יש לי הרבה חברות וחברים , מסוגים שונים כאלה שהם חבר'ה כאלה שנפגשים המון, כאלה שעובדים יחד, כאלה שנפגשים מדי פעם, אך לנו הנשים יש מושג של "החברה הכי טובה". ואני זכיתי בשלוש חברות מהסוג הזה. אחת מהן היא רונית חברתי מזה כ 18 שנה. רונית היא חברתי למסע בהודו שעשינו יחדיו, וגם את טיול של קיץ תש"ע מהפוסט האחרון.
אתמול יום שישי מתקשרת אלי רונית ומבקשת שאפתח במוסף של 'חדשות חדרה' בכתבה של ליהיא לפיד, שאקרא ואדע מה אני בשבילה. פתחתי והתחלתי לקרוא ובכל שורה נוספת אני מרגישה איך ההתרגשות גוברת , את עיניי מתמלאות דמעות ונגרות מלחיי לעיתון.... כי גם רונית בשבילי היא כזאת.
תודה שאת החברה שלי \ליהיא לפיד.
על זה שאת מקבלת אותי כמו שאני, אבל לפעמים מסבירה לי שלא יזיק לי קצת להשתנות ולשייף את הקוצים, על זה שיש לך סבלנות לדבר איתי על כל השטויות שמעסיקות אותי, אבל בעיקר על זה שיש לי עם מי להתייעץ על הדברים הבאמת חשובים. על זה שאני יודעת שלא תספרי לאף אחד את מה שאמרנו שביננו, אבל שגם לא תסתירי ממני דברים שאחרים אמרו עלי. על זה שאת מבינה שלפעמים אני צריכה להוציא קיטור, אבל יותר מזה על שאת תמיד שם כדי לחבק אותי כשנגמרות לי המילים והדמעות פורצות. על זה שאת יודעת מתי להגיד לי לעזוב ולוותר, כי זה לא חשוב, אבל גם לעודד אותי להילחם, כי ממש מגיע לי. על הכתף שלך שתמיד שם כדי שאניח את ראשי כשאני מתעייפת, אבל על זב שאת יודעת גם יודעת לתת לי דחיפה כי נתקעתי והגיע הזמן להזיז את עצמי. על זה שאת תמיד מקשיבה, אבל גם יודעת מתי להדיג לי שאני מדברת שטויות. על זה שאת לא צריכה לשמוע את כל הפרטים, אבל כשצריך את גם יודעת להגיד לי שלא אספר לעצמי ספורים. על זה שאת תמיד בעדי, אבל כשצריך מאלצת אותי לראות את הדברים גם מהצד השני. על זה שאת יודעת להעביר עלי בקורת, אבל תמיד זה יהיה ככה שזה לא יעליב, ואני אצליח להקשיב. על זה שאת תמיד מבינה אותי,ולמרות זאת מתעקשת להגיד לי כשאני ממש , אבל ממש טועה. על זה שאת אומרת לי את כל האמת, גם אם אני מעדיפה להתעלם, אבל גם יודעת פשוט לחבק אותי כשאני לא יכולה עכשיו להתמודד. על זה שאת סולחת לי כשאני מפשלת בדברים הקטנים, אבלמתעקשת להזכיר לי מה חשוב בחיים על זה שאת לא מתייחסת ברצינות לכל ההבטחות שאני מפזרת אבל מזכירה לי לא לשכוח את מה שהבטחתי לעצמי. על שאת מעודדת אותי לחלום, אבל מזכירה לי שאני לא יכולה לעשות יותר מאשר כמיטב יכולתי. על זה שאת יודעת להצחיק אותי כשאני על הפנים,אבל שאני יותר מדי מרוצה מעצמי את גם יודעת לצחוק עלי. על זה שאת מכירה אותי ואיתך אני לא צריכה לשחק משחקים אבל כשצריך גם מזכירה לי שאני כבר ילדה גדולה ושאין יותר תירוצים. על זה שאת חברה שלי , ושבעניין הזה אין לך שום דבר לפעמים. זכיתי להיות חברה שלך,ואני מקווה שאת יודעת כמה אני אוהבת אותך, ושאני תמיד אהיה שם בשבילך , מבטיחה, לעולמים.
חברות היא דרגת השלמות הגבוהה ביותר של החברה.(מיכאל דה מונטין) |