כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    השם המפורש

    כל מיני...

    פחחחחח...

    26 תגובות   יום חמישי, 5/8/10, 12:34

    אתמול צלצלה איזה גברת שמחפשת מורה לבאס לבנה בן השש עשרה.אחרי כל הדיבורים על מחיר וכו' באה השאלה האם אני מגיע לבית של התלמיד(כמובן שלא).אחרי שהסברתי את עמדתי הנחרצת על הנקודה הזאת(מורה שמוכן לכתת רגליו לבית התלמיד הוא אדם מיואש וחסר עבודה),הגברת אמרה לי:"אחרי הסיפור הזה של האבא שרצח את שלושת הילדים שלו לא מתאים לי לשלוח אותו לבית של מישהו שאני לא מכירה".נו,מה אני אמור לענות על דבר כזה?

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/8/10 19:26:

      צטט: יאיר לוינסון 2010-08-18 10:38:22

      צטט: yosefale_ 2010-08-18 06:56:03


       

      עכשיו הבאת אותי במבוכה.

      וכי לא שאלת מה לומר לאותה אם עבריה החוששת מפני אבות הרוצחים את בניהם ?

      ובכן היית צריך לומר שאינך זוכר באיזה ליל אהבהבים יצרתם את אותו בן משותף שעליו הפחד פן ירצח על ידך

       

      אויש,ממש קיויתי שלא התכוונת לזה,הגברת הזאת נשצעת כ"כ דוחה שעצם המחשבה על כל דבר משותף איתה מחריד אותי.אני אשלח לך את החשבון של הפסיכולוגית שלי...

       

      מה לי ולחשבון של הפסיכולוגית שלך ? אני כבר לא עובדת בנק, כך שלא אוכל לעזור לה.

      שלח לי את החשבון שלך.. נראה כמה אתה שווה..

        18/8/10 10:38:

      צטט: yosefale_ 2010-08-18 06:56:03


       

      עכשיו הבאת אותי במבוכה.

      וכי לא שאלת מה לומר לאותה אם עבריה החוששת מפני אבות הרוצחים את בניהם ?

      ובכן היית צריך לומר שאינך זוכר באיזה ליל אהבהבים יצרתם את אותו בן משותף שעליו הפחד פן ירצח על ידך

       

      אויש,ממש קיויתי שלא התכוונת לזה,הגברת הזאת נשצעת כ"כ דוחה שעצם המחשבה על כל דבר משותף איתה מחריד אותי.אני אשלח לך את החשבון של הפסיכולוגית שלי...

        18/8/10 06:56:

      צטט: יאיר לוינסון 2010-08-17 23:06:09

      צטט: yosefale_ 2010-08-17 22:36:43

      שלא זכור לך מתי עשיתם אותו..

       

      אני צריך כאן מורה נבוכים...

       

      עכשיו הבאת אותי במבוכה.

      וכי לא שאלת מה לומר לאותה אם עבריה החוששת מפני אבות הרוצחים את בניהם ?

      ובכן היית צריך לומר שאינך זוכר באיזה ליל אהבהבים יצרתם את אותו בן משותף שעליו הפחד פן ירצח על ידך

        18/8/10 02:29:

      צטט: קובי (יעקב) 2010-08-18 01:30:39

      נו אז מה ענית?!?
      ..לא, אל תענה לי על זה.. אין צורך :-) שלא תדע מצער..

       

      חחח קובי,מה שלומך?

        18/8/10 01:30:
      נו אז מה ענית?!?
      ..לא, אל תענה לי על זה.. אין צורך :-) שלא תדע מצער..
        17/8/10 23:06:

      צטט: yosefale_ 2010-08-17 22:36:43

      שלא זכור לך מתי עשיתם אותו..

       

      אני צריך כאן מורה נבוכים...

        17/8/10 22:36:
      שלא זכור לך מתי עשיתם אותו..
        7/8/10 16:49:

      צטט: תומר ס 2010-08-07 13:12:33


      שדווקא בגלל זה אתה חושש להגיע ללמד אצלה...הסנני

       

      אני לא מוכן ללכת לאף אחד בשביל ללמד,זאת רק עוד סיבה...

        7/8/10 13:12:

      צטט:

      אתמול צלצלה איזה גברת ...,הגברת אמרה לי:"אחרי הסיפור הזה של האבא שרצח את שלושת הילדים שלו לא מתאים לי לשלוח אותו לבית של מישהו שאני לא מכירה".נו,מה אני אמור לענות על דבר כזה?

