
צפה למול עיני התמונה.אני נזכרת. וכולי נסערת.מצטערת. מעלה בזכרוני את המקום הפתוח, איך על פני נשבה אז הרוח.
דממה כה עמוקה. מעיקה. רק בכי ומספד נשמעו, אנשים ליקיריהם ספדו וגם בכו.
התישבתי על האדמה. בסמוך למצבת האבן הדוממה. בכיתי עליך-אבא שלי, על שעזבתני והותרת קרע ויגון בליבי...
אך ידעתי,גם כי נלקחת, יד אלי שלחת, חיוך מלטף על פני הקרנת, בי תמכת ועזרת.
זכית למלא תפקידך בעולם, להזדכך,להיטהר ולהתעלות מעל כולם. אשריי שזכיתי בך,אבי. ולואי שנשמתך הזכה תאיר לי את דרכי.
אוהבת ומתגעגעת,מיכל.
|
שרון לוי
בתגובה על כמו גלים
אורדן חגי אורדן
בתגובה על החלטה גורלית!!!-אנא,הגיבו ועיזרו!!זה דחוף!!!!!!!
שמייח
בתגובה על עוד ישוב המאור!!!
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חן חן פאנטה.(אוהבת את השם שלך)
זהו שיר שנכתב לפני עשר שנים בערך...
זה היה ביום שהחלטתי לפנות את הדרך לחיים בריאים יותר ושמחים יותר...
בתחילה זה היה קשה,אבל ברגע שהחלטתי-הגיעה איכשהו ההשלמה עם המצב,וכמובן האמונה השלמה שהכל לטובה וששם ודאי טוב לאבא יותר ושהוא רואה אותי ומלווה אותי בכל יום.
בחתונה שלי,בלידות,וגם במצבים היותר קשים.
תודה לך על תגובתך!
מיכל.
מיכל,
הייטבת לתאר במילותיך את הגעגוע.
וקבלת הדין מעוררת הערצה.
אכן,קשה קשה!!!
תודה!
אני נזכרת ביום שבו נפטר אביה של חברתי הטובה
צפיתי בכאבה וחשבתי לעצמי,
איך הייתי מגיבה אם זה היה אבי ופשוט בכיתי.
אין דבר קשה יותר מאיבוד הורה בטרם עת
איתך