החשיבות של פיתוח תוכנות קוד פתוח לסיוע בנגישות

ביום שישי האחרון הייתי בכנס פינגווין 2010 של עמותת המקור אליה התוודעתי בחודשים האחרונים והיא זו שסייעה לי למצוא את המתכנת עומר זק שהסכים לגייר את תוכנת AMIS (שאינה מותאמת לתצוגת שפות מימין לשמאל), המשמשת כתוכנת קוד פתוח להשמעה והצגת חומרי קריאה בפורמט DAISY.

אחת ההרצאות בכנס דנה בשימוש בוויקי ובמודל במוסדות להשכלה גבוהה. מודל היא מערכת המאפשרת בן השאר פתיחה וניהול אתרים מלווי קורסים, וויקי היא פלטפורמה המאפשרת למידה שיתופית ובניית ידע. אלה כאמור מערכות בקוד פתוח ואין ספק שכניסתן למערכת ההשכלה הגבוהה חוסכת במשאבים כלכליים רבים. קורסים אקדמיים רבים מבוססים על שימוש בוויקי ומערכות אלה תופסות תאוצה במוסדות להשכלה גבוהה וגם בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים.

ההרצאה הזו העלתה בי מחשבות רבות על היעלות שבשימוש בקוד פתוח וההשפעות החיוביות שיכולות להיות לשימוש בתוכנות קוד פתוח עבור אנשים עם מוגבלויות הזקוקים לטכנולוגיה מסייעת בחייהם בכלל ובמהלך הלימודים והעבודה.

במדינת ישראל ישנם מאות אלפי אנשים הזקוקים לטכנולוגיה מסייעת בכלל ובשימושי מחשב בפרט. עלותן של טכנולוגיות מסייעות היא יקרה מאוד ובדרך כלל אנשים פרטיים אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותן והם זקוקים לסיוע ממשלתי ולסיוען של עמותות לצורך קבלת סיוע ברכישת מכשור, תוכנה וחומרה. וזאת בשל העובדה שמצבן הסוציו אקונומי של מרבית האנשים עם הנזקקים לתוכנות אלו הוא נמוך מאוד וידם באמת אינה משגת.

לצורך הדגמה, אדם לקוי ראייה / עיוור זקוק ל:

• לתוכנת הגדלה שעלותה 2,000 ₪ מינימום
• מנוע דיבור עברי שעלותו (כולל תוכנת הקראה) 5,5000 ₪.
• מכשיר הגדלה נייח (שולחני) שעלותו לפחות 10,000 ₪
• מכשיר הגדלה נייד שעלותו היא לפחות 4,000 ₪ (והוא דרוש לקריאת מסמכים במהלך לימודיו ובעבודה)
• במקרים מסוימים הוא גם זקוק לתוכנה קוראת מסך שעלותה 16,000 ₪ (כולל דיבור עברי)
• צג ברייל עולה עשרות אלפי שקלים.

חשוב לציין כי ישנם גם דיסלקטים רבים הזקוקים לחיווי קולי לטקסט והם גם כן זקוקים לתוכנות קוראות מסך ולמנועי דיבור.

בחישוב פשוט, מדובר בהוצאה כספית עצומה ומי משלם? המדינה כמובן. לאחרונה שמעתי ממכר שאושר לו רכישת ציוד בסכום כולל של 38,000 ₪. לי אושר לאחרונה חידוש ציוד בסך של 15,500 ₪ כאשר חלק גדול מהסכום הוא עבור תוכנות מחשב.

התהליך הבירוקראטי אותו מתבקשים אנשים עם מוגבלויות לעבור כדי לקבל אישור על רכישת ציוד הוא פשוט נוראי. אם אדם מתקבל לעבודה והוא זקוק לציוד – יעברו חודשים ארוכים עד שהוא יקבל אישור לרכישת הציוד ובנתיים הוא צריך לאלתר. כמובן שזוהי עובדה שפוגעת בתפוקה של אותו עובד ועל סיכוייו לא להסתגל למקום העבודה.

התמונה עגומה גם בכל מה שקשור לתלמידים ולסטודנטים. מוסדות המדינה החליטו (בצדק או שלא בצדק) לאשר רכישת ציוד רק בשנה ב' של הלימודים. כתוצאה מכך, סטודנטים בהכרח נפגעים במהלך השנה הראשונה ללימודיהם. לא מספיק שהם מגיעים למוסדות להשכלה הגבוהה עם מגבלה חמורה, מוסדות המדינה עוד מעכבות בעדם ומקשות עליהם בתהליך הלמידה.

אפשרויות השאלת הציוד קיימות אבל הן לא יכולות לכסות על כל הסטודנטים וגם במקרה של השאלה תיתכן תקופת המתנה לא מבוטלת של מספר חודשים (מניסיון אישי).

כיום שנן תוכנות מחשב רבות בקוד פתוח לסיוע בנגישות. השימוש בתוכנות אלה איננו כרוך בתשלום וברוב המקרים הן בעלות ממשק משתמש ידידותי וקל לתפעול ובנוסף לכך ישנם גם מדריכים רבים בהם ניתן להיעזר. תארו לעצמכם - המדינה הייתה חוסכת בכל פעם שאדם מבקש סיוע ברכישה של תוכנה מאות אלפי שקלים אותם היה ניתן לתעל לטובת פרויקטים אחרים או להוסיף את הסכומים האלה לקצבאות הנכות – בסך הכול כולם היו מרוויחים.

במקום לבזבז תקציבים אדירים על תוכנות מחשב, אפשר למשל לפתח תכניות הכשרה לשימוש בתוכנות קוד פתוח שעלותן הכלכלית תהיה ממש מזערית בהשוואה לעלותן של תוכנות מחשב יקרות.

אבל הנקודה החשובה ביותר היא ששימוש נכון בתוכנות קוד פתוח ופיתוח ושיפור של תוכנות קוד פתוח עשויות לשפר פלאים את איכות חייהם של אנשים רבים. תהליכי הקליטה של עובדים במקומות עבודה יהיו יעילים ומהירים יותר ותהליך הסתגלותם של סטודנטים למערכת ההשכלה הגבוהה תהייה טובה יותר ומהירה יותר. תארו לעצמכם שסטודנט יוכל להוריד למחשב האישי שלו תוכנה קוראת מסך ולהתקינה בתוך מספר דקות ולא לחכות חודשים עד שמועד ההתקנה יגיע (לאחר שעבר תהליך בירוקרטי מתיש ומתסכל). תארו לעצמכם שאותו סטודנט יוכל לקבל הדרכה של 10 שעות (שזה בדרך כלל מה שמציעות החברות המסחריות המספקות תוכנות לסיוע בנגישות) ולהיות מוכן להשתמש בתוכנה. תארו לכם...

Eilana ♣ Benish

Accessible Digital Knowledge

www.daisy.org.il

פייסבוק