כותרות TheMarker >
    ';

    הרהורים ודעות אישיים

    בלוג אישי, שכולל גם מידע ממפגשים שונים לאורך הדרכים והשנים

    מבוא לתורת השחיתות בענף הבניה

    20 תגובות   יום שבת, 7/8/10, 18:10

     

    ''

     


     

     

     אבי זכרונו לברכה עלה ארצה מפולין בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת,ולאורך כל שנות חייו בישראל, הוא עבד על הבניין. בתחילה, כטפסן, ולאחר מכן כקבלן בנה מאות בניינים בעיר חיפה.

    .

    .

    בשנות חייו האחרונות אבי ז"ל סבל מבעיות לב, וכשלוש שנים לפני מותו, הזמין אותי הקרדיולוג שטיפל בו, ואמר לי {צטוט}:" באם אביך לא יפסיק  לעבוד על הבניין וייצא לפנסיה, הוא ימות על הבניין". תשובתו של אבי באותו מעמד:" אני מעדיף למות על הבניין ולא למות במיטה."   בסוף שנת 1979 ביום שישי גשום, אבי התרגז על קבלן הרעפים, שלא סיים את עבודתו לפני תחילת הגשמים, וכתוצאה מכך נפגע טיח הפנים באחת הדירות. לאחר שאבי צעק,"והוציא את העצבים" על אותו קבלן גגות, אבי התמוטט ונפטר על הבניין ברח" קויפמן באחוזה (מול בית הספר הריאלי – בית בירם), בו אני ביליתי את שנות לימודי התיכוניים.

        בשנת 1979, אני הייתי מהנדס צעיר, ובאותו יום ארור, הייתי יחד עם מעבידי, בישיבת משא ומתן עם קבלן שאמור היה להקים בריכת שחיה מאלומיניום בקבוץ מעגן מיכאל { הבריכה היתה חלק ממרכז ספורט שתוכנן ע"י אדריכל דוד ינאי, ויש לכך קשר להמשך סיפרי בפרק על פרשיית ה"בית ברח' טשרניחובסקי")  עדכון : בית הלוחם

      מאז שאני עמדתי על דעתי, חייתי באוירת "הבניין", הן כילד שבאמצע שנות החמישים נסע עם אביו באוטובוס קו 20 במעלה רח' בלפור לכיוון הכרמל, בכדי לראות את מלאכת הקמת הבניין, ואת צעקת החוצבים הכורדים "וארדה", שמשמעותה היתה פצוץ, ועל הפועלים להתרחק בכדי שלא יפגעו מרסס ניתזי הסלע. ולאחר מכן, בעת לימודי ההנדסה בטכניון קיבלתי את ההתמחות ההנדסית  

    בעת שעבדתי, בחופשות הלימודים כעוזר טפסן ומוביל מריצות עם זיפזיף וחצץ, משום שבאותן שנים, לא הכירו את המונח בטון מובא, אלא הכינו את הבטון באתר עם מכונת בטון מצוקמקת,ופועלים שהגירו זיעה וידיהם היו מיובלות מהובלת המריצות והימפונקות

     זכור לי ארוע טראומטי, שעבר על אבי באמצע שנות ה-60, כאשר לראשונה וגם בפעם האחרונה, הוא בנה מרכזיית טלפונים בעיירה סמוך לחיפה. המפקח מטעם המדינה, דרש לאורך כל מהלך הבניה  שוחד(לעזור לו "לגמור את החודש" משום שקשה להתקיים ממשכורת של עובד מדינה}. לאורך כל תקופת הבניה, אבי היה חוזר הביתה כשהוא "פקעת עצבים", ולא הצליח להבין ולקבל את התנהגותו של אותו מפקח, משום שבאותן שנים זו לא היתה נורמה מקובלת ומושרשת בענף. לאחר גמר הקמת מרכזיית הטלפונים אבי לא "התקרב" לפרוייקטים ציבוריים והמשיך בבניית בתים משותפים בחיפה.אני מניח שספור השוחד שדרש המפקח, ולא קיבל , גרם לכך שבהמשך דרכי המקצועית, סירבתי פעמים רבות להצעות להפוך לקבלן. 