      שדווקא בגלל זה אתה חושש להגיע ללמד אצלה...הסנני

        7/8/10 09:05:

      צטט: אקזיסטנציאליסטית 2010-08-07 00:56:05

      יאיר,
      תסביר בחורה - שהנזקים הכי גדולים מגיעים מהאנשים הכי קרובים ..... היא אמורה להבין ....

       

      לנה,את גאון,כבר אמרתי לך את זה פעם...

      יאיר,
      תסביר בחורה - שהנזקים הכי גדולים מגיעים מהאנשים הכי קרובים ..... היא אמורה להבין ....
        6/8/10 09:23:

      צטט: פיטר פייפר 2010-08-05 19:33:15

      צטט: מימזיס 2010-08-05 13:00:44

      "מורה שמוכן לכתת רגליו לבית התלמיד הוא אדם מיואש וחסר עבודה"

      איזו אמירה עגומה, לא ברור איזו סיבה הגיונית יש למחשבה כזו. ומה להוראה ולהתחשבנויות קטנוניות כאלה של כבוד.

      יש הרבה* בין הוראה להתחשבנויות כאלה...

       

      קודם כל, זה עולה יותר - כי כשהתלמיד מגיע אליך אתה מקדיש לו את משך השיעור שהוסכם, ולא גם את הנסיעות + משך הנסיעה, שאו שמייקרים את מחיר השיעור או שדי מוציאים את הטעם מלסוע לכמות שיעורים שמספיקה כדי להתפרנס ממנה. ככה שאו שהמורה מלמד מטעמי אלטרואיזם, או שהתלמיד משלם יותר, והרבה. התשלום על הוראה והיו"ב הוא קודם כל על הזמן של המורה.

       

      *המילה הנכונה היא הכל, אבל היא לא מסתדרת עם התחביר

       

      שנית, יותר סביר להניח שבבית המורה/ במוסד (קונסרבטוריון וכו) שבו הוא מלמד,יש לו יותר חומרים מתודיים, שלא לדבר על יותר כלים, שזה עניין די משמעותי כשמדובר במגברים או גיטרות. משמעותי במיוחד מבחינה אורתופדית.

       

      שלישית, שהיא קצת יותר חשובה מהשניה, כשתלמיד, במיוחד אם הוא בגיל הנחמדעשרה, נוטה לכבד יותר את מסגרת השיעור, את הדרישות ואת המורה כשהוא מגיע למקום אחר כדי ללמוד. אבל זה רק נימוק סטטיסטי ולא עקרוני.

       

      עוד סיבות הגיוניות?

       

      כשתלמיד מגיע למקום שעוד תלמידים לומדים בו (לא משנה אם זה בית המורה או קונס' כאמור) יש לו הזדמנות לנגן בהרכב או לשמוע תלמידים מתקדמים ממנו, או לקבל מהם דוגמא.זה לא פחות חשוב מלקבל שיעור.

       

      למורה יש זכות לסדר את שעות ההוראה שלו כראוי בעיניו, גם אם זה אומר למשל שיש לו יום שלם שמוקדש להוראה, וימים שלא. ביום שמוקדש להוראה אין שום סיבה שהנסיעות תגזולנה זמן שיכול להיות מיועד לאותו תלמיד עצמו, כי שיעורי נגינה אף פעם לא נגמרים עם המחוג בדיוק - או זמן שהמורה יכול ללמד בו תלמיד אחר.לפחות למיטב ידיעתי, מורה שנוסע לכל תלמיד שהוא מלמד, או שיש לו זמן בלתי מוגבל להוראה וחשבון נסיעות פתוח, או שהוא גובה מחיר שמשקף את הנסיעות - וזה אומר מחירן והזמן שמוקדש להן - או שהוא מיואש (או חסר נסיון), ומוכן ללמד בסיבובים מסביב לשעון. אני לא בטוחה שהוא מתפרנס.

       

      (ואם האמא כל כך מודאגת, היא יכולה לבוא לשבת עם התלמיד בשיעור עד שימאס לה (פעמיים בערך). ההורים של התלמידים שלי עושים את זה לפעמים. למרות שבעיקר אלה שהילדים שלהם בני עשר ומטה.)

