זוכרים את המצלמה הראשונה שלכם? היא טמנה בה עולם ומלואו של אפשרויות של חקר העולם ותפיסת רגעים כפי שרק אתם חווים אותם. מדובר באחריות חדשה, מופלאה כשכל ילד בטוח שחבוי בו הפוטנציאל של צלם-על שטרם התגלה. . . היום, לילדים רבים יש נגישות למצלמות עוד לפני שהם בהכרח מבינים את הקסם שבדבר – או את האחריות. לדוגמה, במפגש המשפחתי האחרון, ילד בן 3 צילם את המתרחש בטלפון הנייד של הוריו. אמנם שיחה איתו בנושא קומפוזיציה ומשחק של אור וצל יהיו קצת יומרניים אך הוא מבין שעם הנייד הוא יכול לייצר תמונה ויש לו את הכישורים הטכנולוגים לעשות זאת.

היום לילדים רבים יש נגישות למצלמות: מהמצלמה הדיגיטלית של המשפחה (לפעמים יש מצלמת משחק אישית), למצלמה במכשיר הנייד, ובמקרים רבים גם המצלמה של מחשב. עם כל אלה, לילדים יש את החופש לצלם – בסטילס ובווידיאו. אך יש לזכור שחדוות הצילום כבר לא נגמרת בקליק – ובציפייה לראות מה נתפס דרך העינית. היום קיים עולם שלם שמתחיל לאחר שהתמונה צולמה, עם כלים רבים מהם נהנים מבוגרים כמו גם ילדים.

ילדים הם יצרני תכנים

ילדים הם צרכני מדיה כבדים – ובתוך הזירה הדיגיטלית הם יצרנים לא קטנים של תכנים. הם מעצבים אתרים אישיים, פעילים בפורומים וצ'אטים, מייצרים מצגות מכובדות ונהנים מהשימוש בפוטושופ כדי לשנות, לסדר ולהוסיף תכנים לתמונות שברשותם.

ילדים מפיצים תכנים

את התכנים החדשים ילדים מעלים לפרופיל האישי ברשתות חברתיות, שולחים במייל או בטקסט לחברים ולעיתים גם מעלים לאתרי וידאו כמו flix או Youtube.

מצלמות מאפשרות לילדים לעשות דברים מדהימים: ילדים יכולים לכתוב תסריטים לביים ולהציג אותם, לחקור את העולם, להתנסות עם תוכן וצורה, לתעד את המשפחה או את החיים שלהם ולבטא את עצמם תוך כדי, הם יכולים ליצור תמונות שיקשטו את החדר ולתקשר עם קרובים רחוקים. ילדים יכולים להיעזר בתמונות שעוזרות להם לבנות את ה"תדמית" של עצמם מול החברים (לדוגמה בפייסבוק) באמצעות בחירת מדוקדקת של התמונות שיוצגו ועדכון שוטף של אלה. ילדים יכולים גם להנציח רגעים של כיף או מהיום-יום וכך לתקשר לאחרים מה עובר עליהם.

איפה הבעיה?

לעיתים ילדים משתמשים במצלמות שברשותם למטרות שאינן בהכרח נעלות, רק שההורים לא תמיד מודעים או מגיבים לכך עד שנהיה מאוחר מדי. ילדים לפעמים מפעילים את המצלמה מתוך שעמום ומייצרים תכנים שנגדירם בכך שאינם תמיד "איכותיים". המצלמה משרתת ילדים גם להשיג את האישור החברתי של חברים – בכך הם עשויים לצלם תכנים פוגעניים של ילדים אחרים, או להציג את עצמם בצורה מוחצנת ולעיתים פרובוקטיבית במטרה להשיג תשומת לב. איפה הבעיה? הקלות שבה ניתן להפיץ את התכנים הלאה. הורים לעיתים מגלים בשלב מאוחר מדי שסרטון מביך של הילדים מתרוצץ בין ילדי בית הספר, או שהילדים היו מעורבים בפגיעה ישירה בילד אחר. הורים עשויים להיות מופתעים מהצורה בה ילדיהם מציגים את עצמם – והפצת המידע עשויה להגיע לצופים שאינם ילדים, או קרובים או כאלה המעוניינים בשלום הילד.     

בנוסף, הזירה התרבותית היום משדרת שכדי להצליח, לבלוט, להיות נאהד יש להיות נוכח בערוצי המדיה השונים. כמובן שהמסר נוצר ומאומץ על ידי מבוגרים אך גם על ידי ילדים שרואים לא אחת תכניות ריאליטי, וסרטונים שמקבלים צפיות רבות, וידאו קליפים ובלוגים פרובוקטיביים ועוד. ילדים, כילדים, מחקים את מה שהם רואים, בלי סינון ולעיתים עם יצירתיות יתרה. התוצאה יכולה להביא לכדי פגיעה בפרטיות הילד, לעורר בריונות כלפי הילד עצמו או של הילד כלפי מישהו אחר, או יצירה של "שם רע" (לדוגמה, האם הילדה שלכם באמת התכוונה שיתייחסו אליה כסמל מיני? לא היא רק רצתה להיות פופולארית).

