רוק בבית המשפט
 לא זו אינה פראפרזה על הלהיט הענק של אלויס פרסלי רוק בבית הסוהר, זוהי כותרת שהכי התאימה למופע שהתקיים ביום חמישי האחרון בבית המשפט, לא יאומן כי יתואר.
חלקכם ודאי יודעים שנפלתי קורבן לשתי צרעות שעקצו החוצה את כספי (לא את הכל אבל בהחלט מספיק) ואת כספיהם של אנשים נוספים וטובים. מדובר בשני נוכלים, שהצליחו להעלים כמויות של כסף כמו קוסמים במופע בלאס וגאס. תוך 4 חודשים הורידו את המסך, אמרו אופס מצטערים, אין כסף.
מאז שכרנו עו"ד ואף התלוננו במשטרה. כחולי המדים רקדו ולס מהיר ותוך שבוע הכניסו את השנים למעצר עד תום ההליכים. ואכן אחרי מספר ימיםהוגש כתב אישום. ביום חמישי האחרון צעדתי מעדנות לבית המשפט בתל אביב, כדי לחזות בצדק המתהווה מול עיני המשתאות.
כמובן שהגעתי הרבה לפני הזמן. איש עסקים ידוע אמר לי פעם, שבי במקום שאת לא מכירה תרגישי את הסביבה, תתבונני במה שקורה, ורק אחר כך תפצחי ברינה. הראשונה שנכנסה לחדר הצר והקטן בו עמד להתקיים הבירור, עורכת דין גדולת חזה, צועדת על עקבי מחט בגובה 15 ס"מ לפחות בלי מצמץ ועם יכולת שליטה בשיווי המשקל מעוררת התפעלות. היא הזכירה לי להטוטן צועד על חוט בגובה 30 מ' שאין לו אלא אמונתו בצדקת הדרך ושיווי משקל שהתאמן ברכישתו שנים ארוכות. בעוד היא מסתירה את החזה המפואר שלה המחוץ בסוג של חולצה לבנה צמודה עד אובדן נשימה,בגלימת עורכי הדין הידועה, אני חושבת לעצמי כמה הוא עלה החזה הזה, ואולי הוא בכלל טבעי ואני סתם לא מפרגנת.
יש מאין הופיעו שני בלשי חרש. כאלה שמלווים אח"מים אמתיים, ראש הממשלה כזה כאילו. הם נתונים בתוך זקט רפוי (אל תטעו, האקדח שם ) ויש להם מן אוזניה וחוט מתפתל כמו בטלוויזיה. ואחריהם נפתחת הדלת , דלת צדדית קרובה מאד לספסל הנאשמים, לוחם אמיתי (או שרק נדמה לי בגלל המדים וככה) הכניס את הראשון, עידו, שנראה כמו אחד שחזר מסקי, ואיבד את הקילוגרמים המיותרים שהיו עליו, ואחריו במרחק מנוכר יוסי שובל מגולח כמו פושטק מצוי, נראה בן 20 או פחות, ואני שואלת את עצמי מה עומד מאחורי התגלחת, מופע רוק בבית האסורים אולי ?
האולם התמלא. מדובר באולם קטן ודחוס. די מהר לא היה מקום לדחוף סיכה. שומרי הראש מסתובבים בעדינות ומרגיעים את גלי הרעש שעומדים להתגבר אי פה אי שם. בני משפחה, מציצים, ועקוצים מניחים ישבן רוקד על ספסל העץ ומתרים בו - בישבן "עד כאן".
השופטת נכנסה כרוח סערה. התובע החיש איזה דפים, הסנגורים לא בדיוק התרצו. השופטת הבינה שנושא הדיון לא היה ברור ולא היה לה זמן להתייחס לדיון במלוא כובד משמעותו, היא שולחה חיש קלי קלות את העצורים להמשך מעצר, דחתה את הדיון ליום המחרת, ואיימה לקיים אותו בדלתיים סגורות, כי המשפחות הנורמטיביות לפי דבריה, מרעישות ומפריעות, בפרט שאחד מהם זועק: ומה על כבוד האדם וחירותו ?! ואני חושבת ביני לביני, משום הכבוד הזה ממש הכנעתי את הישבן שלי. גם פגעו לי בכבוד, וגם בחירות ובענק.
דברתי עם התובע. הוא אמר חד משמעית. זה משפט פלילי. תפקידי להכניס אותם לבית הסוהר. ומה על הכסף התעניינתי - זה משפט אזרחי הוא ענה וניער מעצמו אחריות. הסנגור תפס אותנו משוחחים. הי את הוא אמר, זו את שכתבת את הספר "להיות אמא חורגת". מודה באשמה עניתי כדרך המקום. מאד עזר לי הספר שלך כשהתגרשתי. מה שמחתי. אבל הוא אמר, אל תדאגי, כשתעלי על הדוכן אני אקרע אותך. איזה כיף עניתי לו. אחרי שקראת אותי אתה מוזמן לקרוע. נראה אם ילך |