       

       

      האמירה היא לא עגומה, מה שעגום הוא שאנשים, במיוחד לא מוסיקאים מקצועיים, נוטים לחשוב שהכל בשם האמנות (במיוחד אם זה מזיז את המחיר לטובתם), ואין שיקולים נוספים, למשל בנקאיים, אבל רק למשל, בהחלטות האלה.

       

       

      את נשמעת כועסת

      ובכל מקרה גם צודקת, כנראה.

      האמירה עדיין נשמעת צורמת, אבל אולי רק למי שלא מכיר את עולם הוראת המוזיקה

      [עם התגובה השניה שלך אני בטח מסכימה]

      אז אני לוקחת בחזרה את ה'עגומה', יאיר

      שבת שלום

       

        6/8/10 09:08:

      צטט: גאליס {-: 2010-08-05 20:55:55

      לדעתי צריך להניח את דעתה, להסביר ולפוגג את החרדה, כמו גם להציע לה להתלוות אליו לפחות בפעם הראשונה. ולא לשכוח, אם אפשר גם להביא איתה - הכיבוד עליה :)

       

      איפה להניח את דעתה של זאתי?יש לי חרדות מאיזה כיבוד מפוקפק שאחת כזאת עלולה להביא...

        6/8/10 09:06:

      צטט: דוריתדי 2010-08-05 19:56:57

      תציע לה לשלוח את הבן לקבל שיעורים אצל איזה נגן בכניסה למרכז חורב, או בקניון , שם הוא יהיה בהשגחה מתמדת של הציבור

      פייר לא הייתי מתעסקת עם מישהי שאם היא מאמינה למה שאמרה , זה big אוי ואם היא סתם עושה מניפולציה זה אוי ואבוי...

       

      דורית,זה רעיון מצויין,פעם הבאה אני באמת אשלח אמא כזאת לאחד הנגנים הגדולים ברחוב...

        6/8/10 09:03:

      צטט: פיטר פייפר 2010-08-05 19:35:03

      יאיר, אולי יעזור אם תזכיר לה שהאבא שלהם רצח אותם ולא איש זר, ושלמעשה השהות בחברתך עשויה להציל אותו ממנה, יום אחד

       

      עזבי,היא רוצה לרצוח אותו בעצמה כנראה...

        6/8/10 09:01:

      צטט: פיטר פייפר 2010-08-05 19:33:15

       

      יש הרבה* בין הוראה להתחשבנויות כאלה...

       

      קודם כל, זה עולה יותר - כי כשהתלמיד מגיע אליך אתה מקדיש לו את משך השיעור שהוסכם, ולא גם את הנסיעות + משך הנסיעה, שאו שמייקרים את מחיר השיעור או שדי מוציאים את הטעם מלסוע לכמות שיעורים שמספיקה כדי להתפרנס ממנה. ככה שאו שהמורה מלמד מטעמי אלטרואיזם, או שהתלמיד משלם יותר, והרבה. התשלום על הוראה והיו"ב הוא קודם כל על הזמן של המורה.

       

      *המילה הנכונה היא הכל, אבל היא לא מסתדרת עם התחביר

       

      שנית, יותר סביר להניח שבבית המורה/ במוסד (קונסרבטוריון וכו) שבו הוא מלמד,יש לו יותר חומרים מתודיים, שלא לדבר על יותר כלים, שזה עניין די משמעותי כשמדובר במגברים או גיטרות. משמעותי במיוחד מבחינה אורתופדית.

       

      שלישית, שהיא קצת יותר חשובה מהשניה, כשתלמיד, במיוחד אם הוא בגיל הנחמדעשרה, נוטה לכבד יותר את מסגרת השיעור, את הדרישות ואת המורה כשהוא מגיע למקום אחר כדי ללמוד. אבל זה רק נימוק סטטיסטי ולא עקרוני.

       

      עוד סיבות הגיוניות?

       

      כשתלמיד מגיע למקום שעוד תלמידים לומדים בו (לא משנה אם זה בית המורה או קונס' כאמור) יש לו הזדמנות לנגן בהרכב או לשמוע תלמידים מתקדמים ממנו, או לקבל מהם דוגמא.זה לא פחות חשוב מלקבל שיעור.

       

      למורה יש זכות לסדר את שעות ההוראה שלו כראוי בעיניו, גם אם זה אומר למשל שיש לו יום שלם שמוקדש להוראה, וימים שלא. ביום שמוקדש להוראה אין שום סיבה שהנסיעות תגזולנה זמן שיכול להיות מיועד לאותו תלמיד עצמו, כי שיעורי נגינה אף פעם לא נגמרים עם המחוג בדיוק - או זמן שהמורה יכול ללמד בו תלמיד אחר.לפחות למיטב ידיעתי, מורה שנוסע לכל תלמיד שהוא מלמד, או שיש לו זמן בלתי מוגבל להוראה וחשבון נסיעות פתוח, או שהוא גובה מחיר שמשקף את הנסיעות - וזה אומר מחירן והזמן שמוקדש להן - או שהוא מיואש (או חסר נסיון), ומוכן ללמד בסיבובים מסביב לשעון. אני לא בטוחה שהוא מתפרנס.

       

      (ואם האמא כל כך מודאגת, היא יכולה לבוא לשבת עם התלמיד בשיעור עד שימאס לה (פעמיים בערך). ההורים של התלמידים שלי עושים את זה לפעמים. למרות שבעיקר אלה שהילדים שלהם בני עשר ומטה.)

       

       

      האמירה היא לא עגומה, מה שעגום הוא שאנשים, במיוחד לא מוסיקאים מקצועיים, נוטים לחשוב שהכל בשם האמנות (במיוחד אם זה מזיז את המחיר לטובתם), ואין שיקולים נוספים, למשל בנקאיים, אבל רק למשל, בהחלטות האלה.

       

       

      וואו הילה,איזו השקעה!ממש מגילת זכויות המורה...את חושבת שהיא תטרח לקרוא את זה?

       

        5/8/10 20:55:
      לדעתי צריך להניח את דעתה, להסביר ולפוגג את החרדה, כמו גם להציע לה להתלוות אליו לפחות בפעם הראשונה. ולא לשכוח, אם אפשר גם להביא איתה - הכיבוד עליה :)
        5/8/10 19:56:

      תציע לה לשלוח את הבן לקבל שיעורים אצל איזה נגן בכניסה למרכז חורב, או בקניון , שם הוא יהיה בהשגחה מתמדת של הציבור

      פייר לא הייתי מתעסקת עם מישהי שאם היא מאמינה למה שאמרה , זה big אוי ואם היא סתם עושה מניפולציה זה אוי ואבוי...

        5/8/10 19:35:
      יאיר, אולי יעזור אם תזכיר לה שהאבא שלהם רצח אותם ולא איש זר, ושלמעשה השהות בחברתך עשויה להציל אותו ממנה, יום אחד
        5/8/10 19:33:

      צטט: מימזיס 2010-08-05 13:00:44

      "מורה שמוכן לכתת רגליו לבית התלמיד הוא אדם מיואש וחסר עבודה"

      איזו אמירה עגומה, לא ברור איזו סיבה הגיונית יש למחשבה כזו. ומה להוראה ולהתחשבנויות קטנוניות כאלה של כבוד.

      יש הרבה* בין הוראה להתחשבנויות כאלה...

       

      קודם כל, זה עולה יותר - כי כשהתלמיד מגיע אליך אתה מקדיש לו את משך השיעור שהוסכם, ולא גם את הנסיעות + משך הנסיעה, שאו שמייקרים את מחיר השיעור או שדי מוציאים את הטעם מלסוע לכמות שיעורים שמספיקה כדי להתפרנס ממנה. ככה שאו שהמורה מלמד מטעמי אלטרואיזם, או שהתלמיד משלם יותר, והרבה. התשלום על הוראה והיו"ב הוא קודם כל על הזמן של המורה.

       

      *המילה הנכונה היא הכל, אבל היא לא מסתדרת עם התחביר

       

      שנית, יותר סביר להניח שבבית המורה/ במוסד (קונסרבטוריון וכו) שבו הוא מלמד,יש לו יותר חומרים מתודיים, שלא לדבר על יותר כלים, שזה עניין די משמעותי כשמדובר במגברים או גיטרות. משמעותי במיוחד מבחינה אורתופדית.

       

      שלישית, שהיא קצת יותר חשובה מהשניה, כשתלמיד, במיוחד אם הוא בגיל הנחמדעשרה, נוטה לכבד יותר את מסגרת השיעור, את הדרישות ואת המורה כשהוא מגיע למקום אחר כדי ללמוד. אבל זה רק נימוק סטטיסטי ולא עקרוני.

       

      עוד סיבות הגיוניות?

