מחקר חדש מגלה מתאם בין עמדות פרו-ישראליות או אנטי-פלסטיניות ופעילות עצבית במוחם של ישראלים, ובין עמדות הפוכות ופעילות עצבית במוחם של ערבים.

סכסוכים אתניים ופוליטיים מובילים לרגשות שליליים, חוסר אמון, חוסר אמפאתיה, עויינות ואלימות כלפי בני הקבוצה היריבה. הסכסוך בין הלבנים והשחורים בארה"ב הוא הסכסוך הנחקר ביותר באקדמיה. מחקרים בפסיכולוגיה מראים שלמרות שלבנים מביעים עמדות ברוח התקינות הפוליטית ומגנים גזענות, מרביתם עדיין תופסים שחורים כמאיימים ורעים.

בשנים האחרונות, עם התפתחות שיטות הדימות התפקודיות, סריקות מוח מגלות כי במוחם של שחורים ולבנים יש דגם פעילות עצבית שונה באזורי ה"קוגניציה החברתית".

לא רק שנבדקים לבנים מזהים וזוכרים יותר פרצופים לבנים מאשר פרצופים שחורים, כאשר לבנים מתבוננים בפרצופים שחורים, בהשוואה לפרצופים לבנים, חלה ירידה בפעילות ה-fusiform gyrus, אזור המתווך זיהוי פרצופים, ועליה בפעילות האמיגדלה, אזור במערכת הלימבית המתווך את התגובה ההישרדותית "תקוף או ברח". כלומר, סריקות המוח מאששות שלבנים תופסים את השחורים כשליליים ומפחידים.

הקונפליקט הנמשך במזרח התיכון מאפשר לחקור את הפעילות העצבית במוחם של ישראלים ופלסטינים שלדאבוננו ממשיכים להילחם היות שפתרון מדיני אינו נראה באופק.

במחקר חדש שערכו אמיל ברונו ורבקה סאקס מהמכון הטכנולוגי של מסאצ'וסטס, השתתפו 16 סטודנטים ישראלים-יהודים החיים בארה"ב מזה כשלוש וחצי שנים, 16 סטודנטים ערבים (מלבנון, סוריה, מצרים, ירדן, כווית וערב הסעודית) החיים בארה"ב כחמש וחצי שנים, ו-13 סטודנטים אמריקאים (לבנים).

לפני הניסוי מילאו הנבדקים שאלונים שונים (שבחנו אישיות ואמפאתיה, ודעות פוליטיות וגזעניות) ולא נמצאו הבדלים מהותיים בין הקבוצות. במהלך הניסוי נסרק מוחם של הנבדקים ששפטו האם טיעונים רגשיים, טיעונים ניטרליים, טיעונים פרו-ישראלים, וטיעונים פרו-פלסטינים שפורסמו בתקשורת הם "סבירים".

בפני הנבדקים הוצגו טיעונים כגון:

 "נגיף האיידס נוצר על-ידי מדענים במימון ממשלת ארה"ב על-מנת להשמיד את השחורים" (טיעון רגשי)
 
"אמנות היא לא רק תמונה יפה או פסל מדהים, אלא כל תוצר של מחשבה ויצירתיות אנושיים" (טיעון ניטרלי)

 "המנהיגים הפלסטינים אינם מעוניינים בשלום. הם נבדלים רק בעמדתם לגבי האסטרטגיה להשמיד את ישראל: פיתרון שתי מדינות שיוביל לטרור ומלחמה, או פיתרון שתי מדינות עם זכות שיבה לפלסטינים שיוביל למחיקה דמוגרפית של ישראל" (טיעון פרו-ישראלי)
 
"רצועת עזה היא כלא שבו 79% מהאוכלוסיה חיים מתחת לקו העוני, ילדים מחפשים מזון בפחי האשפה, ובתי הספר והתשתיות נהרסים על-ידי הישראלים" (טיעון פרו-פלסטיני)

לאחר סריקת המוח עברו הנבדקים את מבחן האסוציאציות החבויות (Implicit Association Test) שנועד לגלות סטריאוטיפים שליליים סמויים נגד יריבים, בו התבקשו לחלק שמות ישראלים-יהודים, שמות מוסלמים-ערבים, מילים חיוביות ומילים שליליות לשתי קטגוריות:

שמות ישראלים-מילים חיוביות / שמות ערביים-מילים שליליות, שמות ישראלים-מילים שליליות / שמות ערביים-מילים חיוביות, וזמני התגובה נרשמו. מבחן זה מודד את ההטייה הסמויה (או הדעה הקדומה) שיש לנבדקים נגד בני הקבוצה האחרת.

תוצאות הדירוג לא הפתיעו: בניגוד לנבדקי הביקורת האמריקניים שדירגו את הטענות הפרו-ישראליות והפרו-פלסטיניות בצורה די דומה, הנבדקים הישראלים דירגו את הטיעונים הפרו-ישראלים כסבירים יותר מהטיעונים הפרו-פלסטינים, ולהיפך.

במוחם של כל הנבדקים, התגובה לטיעונים הרגשיים, בהשוואה לטיעונים הנטרליים, גרמה לעליה בפעילות העצבית ברשת נרחבת של אזורים המתווכת קוגניציה חברתית (המכונה גם רשת ה-Theory of Mind).

הממצא החדש: במוחם של הישראלים והערבים נמצא מתאם בין הפעילות העצבית ב-precuneus, אזור באונה הקודקודית המתווך, בין השאר, שיפוט ערכי ומוסרי, ובין עמדותיהם הפוליטיות, כפי שהשתקפו בדירוג סבירות הטיעונים ובמבחן האסוציאציה המרומז.

כך, במוחם של הישראלים חלה עליה בפעילות ה-precuneus בתגובה לטיעונים פרו-פלסטינים, ובמוחם של הערבים חלה עליה בפעילות אזור זה בתגובה לטיעונים פרו-ישראלים.

כלומר, ניתן לנבא על סמך הפעילות העצבית ב-precuneus האם הנבדק הוא בעל דעות פרו-ישראליות/אנטי-פלסטיניות (כלומר ישראלי) או בעל דעות פרו-פלסטיניות/אנטי-ישראליות (כלומר ערבי).

זהו המחקר הראשון בו נעשה שימוש בשיטת דימות מוחית תפקודית כדי למפות את התגובה העצבית לטיעונים פוליטיים, והחוקרים מקווים שמחקרים דומים יאפשרו איפיון, ניבוי ואולי אפילו התערבות בסכסוכים בין קבוצות יריבות.

לדעתי הממצאים חלקיים ובעיתיים: ראשית, כאשר בניסוי אינטרנטי מקדים התבקשו ישראלים ופלסטינים החיים בישראל לדרג את הטיעונים הנ"ל, נמצאו הבדלים גדולים ומובהקים יותר בין הקבוצות.

שנית, הסטודנטים שמוחם נסרק בבוסטון לא רק שחיים הרחק מאזור המריבה, אלא שבקבוצת הערבים לא נכללו פלסטינים.

שלישית, בארה"ב, בה חיים מהגרים רבים מרחבי העולם, התקינות הפוליטית מחייבת סובלנות כלפי האחר, ולכן רבים מגיבים במתינות המצופה מהם.

רביעית, ה-precuneus הוא אזור שמופעל במטלות קוגניטיביות רבות ומגוונות, החל משליפת אינפורמציה מהזיכרון והעלאה בדימיון וכלה באינטרוספקציה, ולכן תפקידו ב"מוח הפוליטי" אינו ברור ונדרשים מחקרי המשך רבים.

המאמר פורסם לראשונה בטור שלי ב-ynet