       הפרוייקט הראשון שלי  בפיקוח, כ"מהנדס תינוק" בשנת 1976, היה על העבודות של הקמת של ה"בית ברח'  טשרניחובסקי"  - עדכון:בית הלוחם

     מתחילת הפרוייקט נתקלתי לראשונה בחיי, ב"תופעות מוזרות" והייתי פונה לבוס שלי, ומספר לו על "משואה בארבעה נעלמים", שאיני מצליח לפתור.לאחר כשנה "התפוצצה" פרשיית "הבית  ברח' טשרניחובסקי"", שבה נחשדו חלק מהקבלנים המפקחים והמהנדסים המתכננים, במתן וקבלת שוחד.  

     מובן, ששיתפתי את אבי ז"ל בחוויותי, וסיפרתי לו על "לילות לבנים", שבהם אני מנסה, ללא הצלחה יתירה לפתור את ה"משואה בארבעה נעלמים". אבי הזכיר לי את ספור "מרכזיית הטלפונים", ואמר לי שזה כנראה פתרון המשואה, אך במקרה שלי מדובר בהיקפים כספיים הרבה הרבה יותר גדולים.  אני זוכר, את אותו ערב שבת בסוף שנת 1977,שבה  באנו רעייתי, ובני, בן החצי שנה, לארוחת ערב בביתו של אבי, והוא לקח אותי הצידה למרפסת , והירצה את משנתו:" תתרחק הצידה מהפרשה, לא ראית, לא שמעת, ואתה לא זוכר כלום. אתם משפחה צעירה בראשית דרכה עם תינוק, שזה עתה נולד וקיים חשש

    סביר לפגיעה בבני משפחתך, ומנסיון החיים שלי, המשטרה לא תינקוף אצבע". עניתי לאבי,שזו לא הדרך שבה הוא חינך אותי, ואני לא יכול לנהוג  בניגוד לערכים והנורמות שהוא ואימי ז"ל הקנו לי".

      בניגוד להמלצת אבי,  התחלתי לנסוע "על הקו ליפו",  למבנה בריטי אפור וישן בו שכנו המשרדים של "זיגל האיום", ראש יחידת חקירות הונאה במשטרה, באותה תקופה. לאורך עשרות שעות מסרתי עדות מפורטת ומגובה במסמכים, כולל פתרון אותה "משואה בארבעה נעלמים". לאמיתו של דבר,כנראה, כבר אז, בתחילת דרכי כמהנדס, ניחנתי בכישורים של "קריאת המפה הטופוגרפית" של פרוייקטים בעייתיים.

      לא חלפו מספר חודשים, ובבוקר שבת אביבית, השארתי את רעייתי הסטודנטית להכין איזה תרגיל מסובך במסגרת לימודיה באוניברסיטה, ונסעתי עם בני הקטן לטיול ביערות הכרמל. בעת עצירה ברמזור במרכז אחוזה, ע"י מרכז חורב (שטרם ניבנה), עצרה לצידי מכונית שחורה, והנהג הצעיר שישב על יד ההגה , הביט לעברי במבט, שלא משאיר מקום לספק, ואמר:" איזה בן יפה יש לך..." (בני, היה ונשאר ילד יפהפה). קלטתי את המסר מיידית, חזרתי לביתי וסיפרתי את הספור לרעייתי, ובילינו שבת ארוכה בטיכוס עצה איך פועלים.

    למחרת בבקר.עם הגיעי למשרד, ניגשתי למעבידי, וסיפרתי לו על הארוע "המלבב" שהחסיר פעימה מליבי.  במקביל לאיום המרומז, שאני קיבלתי, פרצו "חייזרים מהחלל" לפקולטה לארכיטקטורה  וגנבו את תיקו האישי של אדריכל "הבית ברח' טשרניחובסקי"" - פרופ' דוד ינאי. בלשי משטרת חיפה לקחו את הספור ברצינות, ולאחר חקירה מאומצת הם גילו, שלא מדובר בחייזרים, אלא בבלש פרטי שנשלח ע"י "גורם עלום" (כנראה אחד המעורבים בפרשה). לאחר מספר ימים, נמצא אותו חוקר חבול ומוכה באחת מסמטאות העיר התחתית ובזאת נסתיימה מסכת ההטרדות....   כסיפרתי לאבי את ספור "זה סופו של כל בלש", וזאת בניגוד לתחזית שלו, הוא השיב ואמר:" יש לך מזל גדול שבין "המעורבים הטובים" בפרשה קיימת אישיות מרכזית בעיר חיפה.(סגנית פרקליטת המחוז)

     אני כמעט בטוח שבאם לא היה לכם קרבה לאותה אישיות, אלא הייתם סתם אזרחים מהשורה, מי יודע כיצד היה נגמר הספור.

     

      כעבור כשנה, נפטר אבי מבלי לדעת את סוף המעשה.

     

     במהלך שנת 2002 התגשמה תחזיתו של אבי זכרונו לברכה, וטוב שלא "זכה לראות את הפאניקה" שאחזה בי, לאחר שקיבלתי איומים מרומזים ("כדאי לך לרדת מהספור"},כאשר גיליתי את גופי התאורה המסוכנים במכללת ויצו (ראה פרק גופי תאורה- הדרך לגיהנום). למרות פנייתי למשטרה, לא זכיתי לכל מענה, ורק ה"עתונאי התל אביבי",שהכרתי מתקופת משפט ה"בית ברח' טשרניחובסקי" התקשר אלי והציע את עזרתו. העתונאי מוטי גילת עמד לפרסם את הנושא, אבל לחץ כבד של בכירי ויצו גרם לי לרדת מפרסום התחקיר.

      באותה תקופה, התחלתי לעסוק בבדיקות הנדסיות באגף "נגבה" בכנסת, וגם בפרוייקט זה, שנחשב לאחד המבנים  היוקרתיים במדינה, נתגלו לעיני כמה מעשים, שהייתי מגדיר כ"טיפשות הנדסית, הנובעת מיישום הכלל הנוהג במדינתנו – זול עולה ביוקר, ושיטת "החפיף" עלולה לסכן חיי אדם.

    (ראו הסברי בתגובות)

        עתה, בחלוף כמעט 30 שנה, מתחילת דרכי ההנדסית, אני נמצא בחופשת מחלה ארוכה, כשאני מתפרקד על הדשא בגינתי, אני משרבט את  זכרונותי על גבי בלוק הכתיבה הצהוב,אפרוש את קורות חיי ההנדסיים 

     

     

    חיפה, קיץ 2003                               

     

                                                   לזכר אבי רב קבלן – מבוני חיפה

     

    ,

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/8/15 20:06:
      אני אמנם זועם בנושא השחיתות השלטונית והצבורית. אבל אני לא נביא נקודה.
        13/8/15 11:24:
      הוא נביא זעם וזה טבוע לו בדם.
        12/8/15 19:48:
      אבל כשתחזור תשוב לסורך
        10/8/15 22:20:
      אני לא ממשיך לחפור, החלטתי שעדיף לנסוע ללונדון לראות כדורגל
        8/8/15 06:34:

      וזה רק מבוא...מה יהיה ?!

        4/7/13 22:22:

      ומי שתמה, למה הוספתי בתחילת הפוסט, את "זמר הפלוגות" אז יש לכך שתי סיבות:

      ,

      אבי ז"ל היה בין  העולים לחניתה במבצע "חומה ומגדל"

      ,

      ורעייתי, בת ניר דוד (תל עמל) -ראשונה ל"חומה ומגדל"

        20/11/11 11:24:
      תעיף מושחת אחד, יבוא אחר תחתיו. בתוך מבנה שבו או שתהיה מושחת או שתעוף מהמערכת. מעטים הם מה'עפים' רבים יותר מה'מסתגלים'. קל לזהות ארגון שמשתחד עצמו למוות. הוא יהיה מסורבל. אי אפשר לקבל שירות בצורה חלקה. המושחת יהיה גם טהרן וצדקן. יתעסק רבות בקטנות בשם ה'חוק' בידה האחת ויעביר את הגדולות בהחלקה מהירה ונסתרת. לאחר שיעביר גדולה במיוחד, יתפוס איזה אזרח קטן בגרונו להתעלל בו... וכל היתר כתוב על ספר הישר אשר לקפקא... .
        4/11/11 23:21:

      מוטי,חברי העתונאי התל אביבי,

      =

      באם יש לך עדיין "סימפטיה" לפרוייקטי בניה "מסריחים",

      קח את התיק

        18/2/11 07:10:

      צטט: אביבי32 2011-02-17 23:57:08

      צטט: רונתי 2011-02-16 20:41:13

      אין ספק שהמצרים הקדימו אותנו. גם כאן צריך מהפכה ולהעיף את השלטון המושחת לכל הרוחות. וגם כאן כמו במצרים - אין לנו בדיוק מה לשים במקומו.

      ==================================================

        17/2/11 23:59:

      צטט: אביבי32 2011-02-17 23:57:08

      צטט: רונתי 2011-02-16 20:41:13

      אין ספק שהמצרים הקדימו אותנו. גם כאן צריך מהפכה ולהעיף את השלטון המושחת לכל הרוחות. וגם כאן כמו במצרים - אין לנו בדיוק מה לשים במקומו.

