בִּנְפֹל חוֹמַת הַזְּמַן - אֲסִיר בָּאַחַת אָבָק פְּרֵדָתֵנוּ וְאֶזְדַּקֵּף בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת מוּל דְּמוּתֵךְ; בִּנְגִיעָה רִאשׁוֹנָה יֵעָתְקוּ נֶאֱמָנַי הַכְּפוֹר, יַשְׁאִירוּ פָּנִים מוּאָרוֹת בְּחַיּוּתָן. לֹא אֶחְדַּל לְחַפֵּשׂ חִיּוּכֵךְ בֵּינוֹת פִּרְחֵי הַשֶּׁקֶט -
כֹּה רוֹעֶמֶת וּמְכֹעֶרֶת בְּדִידוּתִי.
שֶׁמֶשׁ לֹא לִי מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן וְהַחֹשֶׁךְ מְפַזֵּז בֵּין כְּתָלַי, מַכֶּה בִּי זִכְרוֹנוֹת מַדְמִיעִים. לִבִּי תָּר אַחַר פְּעִימוֹת הֶעָבָר, דָּרוּךְ וּמְכֻוָּן עַל דֶּרֶךְ מְטַלְטֶלֶת, מְלַקֵּט תְּמוּנוֹת מְאֻשָּׁרוֹת שֶׁעוֹד יַנְצִיחַ בְּאַלְבּוֹם שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי.
© כל הזכויות לתוכן יצירה זו שמורות לדן סטארס בלבד. |
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה
אחר פעימות העבר
ועודנו פועם בתשוקה אל עבר דרך האושר הפנימי.
מחיר הזכרונות לטוב ולפחות טוב.
אהבתי מאוד.
טל.
וְהַחֹשֶׁךְ מְפַזֵּז בֵּין כְּתָלַי,
מַכֶּה בִּי זִכְרוֹנוֹת
דן, החוויה עוברת.
תודה לך
ליאורה
יופי של כתיבה.. !
תודה ..
כאילו- - - למה זה מגיע לו לכותב??? התחושה של 'לא מגיע לי' אני ראוי למכות הזכרונות האלה...
לִבִּי תָּר אַחַר פְּעִימוֹת הֶעָבָר,דָּרוּךְ וּמְכֻוָּן
דרוך ומכוון- משמע אין הוא פנוי לעשיה אחרת כל כולו אנרגיה אחת גדולה של אהבה געוגעים וכאב - אליה
אני רוצה להגיד לך - ואל יעיבו עלי דברי
אבל היתה לי תחושה של אדם הנמצא ב'כלא' של מצב שכבל אותו למציאות שאינה נוחה לו ואינו נעימה לו
הבדידות והגעגוע זועקים מתוך השיר
אני חושבת שאם היה איזה קור עכביש מתוח בין ההוא שבחושך אל ההיא שבאור- הוא היה קמיזק גולש בו כבאומגה רק כדי להגיע עד אליה
המון אהבה - יש לו לדובר בשיר
המון אהבה- אהבה גדולה שמושא האהבה כניראה אפילו לא מודע לה
השיר 'קרע' בי קרעים של כאב
לכולם
תמיד שמח לראותכם :)
מחפש חיוכה בינות פירחי השקט,,
מתוך בדידות כואבת,
מילים שדומעות געגוע,
והלב תר אחר פעימות עבר
מְלַקֵּט תְּמוּנוֹת מְאֻשָּׁרוֹת
להנציח ולשמֵר ביומן זיכרון..*
התרפקות על אהבה שהיתה ותמה,
בכתיבה מפעימה...
כה רועמת ומכוערת הבדידות ומשאירה את בעליה באפלה בין כתליו, שמש לא לו מאירה בחוץ לכל העולם... יפה. תודה.
תמר
דָּרוּךְ וּמְכֻוָּן
עַל דֶּרֶךְ מְטַלְטֶלֶת,
מְלַקֵּט תְּמוּנוֹת מְאֻשָּׁרוֹת
שֶׁעוֹד יַנְצִיחַ
בְּאַלְבּוֹם שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי.
כל כך נוגע...
אמן של מילים.
שבת נפלאה לך,
שרי.
כואב ועצוב...
נפלאה היא כתיבתך
כֹּה רוֹעֶמֶת וּמְכֹעֶרֶת בְּדִידוּתִי.
דן יקירי, אתה לא בודד ,,,אני כאן לצידך
שבת מוארת ומבורכת יקירי *
אבל מבטיחה לך , יש סיבה לכל תהליך בחיים
זוהי שולחת לך אור
לֹא אֶחְדַּל לְחַפֵּשׂ חִיּוּכֵךְ
בֵּינוֹת פִּרְחֵי הַשֶּׁקֶט -
דן,
שיר שמילותיו חודרות ללב,
העצב, הגעגוע השקט-
היטבת לתאר אותם
סופשבוע נעים
דבי
(אשוב כשהקפה ימלא את שק הכוכבים שלי)
והנצחת הרגעים באותם אלבומים.
נוגע ומרגש והכתיבה נהדרת כתמיד.
ערב טוב לך ידידי היקר(-:
שתי בתי שירה
שורה בודדת בינהם
ומה רב וגדול ההבדל
לפני ואחרי שורה בודדת זו לכאורה
אבל רק לכאורה...
ואת זה אני מאחלת לך מכל ה- ♥
מְלַקֵּט תְּמוּנוֹת מְאֻשָּׁרוֹת
שֶׁעוֹד יַנְצִיחַ
בְּאַלְבּוֹם שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי.
אלבום זה לעולם לא יתכלה ...
כמה יפה.
דני היקר...
כמה אתה מיטיב לכתוב...
ווואוווו
כל שיר ..פשוט חוויה..
בטי
אתה כותב געגוע וכמיהה באופן מושלם
חשתי את הנגיעות והריגושים באותם
רגעי אושר שאליהם שרת.
כתיבתך עוצמתית ומרשימה.
לקרא ולהתפעם.
אהבתי.
תודה.
אשוב*
התמונות (הרגעים) המאושרים היוצרים את מרקם החיים..
הוא שהיה ונגע והעיז, סימן ויילד ממני אהבתי
בצירים כואבים עד אימה. עד הכרה. או אובדנה.
ולכל מקום אליו אלך תמיד יוותר בי חותמו.
אך חותם הוא ותו לא.
לא יחזור זמן אחור.
תמונה על לוח ליבי.
*
יפה כתבת.
יש מצבים כאלה ?
הזמן לא אמור להקל ?
יפה.
לא הבטיחו לנו גן של שושנים.... גם אם חשבנו שכן.
כתיבה מרטיטת לב