כותרות TheMarker >
    ';

    אחריות חברתית - איכות חיים - למען הדור הבא !

    ♥ פעילות למען צדק חברתי ♥ איכות חיים ◄ אחריות חברתית ◄ ערבות הדדית ◄ טוהר המידות ◄שיתופי פעולה למען הדור הבא ♥ חברה + סביבה + בריאות = קיימות = הישרדות ♥ הבה נלכד את השורות ונקח את גורלנו בידינו ►

    0

    טחנות הצדק טוחנות לאט

    17 תגובות   יום שבת, 7/8/10, 10:25
    חמישה חודשים לקח ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להוציא הנחיה הקובעת שעל משרדי הממשלה לקיים פסקי דין של ביהמ"ש העליון ובנוסף הוא מתרץ, למה לא עשו זאת... הזהו צדק חברתי?
     
    חותמת גומי
     
    לפני למעלה מחמישה חודשים פנתה עו"ד יהודית קרפ - לשעבר המשנה ליועץ המשפטי - במכתב ליועץ המשפטי החדש, עו"ד יהודה ויינשטיין והתריעה על פסקי דין שניתנו בשנים 2006-2009 נגד המדינה, ועדיין לא קוימו. בין היתר מדובר בפסק דין של ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ שחייב לפני שלוש שנים (מאי 2007) את המדינה למגן בתי ספר בשדרות ובעוטף עזה. כמו כן מדובר בפסק הדין מהשנה שעברה (אוגוסט 2009) שחייב את משרד החינוך לאכוף את שילובן של התלמידות הספרדיות במגמה החסידית שבבית ספר בית יעקב בעמנואל ורשימה של פסקי דין נוספים בתחומים הביטחוניים, המנהליים, והפוליטיים.

    חמישה חודשים לקח ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להוציא הנחיה הקובעת שעל משרדי הממשלה לכבד פסקי דין של ביהמ"ש העליון וגם לקיימם. היועמ"ש מנמק הנחייתו במלים הבאות:
      "הציות לפסקי דין הינו חובה המוטלת לא רק על תושבי המדינה וכל הבאים בשעריה, אלא בראש ובראשונה על המדינה עצמה".

      "לאחר שמוצו האפשרויות הקבועות בדין ופסק דין או החלטה הפכו לחלוטים – ביצועם הינו חובה בסיסית המוטלת על המדינה".

      "קיום פסקי דין שניתנו נגד המדינה על ידה, מהווה מרכיב חיוני בבניית אמון הציבור בממשלה ובמוסדות המדינה".
    יחד עם זאת, עו"ד ויינשטיין ממשיך להגן על הממשלה, מתנצל בשמה, מתפתל ומתרץ את אי קיום פסקי הדין בטענה כי מדובר ב-
      "תיקים מורכבים ביותר, בחלקם בעלי משמעות תקציבית של ממש, בחלקם בעלי השלכות על צדדים שלישיים, בחלקם פסקי דין המחייבים קביעה של נהלים חדשים, ופעולות מינהליות שונות ומורכבות, אשר הצריכו בשל מורכבותם הארכות מועד עד למימוש פסקי הדין, ולא כפי שנטען משום שהמדינה נתנה יד לביזויים ולא עשתה די למימושם".
    __________________________________________
    התייחסות לפוסט קודם, ציטוט חלקי: דורון טל 2010-03-07 
     
     

    והבוקר, לאחר שבת מדהימה, אני קורא בהארץ מאמר מערכת:
    ועוד מאמר בהארץ של תומר זרחין, תחת הכותרת:
     
    שופטים רבים מתריעים בשנים האחרונות על מעמדם הנשחק של בתי המשפט בישראל, ומתארים את תופעת אי הציות לפסקי דין כמדרון תלול המוביל לאנרכיה.

    מה קורה כשבג"ץ פוסק נגד המדינה? - במקרים רבים כלום.

