. החיבור הזה בין היהדות לבין יווניות, כי העולם היווני הוא פוליטי. החיבור הוא לא רק במחשבה המדינית אלא גם: המבנה הארכיטקטוני של משנה תורה: מתחיל עם הבסיס והולך אח"כ לדינים בניגוד לתלמוד שהוא קאזואיסטי הקופץ מדבר לדבר. השיטתיות היא עולם יווני וכך גם המשנה שהיא השפעה יוונית. החיבור בין הלכה לפילוסופיה- בתוך התורה יש רעיונות פילוסופיים המשקפים את העולם היווני. המימד הפוליטי ביהדות- הרמב"ם עוסק בהיבטים פוליטיים בכל החיבורים שלו. לא סתם חתם את משנה תורה, מכל 14 הספרים, בהלכות מלכים ומלחמותיהם. הרמב"ם חותם זאת בצורה כזאת בגלל שהוא רואה את התורה בצורה הוליסטית. גם אם כרגע העם בגלות, בעתיד, יהיו לעם מלכים, וכשיבואו יהיה להם בסיס מוכן. הרמב"ם אומר כי לא ניתן לקחת את משנתו להנחיל את משנתו כמות שהיא בעולם החילוני. יש לערוך התאמות לעולם המציאות כיום. 2 ספרים אחרונים ביד החזקה- הלכות משיח. אין חיבור כמו הלכות מלכים עוד. ההוגה הכי יווני שהעמיד העולם ההלכה הוא הרמב"ם. הרמב"ם עוסק גם בפירושים פוליטיים במורה נבוכים, ובפירושים אחרים למשנה. עפ"י המרצה, בין המשנה תורה שנכתב בעברית לבין מורה נבוכים שנכתב בערבית. הרמב"ם הוא אותו רמב"ם. על אף השוני הרב בינהם. העמדה הבסיסית של שני הרמב"מים היא רציפה . באופן עקרוני, התובנות של הרמב"ם מבחינה פוליטית: העולם היווני לימד אותנו שהאדם הוא חיה מדינית- זו תפיסה יוונית- זו גם תפיסה שך הרמב"ם. אך התפיסה המודרנית לא חושבת כך (הובס). האדם הוא חלק מקולקטיב- מה שקורה לקולקטיב הוא חלק מעולמו האישי- יש חישובות לטובת הקולקטיב- אמירה רפובליקנית. מה שטוב לציבור- ולכן יש משקל לקדימות טובת הציבור. בני אדם הם מסוגים שונים- ולכן אם תיתן להם להתנהג ללא מנהיגות (לפי מורה נבוכים) יהיה בלאגן גדול והם צריכים מהניג אחד. מהבחינה הזו הוא מונרכיסט מוצהר- טוב שיהיה מלך. דומה לאפלטון המאוחר ואריסטו. . לא במקרה הוא בוחר לפסוק להלכה- ואמר ש-3 מצוות צוו היהודים בהגיעם לארץ: אחת מהן היא להעמיד להם מתוך עבודתו בחצר הסולטן סלח א-דין, רואה מולו דוגמא ומופת לשלטון מלוכני . מלך צריך להיות מוגבל. בספרו הלכות מלכים, מלך יכול לפרוץ גדר. כשהוא עוקר משהו מהתורה- אסור לציית למלך. כיוון שדברי האדון (אלוהים) ודברי התלמיד הם הקובעים. אם יש דברים שהממשלה (המלך) תחליט שהם בניגוד לתורה- אסור להם לציית- אין דינא דמלכותא דינא. בעיני הרמב"ם מצוות רבות בתורה הן מצוות פוליטיות. הוא קורא את התורה בצורה פוליטית. התורה נתנה לקהילה. ושומרי מצוות תפקידם לחנך את הקהילה. הפניה אל המצווה זהו מכשיר מלכד חברתית. זוהי אמירה חילונית היום. זוהי אמירה סוציולוגית. תפקיד הדת בחברה הוא ליכוד.. חלק מהמצוות משמעותן ארצית. מה יותר חשוב- הפן הארצי או הפן השמיימי. בחלק השני פרק מ'- "אדם מדיני עפ"י הטבע, הפן הפוליטי יותר משמעותי אצל האדם מאשר אצל החיות... איך יתפקדו בקבוצות מגוונות? יש צורך במנהיג שיישר פעולותיהם ויוביל ועל כן צריך מנהיג... מהבחינה הזו התורה האלוהית יש לך מבוך בעיניין הטבעי. הקומה הראשונה של התורה היא קומה חילונית- צריכה להיות חוקה, מסגרת, נורמות= מחשבה ארצית הקיימת בתורה בעיניין הטבעי ועל כן אלוהים נתן את התורה. הקומה העליונה היא הקומה האלוהית- ההתעלות בהכרה האלוהית, כשהתורה אומרת אלוהים אוהב- אין כזה דבר עפ"י רמב"ם. לדעתו לאלוהים אין רגשות- דברה תורה כלשון בני אדם. עם הזמן ניתן לחנך את ההמון לכך שיש תפיסה מופשטת של האלוהות. יש את הקומה הארצית- קל יותר לציית לחוקי התמרורים שהם חוקי התורה, אך זו לא המטרה (במונחים אריסטוטלים זה אמצעי לבניית החברה אשר הוא לא המטרה אלא האמצעי לבניית חברה עובדת אלוהים). יש 3 שלבים: שימוש במצוות כאמצעי, שלב שני- בניית חברה פוליטית, שלב שלוש- הפיכת החברה הפוליטית לחברה עובדת אלוהים. מה ההבדל בין אריסטו לרמב"ם? אריסטו נעצר בשלב 2 ונעצר שם כי זו הייתה המטרה אך זו לא המטרה אצל הרמב"ם. אצל הרמב"ם השליחות היא של הקולקטיב לעבוד את האלוהים, לעומת אריסטו שהמטרה הנעלה היא לאינדווידואל להיות תבוני. הרמבמיסט לא זקוק לימות המשיח הוא יכול להגיע ללא ימות המשיח מאד גבוה (בדר"כ ימות המשיח הוא מה שיגרום לשגשוג של הקולקטיב). אך ההמונים כשרודפים אותם וכשהם סובלים, וכשהם בגלות לא יכולים לטפס גבוהה לחברה עובדת אלוהים- פה צריכה להיות מדינה עצמאית. בניה של מדינה עצמאית על אמת- בחרה שיש בה חברה עצמאית אמיתית ניתן להתפנות לחברה העובדת אלוהים. חברה שלמה שעובדת אלוהים אלו הם ימות המשיח. הוא לא מפתח תפיסה ניסית על דברים אדירים בימות המשיח כי הוא רציונליסט הוא מאמין שתהיה חברה כלכלית פוליטית עצמאית עם משפט צדק וגאולה אוניברסלית של כל האנושות- . בעצם הגאולה העליונה הסופית ביום מן הימים המטרה שלה היא פוליטית (קומה 2) אך מטרתה העליונה היא הקומה ה-3- חברה שלמה שיש לה זמן לעבוד את אלוהים. הוא מתאר כי לבני אדם אין כלכלה אין להם קיום כלכלי מינימלי וכך אינם יכולים להתפנות לעבודת אלוהים אמיתית רוחנית. אך רק אם יהיו להם אפשרויות לעבוד את אלוהים כך הוא יוכל באמת לעבוד את האלוהים. האמצעי לעבודת אלוהים אמיתית. מצד אחד המטרה הזו הוא של ההמון אך איש האליטה צריך את זה כי הוא חלק מהקולקטיב- אינדווידואל למען הקולקטיב. בחלק השלישי פרק כ"ז- אומר הרמב"ם את הדברים הבאים- כלל התורה שני דברים: תיקון הנפש ותיקון הגוף. תיקון הנפש היא שינתנו להמון דעות אמיתיות כפי יכולתם (כמו שיש אלוהות אחת לא בצורה של האנשה), ומפני זה יהיה קצתם בפירוש וקצתם במשל (אלגוריה אשר דרכה יעבירו מסר). תיקון הגוף של בני אדם- שלא יעשה כל אדם כישר בעיניו שיהיה חוק וסדר ומסגרת. איך? 1) ע"י חינוך 2) הכרח- חוקים, ענישה. רוב המצוות בתורה הם לשם תיוקן הגוף אך המטרה היא תיקון הנפש. למשל: ע"י אכילה במידה זה מראה כי אדם יודע כי לא יקבל כל דבר ויש מידה לכל דבר בכל תחום. נפש בריאה בגוף בריא. אדם שהורס את גופו- סיגריות ולא ישן שעות- הוא יהיה מלא מתחים ומלא בבעיות נפשיות. אדם מבחינת הרמב"ם- מה שאדם אוכל, כמה הוא ישן, כמה הוא מקיים יחסי מין זה אמצעי לתיקון נפש דרך תיקון הגוף. זה נכון לגבי הפרט וגם לגבי הקולקטיב. זוהי הסתכלות מאד הוליסטית. ע"י הגוף והנפש הבריאים זה יאפשר לי לעבוד את אלוהים. מדינה יהודית נוסח הרמב"ם לא מתחילה עם מהם סמכויות שלל המוסדות הרבניים- אלא איך נראת החברה, מהם הפערים בחברה, סמים, ניכור, אלימות וכו' (=זהו תיקון הגוף)- לא ניתן לדבר גבוהה גבוהה במקום שיש שפיכות דמים והפקרות בכל דבר.