כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כלום

    סערות-סופות מוחיות

    ארכיון

    ידעתי

    38 תגובות   יום שבת, 14/8/10, 01:06

     

     

    הן בחלוף עת דודים כלה

    לא קל היה

    וחומר

     

    בגרתי עם תיקתוק השעון

    וזכרתי

    אהבה קדומה

    שרשיה שילחה

    אל

    סיפור אחר

    שם

    שברי חיי

    מול מראה ס ד ו ק ה

    רסיסיה

    נפוצו

     

    קרעתי פיסות עיתון עם סיפור דומה

    בתוך שדה מחשבות

    ראיתי ארץ מהלכת עשנה

    כישנה

     

    שמעתי

    קול מהלך בגני

    ביגון

    מחפה בשתיקה על אבק עתיד

     

    חציתי שמים

    ידעתי

    מילים של כאב

     

    ונותרתי

    אני

    קשת

    מתגרה

    בגורל

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/9/10 20:00:
      אנשים טובים,
      ריגשתם אותי בתגובותיכם,
      ואני אסירת תודה על כך התייחסות.
      אוהבת גם להתרגש.
      מירה
        9/9/10 10:32:
      שיר יפה
      ותמיד תהיהתי על אותן מילים
      להן יש משמעות קוטבית.
      כלתה נפשי
        31/8/10 16:03:
      מקסים..
        27/8/10 17:13:

      כתיבה יפה והבית האחרון מקסים:

      ונותרתי

      אני

      קשת

      מתגרה

      בגורל

       

       

       

      שבת נעימה,

      לולה

        25/8/10 22:15:
      וואו איזו משוררת את מירה !
      מילותיך לא בסלע כי אם ביותר מתרי.
        25/8/10 07:18:
      שיר נוגה וכואב ,רק טוב
        24/8/10 01:08:
      השיר והתגובות השונות - אחד הם.
        23/8/10 15:35:
      העיקר שנתחזק מכל התלאות העוברות עלינו...*
        23/8/10 11:55:
      האם הבנתי נכון??? הכוח שבהתגברות על רגשות כואבים???

      דרישת שלום מרחוק

      מירי
        23/8/10 03:02:
      צריך אומץ להתגרות בגורל,את קשת חפשי את החץ ואז המלאכה קלה,,
        22/8/10 23:14:

      http://cafe.themarker.com/image/1590822/

        22/8/10 22:52:
      דוגמא לשירה שאין אתה יוצא אליה
      אלא, זו היא הנכנסת לנפשך ומתנגנת בה,
      בלי שאנסה להתעמק מדוע ומה יש כאן
      ולמה התכוונת.
      כ"כ יפה - תודה רבה!!
        22/8/10 21:08:
      במחול שערכת על המקלדת נגעת בשורשי הכאב מקצה עולם ועד קצהו. ובכל זאת נותרת קשת שמתגרה בגורל. אופטימית,צבעונית, זוכרת את מה שהיה ומקווה לעתיד טוב יותר
        22/8/10 20:55:
      מאד יפה וכתוב נפלא
      אוסי
        22/8/10 20:35:
      מזכיר לי שיר יישן של ויליאם באטלר ייטס,
      תחפשי אותו, אני לא זוכר כרגע את שם השיר
      אבל אני חושב שהוא ,
      "כשתזדקני"
        22/8/10 20:00:
      קשת מתגרה בגורל?
      יפה....
        22/8/10 19:47:
      מה שהיה הוא שיהיה?
      מאוד מקווה שלא.
      קשת מתגרה בגורל

      כמה יפה כתבת...
        22/8/10 19:44:
      תודה
        22/8/10 19:20:
      nutarti ze siman shel lahavor akol be shalom
      ahavti et ze
      neshika
        22/8/10 19:13:

      תודה על תשומת ה''

      '''''' 

       שנה טובה על כל עם ישראל

      ''

