וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם: 'וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר -- אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר. וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר -- לְדֹרֹתֵיכֶם: יְלִיד בָּיִת -- וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא. הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ, וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, לִבְרִית עוֹלָם. וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ -- וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ: אֶת-בְּרִיתִי, הֵפַר'. (בראשית, י"ז, ט'-י"ד)
בדרך כלל אני מעדיף לא ללכת לבריתות. מה שאברהם אבינו התחיל בגיל תשעים ותשע הוא די בעייתי, תודו. אני לא שלם עם הטלת המום. לא שלם עם זה שברית עם האלוהים כל כך חמורה, מחייבת, ותוקפנית נעשית על תינוק כל כך צעיר וחסר ישע. רוצים לעשות ברית- סבבה, אבל למה ככה? ואם אני רוצה להתחרט? ולמה לאיים ככה על מי שלא רוצה? אפשר לחשוב שמי שעושה ברית מילה מקבל חסינות בהשרדות. מה היינו חושבים על בני שבט שמורידים לבניהם חלק מהאוזן בגיל שבוע כחלק מטקס קדום? ואני לא שלם עם המסיבה. מילא חותכים. אבל מה החגיגה הצמודה לזה? לא שלם, זה לא אומר שיש לי פתרון. כשהגענו לצומת הזאת עברנו אותה עם חיתוך.
והפעם היה מתאים שאלך. סוף סוף יש ארוע גרוזיני ועוד במשפחה. היה שמח! והנה חלק מהתמונות.
אה! לתינוק ולהוריו החמודים, שלום.
|
עמיתלוין3
בתגובה על למידה כנסים וטכנולוגיה חלק ג'
ההלך
בתגובה על לילה יורד על נהר ה saone
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לעניין הגרוזינים - תמיד כיף לראות את זקני השבט האותנטיים, לא משנה מאיזו עדה - מעניין איך אנחנו נראה כשנהיה גדולים :-)
בכל מקרה תודה...
יופי של צילום אוירה.
מעורר מחשבה על חילוף התפקידים בין העליון לתחתון, בין זה שבדיוק בזמן שהמוהל מתעסק עם חלקו התחתון של הרך הנולד , שמים הגברים (או בגרוזינית:הגברים- גברים!) על ראש שמחתם את מה שנועד במקור לחלקו התחתון של התינוק .
ועכשיו לאניגמה הכי מרתקת: איך זה שיש גרוזינים במשפחה הולנדית כמו שלך ?
גם אני בעד לא לערבב "שמחה" ב"שמחה". היום נהוג בחלקים נרחבים במקומותנו להפריד מרחק של חדשים אחדים עד שנה, בין החיתוך שנעשה ע''י רופא במעמד מצומצם ביותר, לבין מסיבת ההולדת. זה נכון, לדעתי, גם לאמא שכבר חזרה לאיתנה וגם למשפחה כולה.
שיהיו רק שמחות :)