    מדוע משרדי ממשלה מפרים בריש גלי פסקי דין?

    עו"ד יהודית קרפ: "מדובר בתופעה חמורה ושיטתית".
    "יש תחושה קשה. התנהלות הממשלה מהווה סכנה אמיתית. פעלתי בתור אזרחית מודאגת."

    קרפ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שלחה מסמך מפורט ליועץ המשפטי לממשלה - יהודה ויינשטיין - שבו היא מתארת איך המדינה מצפצפת על שלטון החוק ומתעלמת מעשרות פסקי דין של בית המשפט העליון בשבתו כ-בג"ץ.

    דורית בייניש: "פסקי דין של בית המשפט העליון אינם המלצה."

    אילה פרוקצ'יה: "מדינה שאינה מקיימת צווים שיפוטיים, היא מדינה שנזרעים בה זרעי פורענות ואנרכיה."

    אז רבותי, כעת אני יודע: זה לא אני, זו רק המדינה שלי, שאשמה!

    תודה רבה, כעת אני רגוע תמים
    ____________________________________________
    הפוסט הקודם: מדינת ישראל לאן?
    הפוסט הבא:
    שנה טובה!
    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/8/10 18:33:

      אם  לקח  לו  כל  כך  הרבה זמן  לחשוב  ולהגיע  למסקנה  הזו.

      סימן  שהיו  לו  שיקולים  אחרים  כבדי  משקל   בנושא

      נראה  שזה  לא  מובן  מאליו , מהגובה  המשפטי  בהיכל  הרם

      שצריך  לקיים את  החוק  ,  גם כשהוא  לא  לטובתם.

      אם  נזכר  בהמוני צווי  הריסה  לבתים נטולי  מזוזות  שלא  מבוצעים

      אולי  זה יזכיר את  המשוואות  הכימיות  שפעם  היינו  מאזנים  משני הצדדים

      בשירת  דבורה  כבר  נתקלנו  בזה:  בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדֹלִים חִקְקֵי לב

       

      http://cafe.themarker.com/image/1699947/

        9/8/10 14:56:

      (א) המרחק בין הרצוי למצוי אינו מצדיק אי-שוויון בפני החוק. אם בוזגלו יבקש לפרוש תשלומיו לאחר שכבר ניתן פסק דין בגינו, מי יאפשר לו?

       

      (ב) לגופו של עניין, אם נבחן לפרטי פרטים את פסקי הדין שהמדינה לא קיימה, נגלה את האמת שאינה עולה בקנה אחד עם "תירוצי" היועמ"ש.

       

      (ג) הומחש כאן בתגובות החברים כי יש לפצל את מוסד היועמ"ש.

       

        9/8/10 14:29:
      על פניו נכון אבל יש כאן גם צדדים אחרים.
      לא כל מה שצודק מתוקצב בתקציב המדינה כי יש גם מגבלה תקציבית. כששר מבקש תוספת תקציבית לעניין הכי מוצדק מבחינתו הוא מתבקש להצביע על מקור תקציבי שיקוצץ לשם כך.
      יש כל כך הרבה דברים שצריכים לתקצב ואין מספיק, מתרופות מצילות חיים, דרך מעונות חוסים לנוער במצוקה ועד תקני כ"א לעובדים שמועסקים במשרדי ממשלה במשך שנים ללא תקנים מסודרים. יש מרחק בין הרצוי למצוי
        9/8/10 10:20:

       

      חיפוש בקפה,
      כל הכבוד לאבחנה. עו"ד ויינשטיין המחיש בדבריו שיש בעיניו גורמים השווים יותר בפני החוק.

      אפי,
      מוסד היועץ המשפטי לממשלה הוא המצאה בריטית שיושמה במושבותיה, אך לא בבריטניה גופה. בחוק הבריטי אין הגדרה של "יועץ משפטי לממשלה". הבריטים מינו יועצים משפטיים כאלו כדי שיוכלו לשלוט על מושבותיהם באמצעות פקיד ממונה ולא באמצעות נבחר ציבור. אנחנו ברוב "חוכמתינו" ירשנו מהם את החטוטרת הזו ולא השכלנו לשנותה עד היום הזה. לו היה היועמ"ש שלנו כפוף לשר המשפטים בבריטניה הכל היה נראה אחרת.