       

      כשתלמיד מגיע למקום שעוד תלמידים לומדים בו (לא משנה אם זה בית המורה או קונס' כאמור) יש לו הזדמנות לנגן בהרכב או לשמוע תלמידים מתקדמים ממנו, או לקבל מהם דוגמא.זה לא פחות חשוב מלקבל שיעור.

       

      למורה יש זכות לסדר את שעות ההוראה שלו כראוי בעיניו, גם אם זה אומר למשל שיש לו יום שלם שמוקדש להוראה, וימים שלא. ביום שמוקדש להוראה אין שום סיבה שהנסיעות תגזולנה זמן שיכול להיות מיועד לאותו תלמיד עצמו, כי שיעורי נגינה אף פעם לא נגמרים עם המחוג בדיוק - או זמן שהמורה יכול ללמד בו תלמיד אחר.לפחות למיטב ידיעתי, מורה שנוסע לכל תלמיד שהוא מלמד, או שיש לו זמן בלתי מוגבל להוראה וחשבון נסיעות פתוח, או שהוא גובה מחיר שמשקף את הנסיעות - וזה אומר מחירן והזמן שמוקדש להן - או שהוא מיואש (או חסר נסיון), ומוכן ללמד בסיבובים מסביב לשעון. אני לא בטוחה שהוא מתפרנס.

       

      (ואם האמא כל כך מודאגת, היא יכולה לבוא לשבת עם התלמיד בשיעור עד שימאס לה (פעמיים בערך). ההורים של התלמידים שלי עושים את זה לפעמים. למרות שבעיקר אלה שהילדים שלהם בני עשר ומטה.)

       

       

      האמירה היא לא עגומה, מה שעגום הוא שאנשים, במיוחד לא מוסיקאים מקצועיים, נוטים לחשוב שהכל בשם האמנות (במיוחד אם זה מזיז את המחיר לטובתם), ואין שיקולים נוספים, למשל בנקאיים, אבל רק למשל, בהחלטות האלה.

       

       

        5/8/10 17:02:

      צטט: ענף 2010-08-05 16:58:10

      תתחיל להסביר על מקום הלימוד לפני השיחה הארוכה.
      האמת אם היא תראה את תמונתך היא תבין שאכן יש לה ממה לפחד.

       

      ברור שיש לה מה לפחד,אם הבן שלה ילמד אצלי,אחרי שנה היא תרצח אותו...

        5/8/10 17:01:

      צטט: מימזיס 2010-08-05 13:00:44

      "מורה שמוכן לכתת רגליו לבית התלמיד הוא אדם מיואש וחסר עבודה"

      איזו אמירה עגומה, לא ברור איזו סיבה הגיונית יש למחשבה כזו. ומה להוראה ולהתחשבנויות קטנוניות כאלה של כבוד.

       

      תראי לי מורה למוסיקה נורמאלי אחד שילמד בבית התלמיד.אם יש לו עשרים שיעורים בשבוע הוא יתרוצץ כהוגן...

        5/8/10 17:00:

      צטט: שמעון (-: 2010-08-05 15:59:22

      שתמשיך לשמור אותו בצמר-גפן...מה לכל הרוחות הקשר בין אב מטורף שרצח את ילדיו לבין הוראת מוסיקה. תכל'ס בשביל להרגיע אותה אפשר אולי להציע שתבוא איתו לשיעור הראשון או לפחות לתחילתו.

       

      כן,האמת שכל זה נראה לי כמו ניסיון ללחוץ עלי להגיע אליהם...

        5/8/10 16:58:
      תתחיל להסביר על מקום הלימוד לפני השיחה הארוכה.
      האמת אם היא תראה את תמונתך היא תבין שאכן יש לה ממה לפחד.
        5/8/10 15:59:
      שתמשיך לשמור אותו בצמר-גפן...מה לכל הרוחות הקשר בין אב מטורף שרצח את ילדיו לבין הוראת מוסיקה. תכל'ס בשביל להרגיע אותה אפשר אולי להציע שתבוא איתו לשיעור הראשון או לפחות לתחילתו.
        5/8/10 13:00:
      "מורה שמוכן לכתת רגליו לבית התלמיד הוא אדם מיואש וחסר עבודה"

      איזו אמירה עגומה, לא ברור איזו סיבה הגיונית יש למחשבה כזו. ומה להוראה ולהתחשבנויות קטנוניות כאלה של כבוד.

      ארכיון

      פרופיל

      יאיר לוינסון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין