!
      יפה.
        5/8/10 09:16:
      מקסים
        4/8/10 23:44:
      דֶּרֶךְ מְטַלְטֶלֶת

      לא הבטיחו לנו גן של שושנים.... גם אם חשבנו שכן.

      כתיבה מרטיטת לב

      ארכיון

      פרופיל

      דן סטארס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין