הקבצן  - סיפור קצר מאת ערן רוטמן

מאוד שמחתי כשאבא לקח אותי בבוקר לקנות נעליים .

קודם כל הייתי צריך נעליים חדשות לחורף אחרי שהרסתי את הישנות , וגם ובעיקר עמדתי להפסיד שעתיים ראשונות עם המחנכת עמליה – וזה כבר רווח .

בדרך לחנות ברמת גן אמרתי לאבא שאני רוצה נעלי "קיקרס " אבל אבא אמר שאשכח מזה כי "קיקרס" עולים פי שלוש מנעליים באותה איכות מתוצרת הארץ .

הוא אמר גם שאני הורס נעליים סידרתי .

אבא אמר שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם לקנות לילדים שלהם "קיקרס" ואנחנו עוד לא עשירים .

רציתי להגיד לאבא שלזאביק ואיל בן דרור יש נעלי "קיקרס" וההורים שלהם לא כל כך עשירים , וגם ש"קיקרס" הרבה יותר טובות מנעליים תוצרת הארץ – אבל הבנתי שזה אבוד כי הוא כבר החליט .

כשמדדתי את כל הנעליים שהמוכר הוציא מהקופסאות , נכנס פתאום לחנות קבצן זקן עם זקן מלוכלך , כובע ישן מעור , ושני סלים ירוקים מפלסטיק . המוכר ניגש לקופה כדי לתת לקבצן נדבה אבל הקבצן חייך ואמר שהוא רוצה לקנות נעליים .

הוא התישב על הספסל לידי ויכולתי להריח שהוא מזמן מזמן לא התקלח. פתאום הוא ביקש מהמוכר נעלי "קיקרס " .

בהתחלה לא יכולתי להאמין וגם למוכר היה פרצוף המום . אבל כשהקבצן אמר שוב "תן לי בבקשה נעלי קיקרס גבוהות מידה 42 בצבע חום " המוכר הוציא לו קופסא .

כשהקבצן הוריד את הנעליים הישנות שלו יכולתי לראות שבסוליה יש חור עגול בגודל של לירה גם הגרביים היו מסריחות ומלאות בחול .

הקבצן נעל קיקרס ימנית , ואח"כ את הקיקרס השמאלית , ואז אמר שהוא ממש אוהב את הנעליים וזה לא הפליא אותי בכלל . הוא גם אמר שהוא רוצה לקנות אותן וזה הפליא אותי מאוד . מאיפה יש לו כסף ?

המוכר אמר שהנעליים עולות 112 לירות שזה המון , אבל הקבצן רק חייך ואמר שהוא הולך להוציא כסף מהבנק וכבר חוזר לשלם .

לפני שהמוכר הבין מה קורה הקבצן נעלם עם ה"קיקרס" , והמוכר נשאר עם זוג נעליים ישנות עם חור בסוליה .

המוכר יצא לרחוב ואחריו וגם אבא ואני , לראות לאן הקבצן הולך .ראינו שהוא חצה את הכביש ונעלם מעבר לפינה של בנק לאומי .

המוכר חשב לרוץ אחריו אבל בסוף החליט לוותר .

עד שגמרתי לבחור את הנעליים עבר הרבה זמן והקבצן הזקן עדיין לא חזר לשלם .

בחרתי בסוף נעליים של "נמרוד " שלא היו ממש יפים אבל אבא אמר שזו הנעל הכי כדאית מבחינת האיכות והמחיר .

אבא שילם על הנעליים ורצה ללכת . אבל אני אמרתי לו שאני רוצה להישאר עוד קצת לראות אם הקבצן יחזור לשלם .

רציתי גם לבזבז עוד זמן לפני שאני חוזר לכיתה .

המוכר אמר שהנעליים הלכו "כפרה " ,ואני שאלתי את אבא למה הוא מתכוון, כי ראיתי במו עיני ובאור יום שהן הלכו עם הקבצן .

אבא צחק והסכים לחכות עוד כמה דקות, שזה ממש טוב כי אגיע ישר לשיעור התעמלות שאני מאוד אוהב .

חיכינו וחיכינו אבל הוא לא חזר . ואז ממש כשקמנו ללכת, הקבצן הזקן נכנס לחנות עם חיוך מאוזן לאוזן ושטרות של כסף ביד .

הזקן שילם למוכר, הודה לו ,ואמר שהנעליים מצוינות .

אבא נהג כל הדרך חזרה לבה"ס ולא הוציא מילה .