השחלת קרסולך לתוך צמיד מקועקע כיתרת אגודל כף ידך במסגרת משובצת דקה הסברת לו בכמה מוניות מאווררות במוסיקה הוא קנה את האופניים הממונעים שלו בד בבד, הנצחת את זיכרונך שפתיים צבע לפטופ מונח על ירכיים מונחות על ברכיים מונחות על קרסוליים מלהטות את חיוכך אֵלי |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא חשבתי אחרת
יצירה בוחנים בעיניים הסוביקטיביות, בלי קשר לכוונת היוצר.
יש מצבים בהם ידיעת כוונת היוצר מאירה באור נוסף את היצירה,
אבל זו תוספת לא הכרחית אלא אפשרית.
במקרה הנוכחי, הראיה הסוביקטיבית שלי הביאה למשיכה לטקסט
מכן קצרה הייתה הדרך לחיפוש קשרים ומשמעויות
ומכאן מהר מאוד הגעתי להסתבכות במנהרות המחשבות, הדמיון והתובנות
ופתאום הכל הפך להיות מסובך להדהים.
מבחינתי בלבד כמובן.
בכלל לא.
תשאלי את דן חמיצר
גם הוא יגיד שהחידות שלו נראות לו פשוטות
אוהב אותך כשאת מצחיקולית
דווקא נראה לי פשוט..
להבין את השיר הזה
מסובך כמו לחדור למוחו של אדם
להקשיב למחשבותיו
ולפענח את חלומותיו.