אנשים לא נראו חכמים יותר, הרומנטיקה לא נראתה יותר רומנטית, הים נראה באמת רק מקום עם סירות, אהבה וצדפות עם הליכה, ורק עוד זוג שילך ליד, באמת , הכל כל כך מקסים.

כולם מאושרים בגן העדן המקסים הזה עם כל הרעש הזה של אלו שלא פנויים ומנצלים את המדיום הזה לכל מיני:-)

אפשר להבין את כולם. אצלי הבעיה היא לא הפנוים או הלא פנויים או אלו שממש אבל ממש בדרך לדלת, אופסס.. הם ממש יצאו, או אלו שהחליטו על טריטוריה משותפת אבל גם לא, כי זה מורכב ולא עניני. אני הבוחרת מה טוב לי :)

אצלי יש בעיה עם אלו שלא משנה מה, הם מרכז חייהם והחיים לימדו אותם כל כך טוב את הנוסחה, שהם לא רואים דבר מלבד עצמם. נשים כגברים. זו יכולה להיות אישה שפגשתי כאן שכל היום עסוקה בלריב עם אנשים ולטפל בבעיות חוץ...או בגברים שנורא עסוקים ב well being שלהם גם אם זה דורך על בריאות הנפש של אחרים. אנשים שמפנים להם טריטוריה על חשבון...

קצת כמו אנשי מכירות

קצת כמו ילדים שעדיין לא הבינו שרואים את המחשבות שלהן

קצת כמו בבועה

קצת פתאט

קצת לא אוהב

קצת יישארו במגדלים המפוארים שלהם וימצאו להם במזל חלזון קטן או דגים עם מנגנון האכלה אוטומט.

הקיצר. בזמן האחרון אני פוגשת את אנשי הבועה, אנשים בוגרים, שנראים מצוין, ואפילו עובדים. אבל לא מענין אותם כלום. אני חושבת שזוהי מגמה חברתית ואני תוהה אם זה מגמה שהולכת וגדלה. עד מתי.

לא, הם כבר מזמן לא מחפשים בני זוג, הם רוצים שקט, ושירגשו אותם, אבל הרבה ירגשו אותם, הם צריכים סיבה.

יש תחושה שזה בא עם גיל מסוים ומצב כלכלי טוב:) אבל שלא יהרגו אותי. זה פשוט קצת מרתיע אותי על זה.

הינה שיר שמתנגן לי בראש כבר חודש..:-))))

את האנשים והתופעה חד משמעית הכרתי דרך הרשת.

שתיהיה שבת נעימה וטובה :)