אנשים לא נראו חכמים יותר, הרומנטיקה לא נראתה יותר רומנטית, הים נראה באמת רק מקום עם סירות, אהבה וצדפות עם הליכה, ורק עוד זוג שילך ליד, באמת , הכל כל כך מקסים. כולם מאושרים בגן העדן המקסים הזה עם כל הרעש הזה של אלו שלא פנויים ומנצלים את המדיום הזה לכל מיני:-)
אפשר להבין את כולם. אצלי הבעיה היא לא הפנוים או הלא פנויים או אלו שממש אבל ממש בדרך לדלת, אופסס.. הם ממש יצאו, או אלו שהחליטו על טריטוריה משותפת אבל גם לא, כי זה מורכב ולא עניני. אני הבוחרת מה טוב לי :)
אצלי יש בעיה עם אלו שלא משנה מה, הם מרכז חייהם והחיים לימדו אותם כל כך טוב את הנוסחה, שהם לא רואים דבר מלבד עצמם. נשים כגברים. זו יכולה להיות אישה שפגשתי כאן שכל היום עסוקה בלריב עם אנשים ולטפל בבעיות חוץ...או בגברים שנורא עסוקים ב well being שלהם גם אם זה דורך על בריאות הנפש של אחרים. אנשים שמפנים להם טריטוריה על חשבון...
קצת כמו אנשי מכירות קצת כמו ילדים שעדיין לא הבינו שרואים את המחשבות שלהן קצת כמו בבועה קצת פתאט קצת לא אוהב קצת יישארו במגדלים המפוארים שלהם וימצאו להם במזל חלזון קטן או דגים עם מנגנון האכלה אוטומט.
הקיצר. בזמן האחרון אני פוגשת את אנשי הבועה, אנשים בוגרים, שנראים מצוין, ואפילו עובדים. אבל לא מענין אותם כלום. אני חושבת שזוהי מגמה חברתית ואני תוהה אם זה מגמה שהולכת וגדלה. עד מתי. לא, הם כבר מזמן לא מחפשים בני זוג, הם רוצים שקט, ושירגשו אותם, אבל הרבה ירגשו אותם, הם צריכים סיבה. יש תחושה שזה בא עם גיל מסוים ומצב כלכלי טוב:) אבל שלא יהרגו אותי. זה פשוט קצת מרתיע אותי על זה. הינה שיר שמתנגן לי בראש כבר חודש..:-)))) את האנשים והתופעה חד משמעית הכרתי דרך הרשת.
שתיהיה שבת נעימה וטובה :)
|
איילהבן נון
בתגובה על סיפור קצת בדיוני
...אירית...
בתגובה על ותסדרי את המיטה!
תגובות (43)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בידידות אשר
את מלאן זמן בדה מרקר ... ורק עכשוו נופל לך האסימון.
עד שלא "תצאי" לחופשה ארוכה מכאן ... ורק אח"כ תחזרי הנה...
לא תביני עד כמה גדולה ה"בועה" שעליה את מדברת.
העולם הולך ומצטמצם - למסך אחד - שמרכז כאן את הכל
מהכל ...
וכמו בכל דבר - יש את הפלוסים ויש את המינוסים :)
אז בני אדם לומדים אולי לקח או שיעור חשוב של החיים, כי החיים יותר חזקים מכל בועה.
החוכמה היא להקיף את עצמנו באנשים שאנחנו אוהבים... להתרחק מאילו שלא עושים לנו טוב...
התגובות לפוסט מרתקות... קראתי את הפוסט ואת התגובות.. לא יכולתי שלא לחשוב... שהרבה פעמים... החוויה שלנו לגבי "אנשים" באופן כללי... הרבה פעמים משקפת משהו בנו...
רק לא תמיד ברור מה השיקוף :)))
בקשר לאנשי הבועה, הם תמיד היו ותמיד יהיו.
הרשתות החברתיות פשוט נתנו להם כלים לשמר את הבועה ולהציג חזות שונה.
הייתי מהנהנת אם היית יושבת מולי, ושואלת אותך אם את רוצה עוד קפה, ומציעה לך עוגה מדהימה (כמו בראוניז כזה...)
האמת, הייתי בטח נותנת לך סיכה לראש, מאלה שאני עושה
(אמיתי לגמרי)
כתבת את הדברים מאוד מאוד יפה וקולע
בענין האוטיסטים. איתך הסליחה.
