אלטרואיזם <=-=> אגואיזם
אחת התכונות המייחדות את האדם מכל שאר בעלי החיים היא שתרבותו מושלת בו,והוא מסוגל ללמוד ממה שמשפיע עליו ולהעבירו הלאה.לכן, ניתן להסיק כי תכונות גנטיות העוברות בירושה ניתנות לשינוי. מכאן עולה השאלה מהוא הגורם הקובע את תכונות האדם: תורשה לעומת סביבה ? או שהם קשורים יחדיו בחבלי לידה ?
אם נתבונן באורח פעולתה של הברירה הטבעית,נראה כי התפתחה בצורה האגואיסטית."התועלתנות" שלטה בכיפה.היא המכתיבה את סיכויי השרידה של האורגניזם.כל מין שאף לתעל את עצמו להשבחת הישרדותו ע"י העברת תכונות תועלתניות לדור הבא.התנהגות אלטרואיסטית היא התנהגות המביאה תועלת רבה יותר,לישות אחרת,על חשבון עצמה. התנהגות אגואיסטית היא ההפך הגמור מכך.
אם נתייחס לפסיכולוגיה של מניעים אזי תעלה השאלה :האם אנשים שהתנהגותם אלטרואיסטית נוהגים כך "באמת" או שזה בגלל מניעים אגואיסטים סמויים ו/או לא מודעים. למעשה האלטרואיסטי צריך להתייחס כאל מעשה שעל פניו. אנחנו אמורים להתבונן בסיכומו של דבר בתוצאות מבחן המעשה. האם תוצאתו של מעשה מסוים מגדילה או מקטינה את עצמותו של האלטרואיסט ושל הנהנה ממעשיו.
לעיתים מתברר,מתוך בחינה מדוקדקת ,כי מעשה אלטרואיסטי הוא אגואיזם מוסווה.לאיזו לבירנית אנו נקלעים כאשר ,לעתים קרובות , אנחנו נדרשים להחליט עד כמה רחב יהיה הפירוש שאנו מעניקים למילה אלטרואיזם. פעמים רבות נמצא כי אלטרואיזם בתוך הקבוצה קיים בד בבד עם אגואיזם בין הקבוצות ו/או בין הקבוצה לפרט.
בתחום הפילוסופיה הניסויית ישנה מגמה שנועדה לפתור בעיות כמו: איך אנחנו קובעים את דעתנו לגבי טיב הכוונות של אדם אחר.במחקרים רבים נתגלה כי אנו קובעים למה התכוון האדם על סמך התוצאה הסופית של מעשיו, האם טובה היא או רעה.
ע"פ מחקרים רבים שנעשו ובעיקרן טכנולוגית הדמיה מגנטית-M.R.I -ניתן לבחון את המוח בזמן פעולה ,וכיצד מתבצעים עיבודי נתונים בזמן קבלת החלטות.אם נכון להיום אנו מסוגלים לחשוף את המחשבות שלנו באמצעות הדמיות מגנטיות,הרי קיים פתח לחשיפת עומקה של האתיקה בעולמנו. יש לנו את האפשרות להבין את שורשי האתיקה עצמה, באלו חלקים של המוח הדילמות המוסריות שלנו מעובדות . המסקנה שעולה ממחקרים שונים מראה שתופעות לוואי צפויות של מעשינו נחשבות מכוונות כאשר אנחנו תופסים אותם כמחיר מסוים שמביא לתועלת.
בואו נניח לרגע למדעים הקוגניטיביים ונחזור למושגים עצמם. הקורלציה הנובעת מהמושגים אלטרואיזם-אגואיזם לא ניתנת לפיתרון. המתאם ביניהם כל כך הדוק שהם לא ניתנים להפרדה .מבחינת שפת הלוגיקה הם משתייכים לוו החיבור. רוצה לומר ,שהמשפט אמיתי אם מתקיימים בו כל מצבי החיווי,הווה אומר גם וגם . בניגוד למשפטים של או ו-או ,שבהם משפט הוא אמיתי מספיק אם תנאי אחד מהם מתקיים . כמו בעיית הזהות של גוף ונפש,שלא ניתנת לפיתרון. מבחינה מושגית אין שום משמעות למילה אלטרואיזם ללא המושג אגואיזם.
הבנתי היא שאין בנמצא אלטרואיזם טהור ו/או אגואיזם טהור . בדברים האמורים לעיל אין כל ניסיון להטיף למוסריות האדם. |