החזון של שלום במזרח התיכון אינו רחוק כל כך, "רק" 10-20 שנה מהיום, למי שרוצה לדעת. אני דווקא חושבת שיש סיכוי לשלום כל עוד נעבור את המשוכה האירנית ועוד שאר מלחמות קטנות שלא יקרו בעתיד, חס וחלילה.

כרגע אין שום סיכוי לשלום כל עוד הפלשתינאים מגובים בליגה הערבית הולכים על הקו הנוקשה והבלתי מתפשר. אך כל זמן שאין מלחמה (ואף מדינה מלבד אירן אינה מעוניינת בכך), דיינו.

שינוי יקרה רק עם היחלשות השפעת הנפט, דבר שצפוי תוך 10 שנים בערך. מה שיאלץ את הפלשתינאים להתמודד לבדם עם ישראל, אחרי שכל מדינות ערב יעזבו אותן לנפשן (הליגה הערבית תיעלם מעצמה). במצב כזה לא תהיה לפלשתינאים אלא להכיר במצב, והמצב יהיה שונה מהמצב הנוכחי,תהיה לא רק דרישה מהם להכרה במדינה יהודית דמוקרטית או סיום הסכסוך אלא גם קבלה של תושבים יהודים במדינת פלשתין תחת תנאים שתציב לה ישראל, שתבוא מתוך עמדת כוח, או לחילופין חילופי אוכלוסין כאשר ערבי ישראל יועברו לפלשתין האפשרות הראשונה סבירה יותר, דווקא).

סביר להניח שבתוך השנה שנתיים הקרובות בעייתה של אירן תיפתר. השלמה עם אירן גרעינית תשנה לחלוטין את המזרח התיכון, והקורבנות הראשונים יהיו הפלשתינאים, כאשר הצפוי להם לא יהיה בדיוק מדינה פלשתינית אלא גירוש המוני מהאיזור, כולל ערבי ישראל.

הויכוח על מדינה יהודית דמוקרטית תימשך עוד זמן עקב חולשת הכנסת והסטטוס קוו יימשך.

לא יודעת אם דמוקרטיה היא עליון, אני חושבת שבטחון הוא הערך העליון מכולם, אם כדי להבטיח את בטחוננו יש לפגוע בדמוקרטיה אז אני מסכימה לכך.

כמו שזה נראה כנראה שתהיה הפרדה, אלא אם כן בעית הדמוגרפיה תיפתר אזי אפשר יהיה להסתדר בלי זה.

לגבי חוקה נראה שאיחרנו את המועד, החרדים והדתיים התרבו כמו ג'וקים, הטפילים הללו. אבל ממילא יש כרגע בעיות דחופות ובוערות יותר. נטפל בהם אחרי הבעיות שהעליתי כאן.

היהודים בישראל בחיים לא יהיו מיעוט, נקודה.

ציונה