      מאיר,
      תודה על הערתך. ברוח הדברים שכתבתי למעלה, לו היה היועמ"ש כפוף לשר המשפטים בבריטניה היתה לנו גם חוקה.

       

        8/8/10 23:40:

      צטט: אfי 2010-08-08 22:30:44

      ריכוז הסמכויות שמצוי בידיו של היועץ המשפטי לממשלה בישראל אינו דומה לזה שבארצות אחרות בעולם המערבי.

       

      בבריטניה, למשל, ה- Attorney General הוא חבר בממשלה וממלא תפקיד המקביל לשר המשפטים בישראל.

       

      בשנת 1948, מיד עם קום המדינה הוצע כי כלל הסמכויות יהיו מרוכזות בידי שר המשפטים ותחתיו יהיו מחלקות מקצועיות שונות. בהצעה הנ"ל אין בכלל זכר לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מצב בלתי רצוי בעליל שבו פקיד ציבור ממונה אחד חולש על סמכויות כה רבות שיש בינהן ניגוד עניינים.

       

      יעקב שמשון שפירא, שמונה להיות המנכ"ל הראשון של משרד המשפטים הפך להיות היועמ"ש כמה שבועות לאחר קום המדינה. הוא היה איש כוחני שניצל את ימי המדינה הראשונים והרחיב את תחומי סמכותו הרבה מעבר למוצע. במקרה זה היה נח לשר הממונה עליו, פנחס רוזן, שהיה עסוק במלחמותיו הפוליטיות.

       

      כך ירשנו מערכת לא מתוכננת בסגנון הפלמ"ח, שנטועה עד היום הזה במערכות השלטון.


       

      אכן, לומדים זאת באחד הקורסים הבסיסיים במשפטים. ברוב המדינות מדובר לפחות בשני אנשים שהתפקיד הזה מתחלק ביניהם, ובחלק מהמדינות אחד משני התפקידים פוליטי או מינוי של הממשל.

      מה ששוכחים במסגרת ההשוואה שיש שוני אחד משמעותי שאסור להתעלם מקיומו:

      בישראל אין חוקה, ויש מקום נרחב לפרשנויות.

      עובדה זו היא המחייבת מעורבות גדולה מאוד (לשם ריסון, מניעה, או התרה) של היועץ המשפטי מצד אחד, והתערבות ענקית של בית משפט עליון (שלמעשה בא כמערכת חליפית לחוקה). 

        8/8/10 22:30:

      ריכוז הסמכויות שמצוי בידיו של היועץ המשפטי לממשלה בישראל אינו דומה לזה שבארצות אחרות בעולם המערבי.

       

      בבריטניה, למשל, ה- Attorney General הוא חבר בממשלה וממלא תפקיד המקביל לשר המשפטים בישראל.

       

      בשנת 1948, מיד עם קום המדינה הוצע כי כלל הסמכויות יהיו מרוכזות בידי שר המשפטים ותחתיו יהיו מחלקות מקצועיות שונות. בהצעה הנ"ל אין בכלל זכר לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מצב בלתי רצוי בעליל שבו פקיד ציבור ממונה אחד חולש על סמכויות כה רבות שיש בינהן ניגוד עניינים.

       

      יעקב שמשון שפירא, שמונה להיות המנכ"ל הראשון של משרד המשפטים הפך להיות היועמ"ש כמה שבועות לאחר קום המדינה. הוא היה איש כוחני שניצל את ימי המדינה הראשונים והרחיב את תחומי סמכותו הרבה מעבר למוצע. במקרה זה היה נח לשר הממונה עליו, פנחס רוזן, שהיה עסוק במלחמותיו הפוליטיות.

       

      כך ירשנו מערכת לא מתוכננת בסגנון הפלמ"ח, שנטועה עד היום הזה במערכות השלטון.


        8/8/10 14:30:

      צטט: שבויה 2010-08-07 18:50:30

      מעניין שאזרחים מן השורה לא יכולים סתם כך להתעלם מפסקי דין.... עכשיו גם יש כוונה להכניס לכלא אזרחים, שלא יוכלו לשלם את חובם בהוצאה לפועל.

      מה הסיכוי ששר כלשהו יישב בכלא אם משרדו לא מילא אחר הוראות פס"ד? ....


      מיסטר ויינשטיין שכח את העיקרון, שוויון בפני החוק!

        8/8/10 10:37:
      בהתייחס לתגובות של ציני-כאן, אריאל ומאיר: מוסד היועץ המשפטי לממשלה (יועמ"ש) בישראל הוקם ללא תכנון מנהלי מסודר מראש (והוא לא המוסד היחיד שהוקם באופן זה). היועמ"ש נמצא בניגוד עניינים מובנה. זאת משום שהוא מייעץ לממשלה בעניינים משפטיים, כולל הכנת תזכירי חוק; מייצג את רשויות המדינה בבתי המשפט ובמקביל מהווה כראש התביעה הכללית מטעם המדינה וגם מבקר את הצמדות הממשלה למאפייני שלטון החוק ומוסמך להתערב בשיקול דעתן של רשויות השלטון. לא רק שכל אחד מהתפקידים הנ"ל דורש התמחות והתמודדות עם היקף חומר שהם מעבר ליכולתו של אדם בודד, אלא שיש כאן עירוב בין אינטרסים פוליטיים וכלכליים מנוגדים. ההיסטוריה של ההמלצות למינוי יועמ"ש וההחלטות המנוגדות, לעתים, להמלצות אלו יש בהן כדי להעיד כי מדובר במינוי בעייתי במיוחד.
      אני מציע לא להיגרר לסוגיית ראש הממשלה, אם כי במדינת ישראל הא בהא תליא.
        8/8/10 09:43:
      חוק השילוב לא קויים על ידי המדינה שנים.
      יש בטח עוד דוגמאות.
      למה אני לא מופתע?

      כידוע שרים מנועים מלהתערב בנושאים בהם יש להם ניגודי עניינים.
      האם יש נושא אזרחי ששר המשפטים שלנו לא נוגע בהם עקב קשרי משרד עורכי הדין שלו וקשרים שלו עצמו מהעבר הקרוב והרחוק?
      כל נושא שכר הבכירים למשל, כל נושא ההפרטות, כל נושא המס על תמלוגי הגז והרשימה ארוכה
      אז מה? הוא לא ישתתף בהצבעות ולא יקדם החלטות התואמות את האינטרסים של לקוחותיו/מקורביו/חבריו?

      כל השיטה כאן פגומה ואין תקווה או סיכוי לשינוי בקרוב.

      אותי יותר מטריד שבראש הממשלה עומד איש שכישוריו מאוד מוטלים בספק (היה איש מכירות טוב אך גם כישור זה הולך ונמוג). איש שמספר לא מבוטל של פעמים התברר להיות שוגה בחזיונות. אותי זה מפחיד.
      איש שמספר אין סופי של פעמים נתגלה כלא עומד בלחצים.
      איש שאמינותו מוטלת בספק, שכבר הדליף פעם מסמך מסווג מעל במת הכנסת, איש ששוב מוליך מהלך של סיפור הזוי על מעורבות רמון בסיכול סיכוי לשלום,
      ראש ממשלה שמוציא קלטת לתחנות השידור בסגנון נאסרראלה, מהבונקר, ומקיים מסיבות עיתונאים הזויות ללא שאלות עיתונאים, שנכנע והסכים ומשתתף בחקירת או"ם של מבצע צבאי.

      אותי כל זה מפחיד.
      למה?
      כי למרות כל הנ"ל העם בוחר בו ותומך בו.
      עם שבוחר בגלל סיבות לא ענייניות - זה מפחיד.
        8/8/10 00:18:

      מלכתחילה הסתייגתי ממינוי אדם שהיה סניגור פלילי, כיועץ משפטי לממשלה.

      מי שמגיע מן המגזר הציבורי, מעולם לא נאלץ להגן על עמדה שאינה נכונה בעיניו, רק משום ששילמו לו על כך.

      מי שהתמחותו בפלילים, גם הוא לא חייב בכך, אך הוא עושה זאת כשגרה.

      התירוצים שנותן היועץ המשפטי בהחלט מתאימים לסניגור - לא למי שממונה על החוק וקיומו במדינה.

        7/8/10 21:53:

      צטט: דורון טל 2010-08-07 21:14:08

      הבעיה עם רב ארגוני זכויות האדם, איכות השלטון והמנהל התקין שהם מנוהלים ע"י בעלי עניין, שמקדמים רק את מה שכדאי להם לקדם.

      העם שלנו אוהב שקשוקה וזה מה שהוא גם מקבל קריצה

        7/8/10 21:19:
      זה לא צריך להפתיע. תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כלפי חוץ להגן על הממשלה, להתנצל בשמה, ולתרץ את אי קיום פסקי הדין וכלפי פנים לדאוג שהממשלה תמלא את הוראות הדין.
        7/8/10 21:14:

      תגובה ל- שבויה 2010-08-07 18:50:30

      מעניין שאזרחים מן השורה לא יכולים סתם כך להתעלם מפסקי דין. . . עכשיו גם יש כוונה להכניס לכלא אזרחים, שלא יוכלו לשלם את חובם בהוצאה לפועל.
      מה הסיכוי ששר כלשהו יישב בכלא אם משרדו לא מילא אחר הוראות פס"ד?
      . . . ואני לא רואה את ארגוני זכויות האדם יוצאים למאבק מסודר ועקרוני.

      תודה!

      אף שר לא יכנס לכלא כי היועמ"ש כבר כתב עבורו את כתב ההגנה (ר' למעלה תירוצו של וינשטיין).

      הבעיה עם רב ארגוני זכויות האדם, איכות השלטון והמנהל התקין שהם מנוהלים ע"י בעלי עניין, שמקדמים רק את מה שכדאי להם לקדם.

        7/8/10 20:58:

      צטט: til4 2010-08-07 16:56:51

      מוטב מאוחר מאשר בכלל לא!
      בני

      תודה, בני.

      בינתיים הממשלה מקבלת גיבוי (ר' למעלה תירוצו של וינשטיין).

        7/8/10 18:50:

      דורון פוסט חשוב מאוד.

       

      מעניין שאזרחים מן השורה לא יכולים סתם כך להתעלם מפסקי דין.

       

      גם אם פסקי הדין התקבלו במרמה והונאה של עורכי דין משני הצדדים.

       

      עכשיו גם יש כוונה להכניס לכלא אזרחים, שלא יוכלו לשלם את חובם בהוצאה לפועל.

       

      מה הסיכוי ששר כלשהו יישב בכלא אם משרדו לא מילא אחר הוראות פס"ד?

       

      המצב הולך ונעשה מבעית מיום ליום,

       

      ואני לא רואה את ארגוני זכויות האדם יוצאים למאבק מסודר ועקרוני.

       

      היכן כל אותם אנשים נפלאים שיצאו לרחובות להביע את דעתם בעניין גלעד שליט?

       

      האם אי אפשר לגייס אותם גם למלחמה על הדמוקרטיה?

       

        7/8/10 16:56:
      מוטב מאוחר מאשר בכלל לא!
      בני

      פרופיל

      חיפוש | עזרה?

      שינוי/איזון חברתי-כלכלי