הוא דפק על דלתי

הצצתי בעינית

לפעמים הספקתי לראות אותו מחזיק את פיו ע"מ שלא יפלט צחוק ממעמקי בטנו,

בטרם נשא רגליו בזריזות במורד מדרגות ביתי.

לא פעם רטנתי בקול, שירגיש שהצליח הפרחח וינצצו לי עיניו מרחוק.

כמה אוהבת אני לראות חיות.,,

בעיני רוחי אני יכולה לדמיין את נשימותיו הנחנקות לסירוגין כאשר חושב הוא שהגיע למקום מבטחים.

ואת דיבורו המהיר בשעה שמשתף את חבריו הפחדנים,הסקרניים, המקנאים בתעלול.

אם היה יודע כמה חפיסות שוקולד הפסיד במנוסתו

ודאי היו פניו סמוקות ורגליו המתבלבלות היו מתקרבות ומתרחקות בבישנות.