רציתי להוסיף כמה מילים...
יש כמעט ל"כולנו"... נטייה לדבר על "פעם"... כשבעצם ה"פעם" הזה איננו לפני בריאת האנושות... אלא לפני כמה שנים או מקסימום כמה עשרות שנים... מה שמכונה אצלנו - נוסטלגיה...
נוסטלגיה הינה בעצם מילה נרדפת לאי הרצון של מרביתינו לקבל שינויים...
תראי למשל מה קרה לפני חודש כשהקפה דה מרקר שינה את הפורמט שלו והכניס כל מיני שינויים... חלק מהאנשים פשוט נכנסו להיסטריה והחלו לגדף ולקרא למרד וכ"ד... ועל מה ? הרי הכל כאן בחינם ואף אחד לא מכריח אף אחד להשאר...
אז בקשר ל"היסטוריה"...
ה"מבול" כבר היה...
"סדום ועמורה"... כבר היה...
"מגדל בבל" כבר היה...
חורבן הבית X 2... כבר היה...
המהפכה התעשייתית... כבר הייתה...
פצצת אטום כבר נזרקה...
וכ"ו
.
העולם הולך לו ב ups and downs... ויתכן מאוד שעכשיו אנחנו בתקופה של down מסוימת בהמון מישורים...
חצי מהעולם מתגרש...
80 אחוז מהחצי השני בוגד...
אבל אנשים עדיין זקוקים לאהבה...
.
פעם היו פילוסופיים... אפלטון כזה... שהיו גם פיזיקאיים, גם מטמטיקאיים... גם פסיכולוגים, גם סופרים, גפ היסטורונים, גם פילוסופים וגם עוד הרבה דברים... הם חשבו וחשבו וחשבו... ודיברו ודיברו ודיברו... ו"העם" היה שומע... ולאט לאט משנה את דרכיו...
מאז המהפכה התעשייתית ונהירת ההמונים ללונדון... הטכנולוגיה "רצה" לפני האנשים והמחשבות והרגשות...
הטלפון והפלאפון והאימייל והפקס והסקייפ והפייסבוק ו.... נכנסו... ואנחנו קונים... ואנחנו משתמשים...
אבל לא באמת מעכלים את ההשלכות ואת השינויים שכל זה עושה לנו....
פעם לפגוש מישהו היה "פרוייקט"... לנסוע למקום מסויים היה "פרוייקט"... לדבר עם מישהו בטלפון... היה "פרוייקט"...
היום ניתן לבקר כל אחד כמעט בכל יום... ולדבר עם כל אחד כל יום כל היום...
תחשבי על הבת שלך שיש לה בובת בארבי או בראץ אחת ויחידה... או שיש לה 35 כאלו...
מתי היא "תעריך" יותר את הבובות ?
התהפוכות בחיינו (בעיקר טכנולוגית) מאוד מהירים... ואנחנו לא ממש מעכלים אותם לעומק...
המפגש שלנו עם אנשים... מאוד אינטנסיבי ודחוס...
בחור "נורמלי" וכנ"ל בחורה... פותחים כרטיס ב JD... ובשבוע הראשון מקבלים בין 500-1000 פנייות !
זה כבר לא עניין של "שוק הבשר" או כל ביטוי המוני שנבחר...
זה פשוט לא אנושי !
אני חושב שדברים מתאזנים מאליהם באופן טבעי... בדיוק כמו בג'ונגל...
אם האריות ייטרפו יותר מדי אנטילופות... אחר כך יישרדו האנטילופות הזרירות והמהירות והחכמות... והאריות לא יוכלו לתפוס אותן... ואז האריות יירעבו... ויהיו רזים וכחושים וימותו... והאנטילופות ייתרבו... ואז הן כבר לא ייזהרו כל כך... ואז האריות יאכלו אותן... וחוזר חלילה...
המצב שתארת... למרות שתארת אותו "נכון"... לא יכול להמשך עד אינסוף...
.
אז מה את אומרת מירב
אנחנו נעבור את "הגשר" הזה... או לא ???
http://www.youtube.com/watch?v=8UE5NV-UoGM
יותם, איזה שיר חזק.
ארמנד, בדיוק כך.
מוילי, ברור לי שהאטימות משקפת קודם כל את האדם ךעצמו רק אני שואלת את עצמי, מה התקלקל בדרך? איך זה קרה?
