מכירים את האמירה הדטרמיניסטית:

"לכל אדם יש את המיועד/ת לו"?

הופתעתי לגלות שזה דיי נכון...ואני אסביר.

להלן:

החיים שלנו כאן סופיים - אפשר לספור את הימים.

מספר האנשים שנפגוש בתקופת חיינו גם הוא סופי - גם אותם אפשר לספור.

הבא נמצא מספר נוח, נניח ושי יפגוש 1000 אנשים כל חייו. נניח שמבינהם יש סה"כ 400 נשים (הוא אוהב נשים...)

בינהן קיימת אותה מישהי, זו שהיא יותר מכולן, זו שה"עוצמות" המתקשרות אלייה הן המקסימאליות (ראה/י פוסט קודם). הרי יש כזו, אין דבר כזה שיוויון בטבע...

זאת היא האחת המיועדת.

גם אם נגדיל את המספר ל-7 מליארד נניח, עדיין קיימת אותה מישהי מכל אלה שנכיר שתהיה יותר מכולן, זה טיבעו של מספר סופי...

לא אשקר, יש עוד כמה דברים שיש לקחת בחשבון, שינוי של שי, שינוי של המיועדת והאחרות ועצם העובדה שאנחנו אף פעם לא נדע מתי מניין האנשים חדל מלגדול.

אבל עדיין, זה דיי מגניב.

לאו?