כותרות TheMarker >
    ';

    אור-לי

    פוסטים אחרונים

    הגופייה ואני... מסע אל 90 % לחות.

    29 תגובות   יום שני, 9/8/10, 16:19

    למען הגילוי הנאות, אני לא אוהבת את הים.

    חם שם, לח, ובכל מקום יש חול והוא נדבק בי ואני לא אוהבת את זה...

    אבל, אני אוהבת להיות שזופה...

    ישיבה בחצר בשמש או לחילופין על הגג, לא באה בחשבון..

    ואם כבר לסבול את השמש בשביל הצבע הזהבהב שהגנים האשכנזיים שלי מסוגלים להגיע אליו (תוך דילוגם האלגנטי על הצבע האדמדם. תודה. תודה) אז לכל הפחות שאני אמצא בקרבת מים. טבעיים...

    וכך, חצויה בין אהבתי לצבע עור זהוב וסלידתי מחום, לחות ושמש, אני מוצאת עצמי הקיץ בחוף הים.

    יום כן, יום לא...

    ה"מסע" האורך כרבע שעה (במידה ואני גוררת את עצמי באיטיות, ברגל) מתחיל בשעה שמונה וחצי בבוקר.

    עובדה המעיבה על השמחה המפוקפקת בעיקר בגלל היותי, ללא כל ספק, אישה של לילה.

    אבל, אני קמה.בכל אופן, הגוף שלי קם. אני עדיין ישנה.

    הקימה המוקדמת מבטיחה את השקט והשלווה, ואת היעדרו של ההמון מחופי הרחצה.

    "ההמון" הם תלמידי לשעבר, תלמידי לעתיד ותלמידי בהווה. על חבריהם (הרבים).

    אני לא מודאגת, הם מתעוררים באחת בצהריים...

    אני מגיעה לחוף שלי, צונחת על הכיסא בבית הקפה ובקול מנומנם מזמינה את ה"הפוך" הראשון של הבוקר.

    בתנועות איטיות אני שולפת מהתיק את הספר והסיגריה.

    הספר, חייב להיות מהפשוטים ביותר.

    שום דבר מתוחכם מדי שיעסיק את מוחי העייף מלשמור על עצמי במרחק סביר מגרגרי החול שמסביב.

    אני נכנסת למים... בעצם, זה לא באמת מדויק... אני טובלת במים, קלות, כמו ילדה בת ארבע החוששת להיכנס לאמבטיה.מאוחר יותר, אני לא רוצה לצאת מתוכם...

    אני מפחדת מהגלים ואני מכבדת אותם מספיק כדי לשמור על יחסים אפלטוניים איתם.

    (בימים בהם דגל לבן מונף מעל סוכת המציל, אני מעזה לקיים איתם סטוץ חפוז ומורידה את הראש למטה).

    רטובה ומרוצה אני חוזרת לבית הקפה, מזיזה את הכיסא שלי לשמש (פויה) שכן כבר ידוע לי כי השילוב מים-שמש,

    הוא שילוב מנצח לקבלת צבע זהבהב.

    אני קוראת, שותה ובליבי אף מודה לאל הטוב שאף אחד מאלה שאני חפצה ביקרם, ויתרה מזאת, מעוניינת שהם יחפצו בי...  לא רואים אותי על החוף...

    קוקו, תחתון שחור (ומכוער להפליא) של בגד ים ו... גופיה.

    למה? אינני יודעת. לא מצאתי בשנים האחרונות את בגד הים שיכולתי אני ועוד חלקים בי, לחיות איתו בשלום. אבל... אני לא מודאגת. כולם ישנים. ומי שלא ישן, עובד...

    אתמול, לאחר טבילתי האמיצה במים, גיליתי כי הגופייה בה בחרתי אינה שבעת רצון מההחלטה לטבול...

    היא התמתחה, התארכה ובמופע רטוב נראתה אף גרוע מהמופע היבש שלה. ותאמינו לי זו תחרות לא פשוטה...

    נאלצתי לקשור את שוליה המתנפנפים להם, אל מאחורי גבי, כמנהג תלמידותיי בנות ה 16...

    הרכבתי את משקפי השמש שלי (כאילו ולא אכפת לי מדבר, מי אני שאכנע לגופייה המכוערת?)

    והמשכתי בקריאתי המעמיקה על הצעירה הלונדונית המנהלת רומנים חסרי אחריות עם צעירים לונדוניים שמתנהגים כמו...נו... גברים (אמרתי... לא מתוחכם מדי...).

     

    אנשים בים מאבדים את זהותם בדיוק בשנייה שהם איבדו את בגדיהם...

    רובנו חושפים בים הרבה יותר ממה שהיינו חושפים בפגישה הראשונה למול אותם אלה שאנו רוצים להיחשף בפניהם ...

    יש כאלה שנראים נפלא בים... (לא יצא לי לראותם... אולי הם עדיין לא התעוררו...).

    שערם מתבדר ברוח החמימה, קרם השיזוף בוהק על עורם, כל גופם אומר עונג עילאי ושמחת חיים והריבועים בבטן מסודרים כאילו פוסלו מעשה יד אומן.

    (אבל הם בלאו הכי מבלים את רוב שעות היממה שלהם במכון הכושר ואין להם זמן לצאת לדייטים והם תמיד יאהבו יותר את ההליכון מאשר את חייקי הזהבהב...)

    רובנו נראים בים, לא מוכנים משהו... עם המכנסיים למטה... ולא במובן החושני של העניין.

     

    כעבור שעה וחצי לערך אני נפרדת מהגלים, הלחות והשמש וגוררת עצמי בעלייה לכביש (לא לפני שרחצתי רגליים מגרגרי החול הדביקים).

    עוד רבע שעה ואני כבר בבית צמודה למזגן ומוצאת את זהותי מחדש, בקרירותו הנעימה.

    רק עוד דבר אחד עלה בי אתמול... אולי זה לא רק העור המשתזף הגורם לי להגיע לחוף..

    אולי אלה אותם הרגעים שבהם אני מביטה רחוק אל הים, סופגת את השקט לתוכי ומברכת על התחושה הזו.

    כמה רעש היה לי בחיי השנה, והנה נראה כי השלווה חוזרת. אתפלל לכך בכל ליבי...

    בים, הלח, החם, הדביק והמלא גרגרי חול... אני נחה.אני אוהבת.אני.. פשוט, אני.

    שבוע של הגשמת משאלות, לכולנו.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/4/11 20:37:
      אם את כבר בים אז שילחי בקבוק ..חתום נושא פיתקה.. הלא נודע......
        1/1/11 14:25:

      צטט: ilandive 2010-11-29 19:01:13

      מערכת יחסים מורכבת ביותר בינך לבין הים
      :))

       אישה מורכבת אני. מורכבת בפשטותה :-))

        25/12/10 19:00:
      לחיי השקט!
      והים זה ה-מקום למצוא את השקט הזה.
      אגב - אם יורשה לי - את נראית נהדר. עם גוף כזה הייתי מתהלכת גאה בבגד ים על החוף.
        19/12/10 01:39:
      קראתי הכל וזה.... "רק עוד דבר אחד עלה בי אתמול... אולי זה לא רק העור המשתזף הגורם לי להגיע לחוף..
      אולי אלה אותם הרגעים שבהם אני מביטה רחוק אל הים, סופגת את השקט לתוכי ומברכת על התחושה הזו." הכי תפס אותי מאחל לך את השקט הכי בריא שרק אפשר
      הא ואני חי בליבו של הנגב וחייב מפעם לפעם לגנוב לי קצת זמן ים ולא חשובה העונה
        29/11/10 19:01:
      מערכת יחסים מורכבת ביותר בינך לבין הים
      :))
        9/10/10 07:10:
      התלבטתי אם ללכת לים הבוקר.. עזרת לי, אני הולך.
        6/10/10 22:05:
      אורלי .
      אין כמו הים .אין דומה לו .
      להרגע ..
      דוד הלוי
        7/9/10 11:56:

      צטט: שימי לוז -תיווך 2010-09-07 11:32:33

      אהבתי את דרכך לתאר את סיבלך בנימה אופטימית....

      שיזוף נעים ,החורף כבר מתקרב...

       תודה, תודה ושנה נפלאה :-)

      אהבתי את דרכך לתאר את סיבלך בנימה אופטימית....

      שיזוף נעים ,החורף כבר מתקרב...
        31/8/10 23:08:

      צטט: tal_riv 2010-08-29 23:26:10

      נסי בשש בבוקר - החוויה יכולה להיות הרבה יותר נעימה.
      משתזפים בכל שעה שהשמש זורחת...

       

      זאת עצה טובה. אני אנסה :-)

        29/8/10 23:26:
      נסי בשש בבוקר - החוויה יכולה להיות הרבה יותר נעימה.
      משתזפים בכל שעה שהשמש זורחת...
        22/8/10 16:11:

      צטט: gerrillateam 2010-08-22 13:43:39

      יש שלב באוגוסט שהחום והלחות מכריעים את כולם.
      לאף אחד כבר לא איכפת מאיך הוא לבוש.
      כפכפים, סנדלים, גופיות, הכל הולך.

       

      יתכן שהגיע השלב הזה :-)

        22/8/10 13:43:
      יש שלב באוגוסט שהחום והלחות מכריעים את כולם.
      לאף אחד כבר לא איכפת מאיך הוא לבוש.
      כפכפים, סנדלים, גופיות, הכל הולך.
        21/8/10 14:07:

      צטט: magicmaker 2010-08-21 10:46:20

      לפעמים צריך לצאת החוצה אל גרירי החול רק כדי לזכות בחיבוק האוהב של הפנים ...

      יפה לך מזגן ...

       

      תודה :-)

      יפה הוא לכולנו בימים אלה...

        21/8/10 10:46:
      לפעמים צריך לצאת החוצה אל גרירי החול רק כדי לזכות בחיבוק האוהב של הפנים ...

      יפה לך מזגן ...
        15/8/10 22:24:
      תודה לך, אורלי.
      ואני...אהבתי את הציורים הנפלאים שלך :-)
        15/8/10 20:35:
      קראתי את השורות וביניהן.
      אהבתי את חוש ההומור הציני שקורץ שם.
      :)
      גם אני, אורלי.
      :)
        14/8/10 00:27:
      תודה לכם, לכולכם. על ההתייחסות ותשומת הלב. כאן, בשעת לילה מאוחרת, נעים לקרוא את מילותיכם. שיהיה שבוע נפלא ביותר :-)
        13/8/10 00:04:
      לים יש השפעה מרגיעה
      לחול אולי פחות
      למי איכפת
      בכל אופן ניהנתי לקרא
      האמת שאני פשוט לא אוהבת ללכת לים ולו רק בגלל החול המעצבן
      תודה לך יקירה
      אהבתי תיאוריך
        12/8/10 00:28:
      אהבתי את השיזוף ..
      ואת הים .

      תודה לך
        11/8/10 13:12:

      צטט: אירה ג 2010-08-11 12:12:02

      אורלי, צרות של עשירים יש לך.
      כן ירבו!
      (ואולי תעברי לירושלים, תחסכי לך את הדילמות)

       

      עשירים שמנסים להיות שמחים בחלקם :-)

        11/8/10 12:12:
      אורלי, צרות של עשירים יש לך.
      כן ירבו!
      (ואולי תעברי לירושלים, תחסכי לך את הדילמות)
        11/8/10 11:26:

      צטט: נעמה אילוף באהבה 2010-08-11 08:46:41

      נשמע כמו דרך נפלאה להתעורר, קפה, ספר ושקט נפלא שכזה, אומנם יש כאלה שהורסים את הנוף, אבל לומדים להתעלם מהם...

       

      אכן, יקירה :-)

        11/8/10 11:25:

      צטט: א ח א ב 2010-08-11 08:40:49

      הגיגי גופייה וים :)

       מהותו של החופש. להתאמץ ולהתעסק בשטויות חיוך

      נשמע כמו דרך נפלאה להתעורר, קפה, ספר ושקט נפלא שכזה, אומנם יש כאלה שהורסים את הנוף, אבל לומדים להתעלם מהם...
        11/8/10 08:40:
      הגיגי גופייה וים :)
        10/8/10 13:08:

      צטט: איריתו'ש 2010-08-10 10:14:09

      איזה תיאור פלסטי/חושני משהו.. רב צבעים וגוונים ,מצחיק עד דמעות, נכון במאה ועשרה אחוזים, בטוחה שגם נהנית....ממליצה על שבע בבוקר. קשה קשה אבל הצבעים אחרים לגמרי...מצחיקולה ,כל הכבוד יקרה, ותודה .

       

      המילים שלך תמיד עושות לי טוב :-)

        10/8/10 10:14:
      איזה תיאור פלסטי/חושני משהו.. רב צבעים וגוונים ,מצחיק עד דמעות, נכון במאה ועשרה אחוזים, בטוחה שגם נהנית....ממליצה על שבע בבוקר. קשה קשה אבל הצבעים אחרים לגמרי...מצחיקולה ,כל הכבוד יקרה, ותודה .

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אורלי.ל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין