0
אגע בך בעלטה ואשאל מה זה ואת תאמרי זו ידי (זו בטני, זו לחיי, אלו שדיי) אעיר אותך ואבקש מאד שתשכבי איתי, אהבי אותי שפירושו דברי אליי על אהבתך אותך אותי (ספרי על אהבתך אותי, ספרי את חיי שאיתך, חייך שאיתי ספרי מה חשבת כשנפגשנו, כשהלכנו) ופירושו גם לא לחזור, לא להתחיל מהתחלה, ללכת הלאה, כלומר איזו דרך קצרה קלה, הנה בחשיכה הזו עכשיו אני כבר רואה דרך (עלבונך יעבור, יומיים שלושה, רוגזי כבר חלף כמו אוושה) או שאשכב איתך, בלי להעיר אותך אפילו, או שתשכבי איתי בשתיקת פתאום בתביעת ילדה אונסת איש זר וגדול, או כמו שני שיכורים, או כמו שני גורים, או כמו שני זרים נפגשנו במלון הזה (כל גרסה משחררת, מארגנת את מפלת השמיים, מפלת צבאם) או שאעיר אותך ונדבר עד הבוקר, שקט כזה יורד עלינו תמיד בדברנו על פוליטיקה (עם מה מן העולם הזה נישכח?) וגם אוננות היא רגיעה כזאת: פתאום אור בוהק ואיך נתפייס בבוקר (לאן ניסע? מתי צריך לפנות את החדר? איך לשלם?) את תביטי בי ואני אביט בך ותראי אותי ואותך ואני אראה אותך ובתוך עינייך הכהות אותי ואותך ויהי בוקר
י.לאור.
בוקר טוב חושך |