כותרות TheMarker >
    ';

    המוצרים שלנו יהרגו אותנו- על קפיטליזם ואושר

    0 תגובות   יום שישי , 13/8/10, 01:14
    בעקבות חוויות קשות במחנה קיץ לילדי עשירים, שבו נעשתה הבדלה בין ילדי פנימיית הנוער שעבדו בקיץ בניקיון המתחם לבין ילדי הקייטנה...נתקפתי מחשבות טורדניות על החיים הקפיטליסטיים המרושעים שאוכלים את הכל מסביב:
    קשה להטיל בספק את רשעותו של הקפיטליזם
    בכלליות גדולה מאוד
    זאת שיטה שלמעשה מנטרלת את אפשרויות הבחירה ומאפשרת חיים מתוך בחירה מצומצמת מאוד
    עד למצב שבו אדם מאמין שהבחירות שהוא עושה נעשו על ידו
    ולמעשה הוא מאושר לגמרי. ופה הקונפליקט הגדול שבגללו אני בכלל כותבת על זה...
    בימי חנוכה היינו נוסעים, אני ואחי, עם סבתא לבחור "דמי חנוכה"
    מתנה כלשהי לחג
    הטיול, שהיה נערך בכל שעות היום- בוקר וערב במהלך כמה ימים
    כלל אינספור חנויות צעצועים בעיר, לכל אחת היה אופי מאובק או מצוחצח שונה
    אישה צעירה וחייכנית או סבא זעוף בדלפק
    דלת כניסה מקומרת או אור מסנוור בכניסה
    רובוט בחלון הראווה או בלון גדול. הריחות השונים, הרחובות השונים, הכל הפך לרגשות מעורבבים של שמחה וסקרנות
    החנויות האלה מזמן נכחדות
    לעסקים קטנים אין יותר מקום וגם לא לאישיות. ההתרגשות הילדותית זהה, ילד מתרגש ממדפים שונים בטויס אר אס ובכניסה השונה לחנות המתחרה לטויס אר אס
    בתור ילדה חלמתי על קניונים גדולים
    בתמימות חשבתי שכל אחד יציע מבחר שונה
    ובתמימות מהזן החשוב ביותר, אהבתי את הסלוגנים החוזרים (ואני עדיין אוהבת) את הכובעים והחולצות והכוסות עם הסלוגנים
    את כל המוצרים שמסמלים השתלטות על החופש בדמות צביעת הכל באותם הפסים. אם באמריקה יש פסים כאלה וגם אצלי בכפר, הרווחתי.
    כמהתי אל התחושה שמישהו גדול בא לשמור עלי ולספק לי אורות וריגושים, שאני חזקה בזכותו
    לא עלה בדעתי שהמישהו הזה לא ייתן מקום לשבת לזקנים ולא שישתלט על כל השדות סביב הבית שלי ולא חשבתי שאין משמעות ללקוח
    כי הלקוח תמיד צודק עד שהוא שבוי. או עד שהוא עובד.
    שיטת עבודת הכסף מסנוורת מבחוץ ומבפנים
    ומשקרת. תמיד יש מישהו חשוב יותר לעשות לו הצגה. ההצגה היא המוצר והשיטה עובדת על מוצר, אין אנשים, יש מוצרים ותמיד יהיה נעלם שיעבדו אותו על מנת להחיות את המכונה האנושית שמחייה את המוצר.
    תמיד הכל נוצץ כלפי חוץ ושחור מבפנים ותמיד יש מישהו שמתפסים לו על הגב כדי שלזה שמשלם יהיה נוח.
    מי שחשוב הוא מי שיש לו כוח עבודה וכסף
    אנשים אחרים, מחוץ למעגל הכסף הפוטנציאלי, לא נחשבים. מסביב שולטת הדריסה הכללית, הידרס ודרוס
    החינוך, לתחרות וניצחון.
    אם לא נתעורר היום ונראה איך חי עובד מקדונלדס, איך מסדרים שכונה של אנשים תמימים ב"פינוי בינוי" וכמה משלמים למנקה אתיופית
    כולם הבאים בתור. אני לא מאמינה שהשינוי יכול לבוא ממלחמות קטנות, צריך רעיון חדש.
    כי בלי רעיון אין לאן ללכת
    אז הסוציאליזם והקומוניזם לא עבדו, אז מה
    אנחנו בברוך הרבה יותר גדול. הקפיטליזם לדעתי הוא דרך הטבע
    זה רשע אנושי טבעי
    האם יש משמעות אם האושר בא ממקור רע או טוב??

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      הקולנועתון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין