צטט: יורם גרוסר 2010-08-09 21:30:07

צטט: כורך דברים 2010-08-09 11:34:00

צטט: יורם גרוסר 2010-08-09 10:02:27

אם כבר מדברים

על דשא שבגברים

אז נראה לי שמצחיקי המקורי

הוא דווקא איש ירוק,

בבקשה לא לצחוק.

 

זהו אב קדמון לכל הדשאים

עוד לפני שהמציא אותו ההוא מהשחקים.

טוב, לא כל כך ברור

איך בעיות פסיכולוגיות פותרים עם גפרור,

ועוד כזה ירוק וזוהר,

אז BYE אי-טי מחכה לי, אני ממהר.

 .

זהו! אני חושב שהבנתי הכל ופענחתי את התעלומה!

יורם גרוסר הוא נסים גבאי!!!

.

 

 

אני לא מתייחס לבדיחות בגובה דשא.

 וגם לא לפסיכולוג 'כורך' הכל בתשלום אחד. 

 

צטט: יורם גרוסר 2010-08-09 10:02:27

אם כבר מדברים

על דשא שבגברים

אז נראה לי שמצחיקי המקורי

הוא דווקא איש ירוק,

בבקשה לא לצחוק.

 

זהו אב קדמון לכל הדשאים

עוד לפני שהמציא אותו ההוא מהשחקים.

טוב, לא כל כך ברור

איך בעיות פסיכולוגיות פותרים עם גפרור,

ועוד כזה ירוק וזוהר,

אז BYE אי-טי מחכה לי, אני ממהר.

 .

זהו! אני חושב שהבנתי הכל ופענחתי את התעלומה!

יורם גרוסר הוא נסים גבאי!!!

.

אם כבר מדברים

על דשא שבגברים

אז נראה לי שמצחיקי המקורי

הוא דווקא איש ירוק,

בבקשה לא לצחוק.

זהו אב קדמון לכל הדשאים

עוד לפני שהמציא אותו ההוא מהשחקים.

טוב, לא כל כך ברור

איך בעיות פסיכולוגיות פותרים עם גפרור,

ועוד כזה ירוק וזוהר,

אז BYE אי-טי מחכה לי, אני ממהר.

..

ערב טוב לך מסכן צהבהב וברכותי על שבחרת במטפל פסגתי, צמרתי ויוקרתי.

כי אם תשלם זול - תקבל זול וסמרטוטי.

תשלם יקר - תקבל טוב, אולי אפילו את מטפל - הדגל!

תשלם עוד יותר יקר - תקבל פשיטת רגל.

אמנם ידועה לי אומללותך ויש לי עליה גם הבנה גדולה.

כבד עליך נטל הצפיה הירוקה, גם בעת בצורת כשהאדמה ממש יבשה.

.

.

בענין חיוני זה,

שמתי לב עד כמה שכרי רזה.

אי לכך השש מאות הם לא יותר מלעג לרש,

שבע מאות הם השש מאות החדש!

אך אם תתעקש על האספקט החסכוני-

איעץ לך לנקוט בטפול עצמי:

.

.

אני לא יכולה לייעץ כי אני לא מהתחום,

אבל אם הוא יעזור לך שווה לשלם לו גם יותר.

אני מבינה שהמצב לא פשוט כלל וכלל.

מעניין לאן בעיית הצבע תתפתח,

ליבי נשבר כולי מתייפח,

איזה מסכן, לא עומד בלחץ, אין לו כוח,

דשא צהוב חסר ניחוח,

חווה נידחת? כלום דשא יכול לברוח?

נפשו יוצאת לדשא של השכן, רוצה לפרוח,

לא מעניין 'האיש-עץ' הנופח,

ולא הכלב של האדון או הילד עם האפרוח,

אם רק היה בוחר פסיכיאטר עם מוח,

כבר מזמן על משכבו היה יכול לנוח,

להינות מהממטרות ומשבי הרוח,

ומהתספורת שהגנן עושה, הוא לא סתם איזה לקוח,

אבל כל מה שאותו מטריד, בולט בשטח,

זה שהדשא של השכן מאוהבת בו, הוא בטוח,

אז ברור שאת טענותיו בפניה צריך לשטוח,

לא כדורים ולא עוד פסיכולוג מרוח,

קצת ביטחון עצמי וחזה מתוח,

ועוד מעבר אחד של המקסחת להטיב הגילוח,

ויקחו ממנו דוגמאות למגרשים בעיירות פיתוח,

ואז כשיהיו לו צאצאים בכל ערי הקיפוח,

ושמו יתנוסס על כל מצבת ולוח,

כמי שהיציל את הנוף הפרוע, אין ויכוח,

וכל העולם ידבר בשושלת אביו המנוח

והדשא גברת לא תתן לו שוב לצהוב לצנוח,

אז הנה סוף טוב!, ללכת לפסיכיאטר? למה לטרוח?