
אישור התקנות יביא למהפכה בחיים של מאות אלפי אנשים עם מוגבלות בישראל: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אישרה בשבוע שעבר את התקנות החדשות בדבר הנגשת בניינים ציבוריים קיימים. ח"כ חיים כ"ץ: "מדובר בפריצת דרך היסטורית, שמעמידה את ישראל בשורה אחת עם המדינות המערביות"
ארן הרשלג
בשורה חשובה ומשמחת לבעלי מוגבלות וכלל הציבור הובאה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אשר אישרה ביום רביעי שעבר (21.7.10) את התקנות החדשות בדבר הנגשת בניינים ציבוריים קיימים. למי ששכח נזכיר כי החוק חייב עד כה, הנגשה של מבנים חדשים בלבד. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים החלה, כבר בשנת 2006 בהכנת תקנות מטעם שר המשפטים, כדי לאפשר גם לאנשים עם מוגבלות נגישות לבניינים ציבוריים ולשירותים הניתנים בבניינים אלו. התקנות מחייבות הנגשת כל הבניינים הציבוריים הקיימים, על ידי ביצוע התאמות שיאפשרו לאנשים עם מוגבלות נגישות אל כל השירותים הניתנים בכל בניין ציבורי. התקנות הוכנו בשיתוף פעולה עם ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלויות ורשויות ציבוריות שונות הנוגעות בדבר. מהפכה בחיים של מאות אלפי אנשים לאחר תהליך הכנה ארוך ומורכב, ולאחר שנתקבל אישור שר האוצר ואישור מסויג משר הפנים, העביר שר המשפטים את התקנות לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. ח"כ אילן גילאון ניהל את ועדת המשנה שדנה בתקנות. הוועדה הכריעה בחילוקי דעות שנתעוררו והיום אושרו התקנות על ידי מליאת ועדת הרווחה בראשות ח"כ חיים כ"ץ, כך שיחייבו את כל הרשויות המקומיות בישראל ללא הפליה, כפי שדרשה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אישור התקנות יביא למהפכה בחיים של מאות אלפי אנשים עם מוגבלות בישראל, שכעת יזכו לנגישות לבנייני ציבור ולכל השירותים הניתנים בהם. מרבית הפעילות היומיומית בישראל, בכל תחומי החיים, מתרחשת באלפי בניינים קיימים הפזורים ברחבי המדינה. פעילות זו כוללת סוגים שונים של שירותים – בסיסיים, חיוניים, ממשלתיים, מוניציפאליים, פנאי ובידור ועוד. התקנות שאושרו היום מסדירות הליך שתחילתו בבדיקת הבניין. לאחר תוצאות הבדיקה על מנהלי/בעלי הבניין, תהיה החובה להתקין את התאמות הנגישות החסרות. עם זאת, התקנות מאפשרות לקבל פטור מביצוע התאמות נגישות מסוימות מטעמים של סיבות הנדסיות (כגון חוסר מקום), או פגיעה באופיו המיוחד של המקום - מטעמי שימור למשל. התקנות גם קובעות מראש פטורים בנושאים שונים לסוגי בניינים שונים, מתוך עיקרון של מניעת הכבדה מיותרת על מי שבסופו של תהליך, יהיה קרוב לודאי פטור מהתאמת נגישות מסוימת. מסגרת זמנים הדרגתית לאור המסגרת שקבע חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, קובעות התקנות מסגרת זמנים הדרגתית להשלמת הנגישות בבניינים השונים. כך למשל הסקטור הפרטי יידרש להשלים את הנגשת הבניינים עד לסוף 2015, הרשויות המקומיות עד לסוף 2021 ושאר הרשויות הציבוריות עד לסוף 2018. התקנות טרם נכנסו לתוקף, והן טעונות חתימה של שר הפנים ופרסום ברשומות. הן ייכנסו לתוקף כעבור חצי שנה מיום פרסומן ברשומות. "זהו יום חג לציבור האנשים עם מוגבלות בישראל ולחברה בכללותה", אמר אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. "התקנות יאפשרו לאנשים, שעד כה הייתה חסומה בפניהם הדרך אל בנייני ציבור ולשירותים הניתנים בהם, ליהנות מגישה עצמאית ומכובדת אליהם, לחיות כאחד האדם ולא להזדקק עוד לחסדי הזולת. אני מבקש להודות לכל מי שתמכו במהלך ובראשם ליו"ר ועדת הרווחה בכנסת, ח"כ חיים כ"ץ וליו"ר ועדת המשנה לנושא תקנות הנגישות, ח"כ אילן גילאון". גם ח"כ חיים כ"ץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הגיב ואמר: "מדובר בפריצת דרך היסטורית, שמעמידה את ישראל בשורה אחת עם המדינות המערביות, אולם יש עדיין עבודה לא מבוטלת ליישום החוק והתקנות. משרד הפנים חייב לאמץ את התקנות וליישמם בכל הערים בישראל, ולא רק בערים החזקות". שר המשפטים, יעקב נאמן ברך והוסיף: "אני מברך על תיקון התקנות בעניין הנגשת מבני ציבור. לאחר שנים של דיונים, הגיע הנושא לפתרון. הנגשת מבנה לטובת כלל הציבור הינה הכרח וברצוני לברך את כל העוסקים במלאכה על הישג חשוב זה". |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הייתי שמחה גם לגלות שאוכפים בחומרה טיפול נאות בבתי אבות ובתי הבראה וגם במגזר הפרטי ומונעים את השפלתם של ילדים באפליות במגזר הדתי.
ככה, על קצה המזלג.
ובנוגע להנגשה, מבני ציבור זה צעד גדול. אך אם "ינגישו" את מבני הציבור שלנו על הנייר או בחומר וכעבור כמה זמן בפועל.... הניסיון מלמד שוב, שמרחק הקדמה... נמדד בשנים. הבט על בית המשפט החדש בחיפה שאינו נגיש וזכה פרס רכטר. ככה מתחת לשולחן החליקו את תקנות הנגישות שכבר היו בתוקף.
עתה, אומר דבר נוסף על נגישות. שיש מקומות שהיא חיונית. מקומות אחרים, כמו מבנים הסיטוריים למשל לעיתים יפגעו עקב הנגשתם. וזה מעורר סוגיה אחרת לגבי היכן ועד כמה יש ליעד מבנים היסטוריים כמוסדות ציבור.