קודם כל מתחילים עם קומת הגנון- וזהו טיפול באלימות- בריאות הגוף של החברה ומשם ללכת לתיקון הנפש שלה. המטרה העליונה היא עבודת האלוהים! דת ומדינה- הרמב"ם מציג מודל ראוי של המודל ההרמוני- דת ומדינה הם חלק ממערך אחד- זה בולט במלכים שלו וכו'. מנהיג אידיאלי הוא מנהיג פוליטי דתי- משה. המודל ההרמוני הוא מאד מוסלמי- חליף. הרמב"ם מושפע מהמודל הזה ומדמותו של משה. יש לו הערצה אדירה למשה. הרמב"ם טוען שהמנהיג הרוחני צריך להיות מנהיג פוליטי- יש בכך קשר למשל המערה של אפלטון. מעל כולם- נביא הנביאים- משה. קטגוריה בפני עצמה של נביאים הוא מציג זאת בחלק העליון של מורה הנבוכים. נביא הוא בעצם אדם בעל שלמות אנושית מחשבתית (הושפע מאריסטו- עוסק בדמות העליון של הפילוסוף)- לנביא יש חזונות עם יכולת דימוי אשר לא סותרים את ההגיון אך עוזרים לו להעביר מסר של דימויים להמון כי לא ניתן ללמד את ההמון פילו. לכן הנביא הוא חיבור של פילוסוף שכלתן ובעל יכולת דימוי. תפקידו של הנביא הוא התעלות שלו מבחינה שכלית ורוחנית ואח"כ אתה צריך לרדת למטה להוביל את ההמונים כי אתה חלק מהקולקטיב- אתה תשלם מחיר מאד גדול כשתרד למטה. הפוליטיקה היא אמצעי ומטפיזיקה= לידיעת האלוהים. המטרה העליונה היא תיקון הנפש. הנביא הגיע למטפיזיקה, לאוויר הפסגות וצריך לרדת למטה ולדאוג לחברה שלמה- כמו משל המערה. הפילו שראה את אור השמש וגילה את האמת צריך לרדת למערה ולספר את האמת להמון מתוך מחוייבותו להמונים. המוסר הוא חלק מהאמצעי להיות אדם עליון- זהו הרכיב שמביא להיות נביא נביא, האינטלקט לא מספיק הפן המוסרי הוא אמצעי להגיע להתעלות הרוחנית ולאחר שהתעלתי רוחנית אני צריך ללכת לעשות התעלות של אתיקה ולרדת להמונים. משמעות הירידה בעבור הנביא- שלילת הזכות להיות כל הזמן למעלה עם האלוהים-זהו מחיר מאד גדול וקשה למען הקולקטיב ולמטרה העליונה של עבודת אלוהים. הפן הפוליטי בהתנהלות הנכונה של החברה הופך להיות הרבה יותר מסתם אמצעי אלא גם חלק מהמטרה- יש פה אמירה מורכבת. התורה נותנת חשיבות אדירה לבניית חברה ראוייה עם מנהיגות שתוביל אותה.המדינה  אמנה חברתית שהאזרחים מצטרפים  אליה על מנת להגן על עצמם ממלחמת הכול בכל שתהיה בלעדיה. לאור זאת  המדינה תתקיים רק כל עוד האזרחים יחשבו שהיא מועילה להם.הגבלה זו.היא שמחייבת את המדינה לדאוג שאזרחיה יהיו מרוצים  והיא שגורמת,לכך שבניגוד למשטר אבסולוטי.נתמוך במשטר מעורב 
שבו ישנם אלמנטים  מונרכים, אריסטוקרטיים  ודמוקרטיים, וחוקה חזקה  שמאפשרת  חופש דיבור ומחשבה. כך   שהמעמדות השונים יאזנו זה את  זה לטובת  כלל האזרחים, ההיבט הפנים מדיני הישראלי הנוצר מעתה הוא כי רפובליקה פדראלית של שלשת התרבויות המונותאיסתיות תוכל להתממש בעתיד