      ==================================================

      המהפכה במצרים, עושה גם מהפכה אצל האיכפתיים

      האדישים,שתמיד עונים לי:"נו מה זה כבר יעזור"?

      העלוקה שנצמדת לצואר של פוליטיקאי מושחת או

      לגלנטיריסט שחושב שליוצא הסיירת מגיע בסופו של

       דבר מפילה אותו חלל.

      הצרה היא שיש מעט מדי עלוקות ויש גם להזהר,

      כי קל מאד לקבור בן אדם, ולך תחזיר את שמך הטוב.

       כאן למשל "נפל"חברי מוטי גילת בספור של אביגדור

       קהלני שזוכה מכל אשמה.

      המהפכה האינטרנטית הולכת לעשות לנו טוב.

       ביבי הבין את זהוהוריד מייד את מחירי הדלק.

      ולעומת זאת יונה יהב לא מבין שהסתערות הגולשים

       אל קהילת חיפה וההזדהות עם הפוסט

      על הבית בואדי סאליב, תביא לו רק נזק

       

       

        17/2/11 23:57:

      צטט: רונתי 2011-02-16 20:41:13

      אין ספק שהמצרים הקדימו אותנו. גם כאן צריך מהפכה ולהעיף את השלטון המושחת לכל הרוחות. וגם כאן כמו במצרים - אין לנו בדיוק מה לשים במקומו.

      ==================================================

      המהפכה במצרים, עושה גם מהפכה אצל האיכפתיים האדישים,

      שתמיד עונים לי:"נו מה זה כבר יעזור"?

      העלוקה שנצמדת לצואר של פוליטיקאי מושחת או לגלנטיריסט

      שחושב שליוצא הסיירת מגיע בסופו של דבר מפילה אותו חלל.

      הצרה היא שיש מעט מדי עלוקות ויש גם להזהר, כי קל מאד

      לקבור בן אדם, ולך תחזיר את שמך הטוב. כאן למשל "נפל"חברי

      מוטי גילת בספור של אביגדור קהלני שזוכה מכל אשמה.

      המהפכה האינטרנטית הולכת לעשות לנו טוב. ביבי הבין את זה

      והוריד מייד את מחירי הדלק. ולעומת זאת יונה יהב לא מבין

      שהסתערות הגולשים אל קהילת חיפה וההזדהות עם הפוסט

      על הבית בואדי סאליב, תביא לא רק נזק

       

        17/2/11 14:45:
      מחכה לספר זיכרונותיך, כמי שעוסק בענף הנדלן אני בטוח שיהיה מעניין.. בקשר לתכנים הספציפיים חלף זמן, הפרשיות כמו פרשת הולילנד ממשיכה לצבור תאוצה וחידושים, אן לי כרגע הזמן לבדוק דברים לעומקם ולהגיב ענינית, אבל הפצתי את המאמר בערוצי השיתוף שלי, למען ישמעו ויראו וייראו..
        16/2/11 20:41:
      אין ספק שהמצרים הקדימו אותנו. גם כאן צריך מהפכה ולהעיף את השלטון המושחת לכל הרוחות. וגם כאן כמו במצרים - אין לנו בדיוק מה לשים במקומו.
        14/2/11 22:41:

      צטט: דן ספרי 2011-02-11 16:16:22

      סיפורך מרתק בעיניי.
      כל הכבוד לך!

      =====

      תודה

       

        11/2/11 16:16:
      סיפורך מרתק בעיניי.
      כל הכבוד לך!
        11/2/11 10:56:

      קראתי אתמל מאמר של גידי ויץ בעתון הארץ, והיתה לי הרגשה,שרק לאחרונה

      התחילו להבין ב"מסדרונות הפרקליטות", את מה שאני אישית הבנתי, כבר לפני הרבה שנים.

      משה לדור,פרקליט המדינה,בעקבות תיק הולילנד (ענף הבניה), אומר לעתון הארץ:

      "יש חיבורים ברורים בין הפשיעה המאורגנת לשלטון בישראל"...

