יש עונה כזו, ממש עכשיו בשיא החום, בה רואים בדרכים יותר משאיות גדולות. כשהן עוברות ליד ביתי אני תוהה מי עובר מכאן, לאן ומי יבוא. לעיתים אני תוהה גם למה. מסתבר כי גם הבית הפיזי שלעיתים אנו מייחסים לו יציבות וקביעות, עובר שינויים.

וגם אצלי תקופת מעבר. אמנם לא משאית גדולה, רק אני בחדר טיפולים חדש. לא פשוט למצוא את החדר המתאים ולמעשה חלק מהרצונות מתבהרים תוך כדי חיפוש. למשל, ברור שלחדר "צריך" שיהיה חלון. לא רק עבור הפונים, גם עבורי. פתח בחדר דרכו אפשר להביט ולראות  כי יש עוד מרחב של אפשרויות, מקור טבעי לאור ואולי אפילו משהו יפה להתבונן בו. חלק אחר מהרצונות נשאר עלום, ללא מילים. זהו אותו חלק שיודע מייד, מעבר לכל הפרטים הקטנים שניתן לציין, אם זה החדר או לא. רק צריך להקשיב.

אני יושבת בחדר כעת לראשונה. הגעתי להסתכלות ולהסתגלות ומאחר והכתיבה היא חלק ממני אני כנראה מתרגלת לחדר באמצעות הכתיבה. זה היה החדר בו מייד ידעתי ש-'כן'. בתוך בית ותיק בזיכרון-יעקב, בחדר שקירותיו בהירים, עם ריצוף סומסום קטן שאולי מקובל כרגע במסגרת איזה רטרו, שתי כורסאות, ספה קטנה ושולחן מרובע נמוך בינהם הכל בצבע חום וחם. מתחת לשולחן שטיח בצבעי אדמה. והחלון! משקיף על גגות הבתים דרך וילון כותנה פשוט, שקוף ועדין. לידו שולחן כתיבה קטן, עליו אני כרגע כותבת.

כשנכנסתי הבוקר לחדר חיכתה לי הפתעה. על אחד הקירות תלוי צילום של עיר עתיקה, אליו לא שמתי את ליבי כל-כך כשביקרתי בחדר לראשונה. היום התבוננתי בו וראיתי כי בפינה השמאלית התחתונה כתוב "Assisi". אסיזי, עיר עתיקה במחוז אומבריה, היתה אחד מהמקומות שאהבתי ביותר בטיול באיטליה, אי-שם לפני כ-20 שנה. לראות את הצילום הזה היה כמו להיפגש עם מכר ותיק שמזמן לא ראיתי. פגישה ביני לביני. כן, בחדר הזה יהיו לבטח לפחות כמה פגישות במקביל – בין הפונה לביני, בינו לבין עצמו וביני לבין עצמי.

התיישבתי כמה רגעים בכורסא "שלי" ודמיינתי שמולי יושב אדם ואנו משוחחים. צמח במבוק בפינה, המזגן מטרטר קצת. כן, החלל נעים ומזמין. ויש בי שמחה על כך.

גם כאן בקפה-דה-מרקר, תקופת מעבר. מחקתי תכנים קודמים שהיו בבלוג, "משפצת " את המראה ואני מתכוונת לשתף יותר בנושאים שמעסיקים אותי כמטפלת. הגדרה מעט ארוכה יותר אך גם מדייקת יותר תהיה 'כאדם המלווה והמסייע לאדם אחר בהתמודדות עם קשיים ומשברים'. הוספתי פרטים על עיסוקי באחת מהקוביות ואתם מוזמנים. המרחב, הפנימי והחיצוני מוכן.

ולכל העוברים באשר הם, בין אם בפיזי ובין אם בנפשי –

מעבר נעים ככל האפשר.

מקווה כי תמצאו גם זמן למנוחה

וכי בקרוב מאוד תרגישו 'בבית'.

ימים טובים,

עירית

------------------------------------------ 

דר' עירית בלובשטיין
פסיכותרפיה דינאמית-ממוקדת
www.iritblv.com
------------------------------------------