חשוב לדבר עם הילדים על המשמעות של הדברים ועל התנהלות נאותה:

יש לזכור שהנגישות והקלות שבה ניתן לייצר ולהפיץ תכנים, לעיתים פוגמת בשלב מאוד קריטי לתהליך וזה הפעלת שיקול דעת. ילדים במיוחד, שאינם תמיד מבינים השלכות של מעשים, מעלים תכנים ללא בקרה או חשיבה מוקדמת. חשוב להסביר שמהרגע שמפיצים תכנים הלאה – אם בנייד או ברשת, אין לילד שליטה על כך יותר. כמו שהילד מפיץ תכנים שמשעשעים אותו הלאה, כך יכולים גם אחרים שמקבלים את התמונה. מספיק שילד אחד יפיץ את התמונה לחבר כדי לאבד עליה שליטה ואז גם מחיקת התמונה מהרשת כבר לא תשנה.

על הילד לחשוב – האם אני רוצה שכל מי שאני מכיר יראה את התמונה או שאני חושב רק על כמה חברים? העלאת תכנים בתפוצה פומבית, או לרשת, בעצם מנגישה את התוכן גם למי שאינם בהכרח חברים טובים. עדיף לשלוח את התמונה רק למי שהילד רוצה שיראה את התמונה. אפשר גם להגדיר ברשת החברתית מי הם החברים שיכולים לראות את התמונות שהילד מעלה.

האם יש בתמונה משהו שעשוי להיתפס כמביך? האם הילד היה רוצה שהמורה או בן משפחה יראה את זה? במידה והילד מבין שלא אז כדאי להימנע מהפצת התוכן. אפשר לשמור את התכנים בתיקיה אישית שיקרא לה "בשביל הכיף" ואולי להראות רק לחברים קרובים שבאים אליו הביתה.

האם התמונה יכולה להביך מישהו אחר? לפעמים בשביל הצחוקים או בשביל חיזוק מהחברים רוצים להפיץ תמונה שלמעשה פוגעת בילד אחר. על הילד לחשוב אם זו כוונתו: האם הוא רוצה להעלות חיוך או לפגוע באחרים? לעיתים ילדים מעלים תכנים פוגעניים בלי לרצות לפגוע. לכן כדאי לעצור ולחשוב – איך הייתי מגיב אם מישהו אחר היה מעלה תמונה כזו רק שלי?

להתייעץ לפני שמעלים תמונות אישיות – ילדים מחקים את מה שהם רואים – דוגמנים, שחקנים וכו. לפעמים ילדים מעלים תמונות של עצמם בבגד ים או בפוזה שהם עצמם אינם ערים להשלכות שלה. כדאי להתייעץ תמיד לפני שמעלים. אפשר לבחור את התמונות האהובות על הילד וביחד עם מישהו בוגר יותר לבחור תמונות שרלוונטיות להפצה ברשת.

האם יש פה משהו אישי של המשפחה? משהו שמראה איפה הילד גר או שמסגיר פרטים אישיים? חשוב לשמור על הפרטיות של המשפחה. הילד צריך לזכור שהוא לוקח חלק בהגנה על המשפחה שלו. חוץ מזה, כמו שלא ירצה שאחיו יפיצו דברים שמסגירים עליו פרטים אישיים או תכנים מביכים – כך גם לו יש אחריות כלפי המשפחה. **הערה קטנה להורים: גם הורים יכולים להתחייב לאותו דבר – ולא להפיץ תמונות מביכות של הילדים ברשת . תוכלו לפתח שיחה על הנושא ולקבוע כללים משפחתיים לגבי מה עובר ומה לא.

חשוב לכבד אנשי סמכות – כמו מורים. לפעמים מספרים בדיחות מצחיקות בין החברה אך אין להעלות תכנים מביכים על אנשים מבוגרים יותר לא ברשת ולא בנייד.

כדאי לנתב את הילד לפעילות חיובית עם המצלמות שברשותו – לדבר על סוגי הדברים שאפשר לעשות עם כל הכלים שברשותו ואיפה הגבולות האדומים. להיות בקשר מדי פעם על הנושא, לעקוב אחר פרופיל הילד ברשת החברתית, לבקש מהילד שיראה תמונות מעניינות או סרטונים שצילם לאחרונה ויסביר עליהם. כדאי לעודד ולטפח תמונות וסרטונים המעידים על יצירתיות וביטוי עצמי. זאת גם הזדמנות לדבר עם ילדים על כללי בטיחות ברשת באופן כללי.

חשוב לתת לילד להבין שמדובר בפריבילגיה ויש להימנע מלנצלה. כמו כן, לגבי כל מה שקשור במצלמה ובמדיה הם כלים שדורשים מבעליהם לשאת באחריות. תפקיד ההורה הוא להסביר לילד מה היא האחריות העומדת ברשותו ואיפה הגבולות האדומים - הילד לבדו לא ידע איפה לשים את אלה. ככל שהילד יעמוד באחריות, כן תוכלו לעודד את התנהלותו הבוגרת.

מכיוון שמדובר בילדים, בחרתי שלא להעלות דוגמאות ממחישות, פרט לדוגמה קיצונית אחת שהתפרסמה בכל רחבי ארה"ב: מדובר בילדה בת 11 שהשתמשה במצלמת המחשב שלה כיומן אישי ושמירה על קשר עם ה"מעריצים" שלה במסגרת אתר צ'אט. אופן ההצגה העצמית שלה מעורר תמיהה (מתובל בהרבה גסויות והערות מיניות) וההתנהלות שלה עוררה תגובות קשות ובריוניות מאורגנת כלפיה אונליין. שיחה על כללי שימוש נבונים במצלמה וברשת היו חוסכים מהילדה סיבוך גדול שעשוי לרדוף אותה לתקופה ארוכה. מה שמטריד עוד יותר הוא שגם הקהל המטרידן שכח בתגובותיו שמדובר בילדה בת 11. . .

(באנגלית ללא תרגום)