מיא, חד משמעית החחרא זה ההתחיל ברשת, אני זוכרת מתי, זה התחילב 2001 כשאני התחלתי לתת תשובות בפורום עיצוב, יום אחד מישהו ענה לי בניק לא ידוע, וקילל, אז התחילה מגמת הטרולים, ומשם מגמת "אין לי פנים אני יכול להיות מנייאק" ומשם הדרך היתה סלולה לחיים הוירטואלים, לדיאלוג, להתחבאות, לחיים הפרטיים מדי, לנוחיות הזאת. עד היום שבעצם המרחק הזה והמרחב מחייה נעשה משהו מאוד שונה מפעם ואנשים מדברים אחרת. חד משמעית את מה שכתכתי כאן פגשתי רק ברשת. ודרך הרשת. כאילו שרם הייתי פוגשת את אותו אדם היו נוצרות לו פחות פריבילגיות..מוזר.
אני אמשיך לענות אחר כך. :)
גם אם יבא מישהו ויטען שאת לא צודקת...
וש"הוא" לא כזה...
זה רק יוכיח שהיוצא מהכלל מוכיח את הכלל...
טוב מסריח וחם - מתוך מלכת האמבטיה...
והשירים התחברו לו באופן מושלם
הקשבתי לך והיה לי מאד נחמד.
תודה.
הבועה היא בבואת הממלכה
מקוה מאד שזה לא משהו שהולך ורווח.
בפרובינציה אני בהחלט פוגשת אנשים שאיכפת להם.
בני הנוער גם כן שותפים בעשייה חברתית.
מקוה שנמשיך כולנו להתעניין אחד בשני.
עם דרכך ותכנייך וגם דרך ההבעה המקורית שאת
מביאה לכאן דברים, את מעוררת השראה של ממש.
יחד עם זאת הרשי לי הערה קטנה הבאה מליבי:,
כתראפיסטית רב תחומית, מאמנת אישית,
לעולם על תשפטי אדם, התנהלות או התנהגות של אחר
עד אשר לא הלכת בעצמך את הדרך...עד אשר לא
היית במקומו, פיזית או בעיני רוחך...
שבת שלום
אתל אילת
את מבטאת בעצם את הזילות הזאת שחיי המדיה החברתית מציגים לנו. בים הדברים החיוביים שיש לרשת להציע, זה הדבר הפחות טוב. אבל כל עוד אנחנו מודעים לזה, אפשר להתמודד.
אבל כבר לפני שלשה דורות היה מי שכבר זיהה מגמה זו בזמנו:
"אין שעתם של בני-האדם פנויה עוד להבנת עיניינים כלשהם. הם קונים אצל הסוחרים דברים מוכנים ומזומנים. וכיוון שאין בעולם שום בית-מסחר לידידות, אין עוד לבני-האדם שום רעים וידידים."
(מתוך "הנסיך הקטן")
זה רק נראה כאילו זה נולד שם ברשת, או צמח, או גדל, או משו...אבל האמת שהבאנו את זה מהבית.
מדהים מה שעשית עם העמוד בפייסבוק.
היום פורסם בגלובס שפלטפורמה ישראלית חדשה תאפשר וידאו צ'אט.
תחשבי על כל האטומים שירצו להראות את עצמם בוידאו צ'אט, אבל לא ירצו לראות אותך ממטר.
אכן, מדאיג.
מצטערת שלא שמעתי אותך שרה ....
אבל בהחלט הזדהתי עם הכתוב ......
שבת נפלאה למוכשרת גדולה.*
:-)))) אני שרה מושלם.
:)))))
שנתייאש. קצת כן. אבל מי שלא רואה אותך, מותק. הוא פשוט עוור! אוהבת. ואשוב עם *
לדעתי זה עוד ילך ויקצין עם השנים עד ש..
אלוהים יודע... :)
את מזכירה לי את טלי פחימה לפני המוטציה
מכירה את זכריה זבידי?
(אחרי שראיתי את השיר...)
ועוד אחת, בעיקבות המדיה (כלומר עוד בעיה), התוספות ההן סופיות, הקצפות והדובדבנים שאנשים מספחים לעצמם, ממש המצאת חיים ודמויות...שזה משעשע...לא פעם מתעתע...ואם זה מגיע למציאות...וואי וואי ווואי
(נעים לראות אותך גם בכתובים, ובכל זאת מדמיינת אותך אומרת את זה עם כל הממיקה (כלומר מימיקה) שלך... זה נהדר:))