איך ליום אחד הגשמתי פנטזיה של אימא...
אז איך קוראים לתואר שלי ?"מדעי הדשא".... אין הרבה מה לעשות עם תואר בקולנוע בארץ... כמו שאומרים "חלום ילדות שמתישהוא צריך להתפכח ממנו"? אני יכולה להתווכח על זה כי היה ממש ממש תענוג בצילומים, אבל להגיד שזה פרקטי זה אולי קצת חלומות באספמיה. אימא נורא הייתה רוצה שאעבוד בעבודה מסודרת כזו, בביטוח, בחברה גדולה של שירות לקוחות, בהיי טק כמזכירה, אבל הכי הרבה היא חופרת לי על מה הייתה רוצה שאעבוד בבנק. התנאים, האנשים, וכמובן המשכורת.
באחד מלילות הקיץ אימא נכנסה לחדר בדרמטיות ואמרה כי אילו הייתי עובדת בבנק הייתי מקבלת סתם ככה בונוס של 1000 שקל, אמרו בחדשות או משהו, אמרתי לה שחבל שזה אחד הדברים האחרונים שאני שואפת לעבוד בהם אז חבל... יום למחרת, כבר הייתי עם צעיף ווסט ומוכנה לשירות.... בבנק. בבנק הנשיקות של מנטוס.....
כן, תוך יום הספקתי להתקבל ואף להתחיל לעבוד בבנק של סטנלי קיסר, בתור קיסרית KISSER והתגמולים נהדרים...... ובכן חברים, לא, זו סתם הייתה הדגמה של יום אחד איך חיי היו נראים בעולם מקביל אם הייתי מקשיבה לאימא... במקום זה, סתם רציתי לשתף חוויות מיום הצילומים של הקמפיין החדש של מנטוס. אמנם אני כבר ותיקה בענייני צילומים וצריכה ניצבים משל עצמי לרב,לפעמים אני משתוקקת לצאת אל הפריים בעצמי, צילמנו את הצילומים לאפלקציה, והיה דווקא הרבה יותר מעניין ממה שחשבתי.... מה שכן הצטערתי על בדידותי כי כל הצילומים האלה אכן גרמו לי לרצות קצת נשיקות לעצמי... נשיקות דודה, נשיקות אוחצ'ה וגם איזו נשיקה איפה שכואב....
אז בעודי מתפכחת מהחלום ומהתקופה של "אחרי הצילומים" שהיא די ריקה אחרי כל הריגוש של הצילומים, ומוצאת את עצמי במעגל העבודה של הגדולים (לא, לא אכנע לבנק),מישהו רוצה לתת לי נשיקת "יותר טוב"? :)
 אם בא לכם בעצמם להתחיל לנשק... |