        22/8/10 19:02:
      טוב שמצאת סיפור דומה בעיתון
      כדי לקרוע "לרסיסים".
      כתוב לעילא
        22/8/10 07:58:
      מקסים...
      תמצית החיים...
      את העשרת אותנו..
      לפחות אותי..
      תודה לך.
      *
        16/8/10 07:13:
      בגרתי עם תיקתוק השעון
      וזכרתי
      אהבה קדומה
      טוב להזכר אך החיים שלנו הם גם הכאן ועכשיו
      ולכן הסייום כל כך אופימי
      כן מירה את קשת בענן
      התגעגתי לכתיבתך.
        16/8/10 00:34:
      תודה לכם שהעשרתם אותי בתגובותיכם.
      מירה
        15/8/10 17:14:
      איזה בלאגן חמוד!!
      כל השיר הזה הוא תערובת של הווה הניזון מהעבר ומהעתיד
      י ש פה יחס של כבוד למה שהיה , התנהלות מופכחת בהווה , והקשת המתגרה היא רק סממן להתכווננות של לקראת העתיד, את שועטת אליו ללא מורא
      שיהיה לך המשך יום נעים וממוזג
      אני
        15/8/10 09:32:
      מירה,
      מסתבר שהכל זה "סיפור דומה".
      מאוד אהבתי את הסיום:
      אני קשת מתגרה בגורל

      מירה
        15/8/10 07:49:
      המבט אחורה הזה שווה שיתקיים רק כדי להוציא שורות כאלה.
      שורות כאלה שוות להיכתב כדי לתת לאבק העתיד לשקוע בשלוות הנחיתה.
      שלוות הנחיתה שווה רק עם ההשלמה.
      יותר ויותר לא נותר בפנינו אלא האושר שבהשלמה.
      תגידי: אחרים רואים אושר במאבק?
      ואל תכעסי שלקחתי את שורותייך - אלי.
        14/8/10 12:49:
      החיים בכמה מלים..
      אהבתי וגם הזדהיתי :)
        14/8/10 12:21:

      "אני קשת מתגרה בגורל"

      לוחמת במצב נתון
      כל עוד הדפקים פועלים
      להטמיע גוונים רכים בצפוי לנו
      ולהיות מודעים לרצונות
      זה מתבקש
      לפעול ולא להרפות
      לנקוט בכל הדרכים האפשריות לדעת וליידע

      שבת נאה יקירה
      לאה



        14/8/10 12:15:
      לקשת היפה
      שתמיד תמשיכי להיות, הן למראך אנשים מביעים משאלה, חשים תקווה..
      שבת נעימה


      "הן בחלוף עת דודים כלה
      לא קל היה
      וחומר"

      מקסים*

      שבת שלום:))

        14/8/10 07:16:
      עת לכל דבר ודבר לכל עת...
      עת דודים מתחלפת בעת התפכחות, כך מטבע הדברים.
      לפעמים עוברים הדודים טרנספורמציה לאהבה בוגרת, חברית שוויונית, לפעמים עין השמש גורמים לה לקמול ולכמוש...
      ונותרת קשת מתגרה בגורל - קשת בלא חץ מה כוחה מול הגורל? אבל אולי על מיתרה של הקשת את פורטת נעימה חדשה מול מה שנראה כגזירת גורל.
      אפשר גם שאת הקשת בשמיים, קשת ההבטחה הקדמונית שלא יהיה עוד מבול, ואף כאן דרך חדשה, ניווט אחר שלא עוד יביא פורענויות בחייך.
      היש בכל אלה משהו ממה שהתכוונה לו המשוררת...?
        14/8/10 06:32:
      הרקוויאם על עת דודים כלה.

      יפה

      שוקי
        14/8/10 02:03:
      יפה,
        14/8/10 01:22:
      הקשת הצובעת שמים מסמנת כי כלו המיים ....


      מאוד יפה , נוגה ואופטימי ..
        14/8/10 01:12:
      קשת של גוונים
      גנך..