       

      http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1214642.html

        2/2/11 15:30:

      ועוד עובדה מעניינת בקשר לכנסת, ושיטת החפיף בפקוח על הקמת המבנה

      ובניה בהתאם להנחיות המהנדסים. תקראו ותבינו

      ''

        10/8/10 19:07:
      קוריוז נוסף (קצת מתמיה)מהקמת מבנה הכנסת.
      מי פיקח מטעם מדינת ישראל (מע"צ) על הפרוייקט.
      גיסתו של יו"ר הכנסת באותה תקופה.
        8/8/10 22:37:

      מספר גולשים, שאלו אותי על מבנה הכנסת על איזו סכנת חיים, אני מדבר בפוסט.

      מצורפת כתבה מעתון הארץ שהתפרסמה בתחילת יולי 2001. ואני יכול לומר בפה מלא

      שזה רק "קצה הקרחון"

      מה שמעניין, שלמרות השמצותיהם האישיות של בכירי הכנסת, ושל אברהם בורג,

      יו"ר הכנסת, בסופו של יום, בתחילשנת 2010 ,פסק בית המשפט המחוזי בירושלים:

      **דחיית התביעה הנגדית של מדינת ישראל כנגד הקבלן "אנגל"

      ** המדינה תפצה את הקבלן בסכום של 750,000 ש'

       

      הכנסת: חברת "אנגל" אחראית לליקויי הבנייה

      זרחיה צבי, שמול אבי


      חילופי האשמות בין הכנסת, חברת אנגל ומע"צ לגבי האחריות לליקויים החמורים
      שהתגלו באגף החדש בכנסת, ובהם חשש מקריסת לוחות שיש שחוברו אל קירות
      בחדרי המדרגות ובמעברים באגף החדש. הכנסת מאשימה את חברת אנגל מחיפה,
      שבנתה עבורה את האגף החדש, באחריות לליקויי הבנייה.
      חברת אנגל הגישה ב-98' כתב תביעה נגד הכנסת. לאחר מכן הגישה הכנסת כתב
      אישום נגד החברה, ובו תבעה ממנה החזר של 17 מיליון שקל. בין הצדדים
      מתנהל משפט בעניין בבית המשפט המחוזי בירושלים.
      מהנדס הקונסטרוקציה יצחק ------ המייצג את אנגל, מאשים את חברת מע"צ
      שהיתה כדבריו המתכננת של הפרוייקט. יצחק------ טען כי בסיור שנערך ב-27
      ביוני במשכן גילה כי "קיים כשל הנדסי בחיבור של לוחות השיש אל הקירות,
      כנראה בשל ליקויי תכנון. למרות שאני מייצג את אחד הצדדים שנמצא במחלוקת
      משפטית בנושאי הבנייה של האגף החדש, ובלי קשר לגורם הנושא באחריות לכשל
      אני חייב להתריע כמהנדס קונסטרוקציה כי המצב הקיים הינו מסוכן מבחינה
      הנדסית וקיימת סכנה לפגיעה בחיי אדם".
      לדבריו, בבדיקות שקיים לפני כשבועיים גילה כי לוחות שיש באגף החדש עלולים
      ליפול על בני אדם. "כל בום על קולי, כל רעידה קלה, עלולה להפיל מסה
      של שישה מטר קירות, לוחות אבון ומסה כזו יכולה להרוג יותר מבן אדם אחד".
      גד---- קבל על כך ש"מה שנעשה בכנסת זה השיטה של יהיה בסדר ושיטת הסמוך.
      אנשים חושבים שהכל יכול לעבור בשיטה זו, ואז נהרגים אנשים בסופו של
      דבר".
      בכנסת רואים את הדברים בצורה שונה. במשכן טוענים כי חברת אנגל היא האחראית
      לליקויי הבנייה. בכתב התביעה הנגדית נגד אנגל שהוגש לפני שלוש שנים
      טענה הכנסת, כי "העבודה בוצעה באופן כושל ובלתי מקצועי, תוך חריגה משמעותית
      ובלתי סבירה מלוח הזמנים, בין היתר בשל טעויות גסות בסימונים ובמדידות,
      מחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי, תחלופה גבוהה של קבלני המשנה, מנהלי
      עבודה ומנהלי הפרוייקט".
      בכנסת טוענים כי ליקויי הבנייה באגף החדש התגלו באחרונה בביקורת תקופתית.
      בעקבות תוצאות הביקורת נסגרו כל מעברי המדרגות באגף החדש, שבהם יש חשש
      לנפילות לוחות שיש. בכוונת הכנסת לשכור קבלן אחר שיתקן את הליקויים,
      ולאחר מכן תתבע את ההחזר מחברת אנגל.
      ''

      פורסם בתאריך- 05/07/2001