| זוכרים את ארין ברקוביץ'?
איך אפשר לשכוח, הרי ג'וליה רוברטס שיחקה אותה כל כך טוב. למי שלא זוכר - ארין ברקוביץ' טיפלה בהגשת תביעה ייצוגית נגד פסיפיק גז אנד אלקטריק (pg&e) אשר הזרימה כרומיום רעיל למים של העיירה הינקלי בקליפורניה, במשך 30 שנים, דבר אשר גרם למחלות ממאירות ואחוזי תמותה גבוהים בקרב אנשי העיירה.
בישראל כאשר קרס מפעל תעשיות אלקטרו כימיות בעכו אשר כונה "מפעל המוות", הוא הותיר אחריו קרקע מורעלת, עובדים חולים וחובות רבים. את המפעל סגרו בצו, בגין אירועי זיהום, הבנקים שהיו הנושים של הבנק חויבו במסגרת הפירוק לשאת בעלויות של ניקוי הקרקע.
את נושא האסבסט (אשר פוגע גם הו בסביבה ) הסדירו בארה"ב, לאחר שחברות הביטוח נאלצו לשלם סכומים גבוהים בגין מחלת האסבסטוזיס, כיון שפסקי הדין בנושא הטילו קנסות כבדים על המפעל המזהם ועל המבטח שלו.
בשנת 2000 עמד הבנק סיטיגרופ במרכז סערה כאשר פעילי איכות הסביבה הריצו קמפיין נגד מימון שהבנק נותן לפרויקטים אשר במסגרתם יכרתו עצים וכנגד פרויקטים נוספים אשר יפגעו בשמורות טבע.
בשנת 2003 החלה המהפכה, עשרה בנקים - מהגדולים בעולם - פרסמו הודעה כי החליטו לאמץ קווים מנחים להכנסת שיקולים סביבתיים וחברתיים כחלק מהשיקולים לבחינת מתן מימון לפרויקט, הקווים המנחים קיבלו את השם "Equator Principles" ("עקרונות המשווה").
היוזמה באה, למעשה, מהשטח. בנק הולנדי בינ"ל, שמימן פרויקט בגינאה החדשה. הבנק וידא, שמדובר בפרויקט איתן מבחינה כלכלית, עם ערבויות ויכולות פיננסיות נדרשות. אבל בשטח נוצרה פגיעה קשה בילידים, והנושא הועלה בזירה הבינלאומית על ידי הארגון החברתי, "ידידי הפלנטה". ארגון זה ביקש לתבוע לא רק את החברה שהפעילה את המכרה אלא גם את הבנק ההולנדי, היות והוא זה שאפשר את קיום הפרויקט, שתוצאותיו הזיקו לתושבים. בפועל, התביעה דרשה לשים קץ לנתק שבין הבנק ותוצאות מעשיו, ולהכיר בכך שקיימת שותפות ואחריות שלו במיזם ובתוצאותיו.
כניסת "ידידי הפלנטה" לתמונה גרמה להתעוררות הבנק ההולנדי, שהחל לבחון את הנושא באופן מעמיק יותר. הבנק הבין, שמבחינת התדמית שלו והתפיסה העצמית שלו כגורם חיובי מדובר בתהליך הרסני, אבל מצד שני ידעו, שאם הם לא יממנו פרויקטים מסוג זה - בנקים אחרים יעשו זאת. ולכן, הבנק יזם פנייה ל- IFC, International Financial Corporation, אחד הארגונים המרכיבים את הבנק העולמי, וביחד קיימו מפגש עם בנקים מרכזיים אחרים בעולם.
בתום מפגש זה נקבעה סדרת עקרונות ומדדים, שמטרתם להבטיח שהבנקים לא יממנו פרויקטים בעלי פוטנציאל פוגעני- לאדם או לסביבה- מבלי להכריח את היזמים לסדרה של מערכות ניהול ובקרה הולמות. שני הנושאים המרכזיים של העקרונות הם ניהול תקין של נושאים סביבתיים ושל נושאים אנושיים (התייחסות לעובדי המכרה, השכנים של המכרה, תושבי האי). העקרונות מחייבים ניתוח מעמיק של פרויקטים לפיתוח. מדובר בעקרונות וולונטריים, אבל מי שחותם עליהם מתחייב שלא לממן פרויקטים, שלא עומדים בסטנדרטים שנקבעו. במקרה של פרויקטים בעיתיים, העקרונות מחייבים מעקב ומעורבות של הבנק אחרי מערכת הניהול של הנושאים הבעייתיים הסביבתיים או האנושיים. על עקרונות המשווה חתמו כ- 40 בנקים גדולים, שעומדים מאחורי 95%-90% ממימון התשתיות בעולם. בשנת 2007 חל צעד נוסף בזכות בנק J P Morgan (הבנק השלישי בגודלו בארה"ב) אשר החליט להוסיף לפרמטרים הנבחנים גם את נושא פליטת גזי חממה. בנק אוף אמריקה הציב יעד של הקטנת פליטת גזי החממה ב- 7% עד שנת 2008. בישראל קיימת כוונה להורות לבנקים על חובה להתייחס לסיכוני הסביבה בבחינת הסיכונים לפני מתן אשראי, אך אנחנו עדיין רק בשלב הכוונות.הדבר עלה בעקרונות באזל 2 אך עדיין לא הגיע למימוש. לאחר ועדת בכר - כאשר כל הקלפים נטרפו - והגופים הפיננסיים בישראל שינו פנים וצורה - אשראי כיום אינו נמצא רק בבנקים - האם אין מקום לחייב כל גוף פיננסי בישראל להתייחס לסיכונים הסביבתיים בכל פרויקט, כאשר נבחן הסיכון? האם אנליסט המנתח מניה - לא צריך לבחון את הנזקים הסביבתיים שהגוף גורם?
ואלה הגופים אשר חתמו על העקרונות:
ANZ
|
דניאלשרוני
בתגובה על הבלוגרים למען איכות הסביבה
ליאתאלוש0
בתגובה על מה זה ביטוח מנהלים ? ואיך זה קשור לפיצויים ?
ירוןמירב
בתגובה על תיק השקעות עם הטבות מס
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני בדיוק סיימתי קורס דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית ואני חייב להגיד שנחשפתי שם לסוג של השקעה ירוקה שלא ידעתי שקיימת בכלל.... השקעה בעצים. אני בודק על זה עכשיו וזה נשמע מאד מעניין...
כל הכבוד, התיבול היה אורגני וזה נפלא
הנה, כמו שיורם הבטיח וכמו שאני רגיל פוסט עסיסי ליום איכות הסביבה של הבלוגרים
http://cafe.themarker.com/view.php?t=176341
פלפל אטומי ?
לא נשמע לי משהו טוב לסביבה.
אולי קצת תבלינים טבעיים? אפשר ?
זה פלפל אטומי אז חומרי הדברה קטן עליו :-)
נשאלת השאלה עד כמה חומרי ההדברה (שנדרשו בזמן גידול הפלפל) מזיקים לסביבה.
אם זה לא גידול אורגני ללא חומרים מזיקים אני מוותרת על הפלפל.
אשתדל
אם אפשר לבקש, שיהיה מתובל כהלכה
מה פתאום.
כדי לשמור על איכותו וטריותו של פוסט מומלץ להכין אותו במקום. טרי. שלא יתקלקל
אז ב 15 הוא יבוא ישר מהתנור (סולארי כמובן)
האם הכנת את הפוסט ל- 15 לחודש?
נו? הלוואי שזה כבר יקרה פה
(הנה הרחבתי את תשובתי עד אין סוף)
מה הלוואי, תראה איזה גופי ענק כבר חתמו, לא נראה לי שהישראלים שמאוד רוצים קשרים עם גופים כאלה יוכלו להישאר מאחור עוד הרבה זמן.
העקרונות קובעים אי פגיעה בסביבה לפי פרוייקט, לא - כאן אני פוגע ושם אני משקם.
העולם כבר שם, רק כאן בפלסטינה הדברים הולכים לאט.
אם ההקפדה תהיה על מעין תקן שיאפשר (וולונטרית או לא) מימון רק של פרוייקטים שעומדים בתקן ביחס להגנה על הסביבה - נהדר.
אבל הגישה של "מותר להרים פרוייקט שפוגע בסביבה אם נשקיע מספיק בתיקון הסביבה בפרוייקט אחר" כשהיא עומדת עצמאית, נראית לי תמיד כיסוי תחת מעצבן.