| מאז המצאת השפה , האנושות ידעה ליצור לעצמה סמלים ותבניות אשר ביחד גיבשו את התודעה האנושית ושיפרו את ההבנה שלנו זה את זה , ואת ההבנה שלנו למציאות. מושגים רבים ומילים רבות שגורים בשפת היום יום ולמעשה יוצקים משמעות בחיינו מבלי שתמיד נוכל להגדיר בצורה אנליטית וחד משמעית מהי המשמעות המכניסטית של אותם מושגים.התודעה היא עוד תוצר מבין רבים שנפלטו לתוך הכרתנו מבלי שאנו באמת יודעים להסביר את המנגנון המכינסטי שעומד בבסיסה. המדע הגיעה לתקופת פריצה , יש לנו את הכלים להתבונן היום אף על מולקולות בודדות אשר מרכיבות את כל אחד ממיליארדי התאים בגופינו. אנו יודעים מהו הבסיס לחיים , הלוא הוא החומר התורשתי , הדנ"א , שנמצא בכל אחד מהתאים שמרכיבים אותנו החל משערה על קודקוד ראשינו ועד לציפורניים בכפות רגלינו , אשר מהווה את "ספר הבישול של החיים" ובו הוראות הכנה שזורות בצורת תבניות אפייה בצורות שונות.אנו מכירים את הרשת המופלאה של מערכת העצבים , הבנויה מנוירונים ודנדריטים אשר מרכיבים יחדיו רשת ענפה ומורכבת להעברת סיגנלים חשמליים. העברה או אי העברת סיגנל חשמלי במקומות שונים ברשת יוצקות משמעויות פיסיות בחיינו.אנו מכירים במבנים הבסיסיים של החיים הן ברמת המיקרו , מבנה התאים ברמה המולקולרית , והן ברמת המקרו , כיצד פועלות רקמות שונות מבחינה כימית ופיסית בגופינו ומהי מערכת הגומלין בין רקמות שונות למשל התקשורת בין אזורים שונים במח , או מערכת הספיגה במעי שמתבצעת בעזרת תאים ספציפיים , תאי האפיטל. עם כל זאת , אנחנו לא מסוגלים לתפוס ולהסביר את אותו מושג שנוצר כצורך קיומי לתפיסת המציאות , הלוא היא התודעה. אנחנו יודעים כיצד עוברים סיגנלים במח וכיצד הוא בנוי , היכן אגור המידע לחיים ובאיזה צורה , אך אין אנו מסוגלים לתפוס ולהבין כיצד נוצרת לה התכונה הכל כך חשובה הזו.תודעה הנו מושג בלתי נתפס אך עם זאת הוא מרכיב קיים ואולי החיוני ביותר לחיינו . האם התודעה הנה תכונת על שלעולם לא נוכל להבינה ולהתחקות בעקבות היווצרותה המכניסטית או שמה עוד מנגנון אבולוציוני שנוצר על מנת לשפר את הישרדותנו יחסית לאורגניזמים אחרים וניתן להגדירו? ובכן , החיים נוצרו לפני כמה מיליארדי שנים , האדם זמנו קצוב לכמה עשרות שנים , חיי אדם בודד על סקלה אבולוציונית משמעותם כנקודה על קו ישר. תודעה הוא דבר קיים , על כך אין עוררין אך האם תוצר של מיליארדי שנות אבולוציה יכול להיחשף על ידי מחקר , מאסיבי ככל שיהיה , המוגבל מבחינה אובייקטיבית לזמן חיים של חוקר ממוצע (או בעצם חוקר "אידיאלי") ל- 70 שנה?פה גלום הפרדוקס הגדול של המחקר האנושי , הביולוגיה היא הרבה יותר מורכבת וענפה ממה שאנחנו כבני אדם יכולים לתפוס ולהבין . הטבע תמיד היה חסכוני באנרגיה , הננו תופסים רק חלק מצומצם מהמציאות האמיתית , הפיסית , אשר מספיקה לנו בשביל לזהות לחוש ולהבין את המינימום שצריך בשביל לשרוד. טווח התדרים הן של גלי הקול , והן של גלי האור , שאנחנו יכולים לקלוט הנו מצומצם וכך גם מתקבלת לה תמונת המציאות שלנו שהיא לא יותר מאשר תוצר עיבוד אותות מוחיים בדיוק כמו שמתנהל בתוך המחשבים שלנו. אנחנו מוגבלים בזמננו , בקיבולת הזיכרון שלנו , ביכולת הדיאגנוסטית שלנו להבחין ולקלוט את כל המידע האמיתי של המציאות, ורגישים מדי לגורמי סביבה סובייקטיביים אשר משפיעים ומפריעים לנו להמשיך לחשוב ולתכנן את הבנתנו בצורה אובייקטיבית , אנליטית ותכליתית.אותן הגבלות קימות גם ברמת המקרו , המחקרים חייבים להיות רציפים לחלוטין על סקלת זמן רציפה , על מנת להתחיל להבין את קצה קצהו של מסלול או מערכת ביולוגית מורכבת, אך בגלל מגבלות של אמצעים , מחויבות למערכות לתקופות זמן תכתיבים סביבתיים ואינטרסים כספיים ופוליטיים , ובסופו של דבר בגלל היותנו בני אדם ולא רובוטים , לא מושגת רציפות זו בין המחקרים ובכך הידיעה המדעית לא מורחבת בצורה רציפה ואנליטית על סקלה של מאות ואלפי שנים ולא עשרות שנים בודדות.אך מגמה זו מתחילה להשתנות , המחשבים מאפשרים לנו לשפר את מגבלת הזיכרון שלנו ולהרחיב בכך את התפיסה התודעתית כלפי התופעות השונות שנחקרות. המחשבים יצרו כללי משחק חדשים , הם מהווים גם כלי קיבול למידע , וגם מערכת אנליטית אובייקטיבית חופשייה ממגבלות בשר ודם. העתיד נראה מבטיח מבחינת הרחבת מאגר המידע שלנו בתפיסת המציאות , אך עם זאת נזכור שככל שאנו מגלים יותר ויותר את "סודות החיים" כך גם נחשפת יותר ויותר המורכבות המופלאה והבלתי נלאית של הטבע , ובעצם ש"הדרך אל האמת" עוד ארוכה וענפה בצורה שאנו , כיצורים מוגבלים גם במימד הזמן וגם במימד המרחב , עוד רחוקים מאוד מלהבין. עד אז התודעה תמשיך לשמש אותנו בשביל לתפוס את המציאות ולשפר את הישרדותינו בעולם , אך עם זאת תישאר בלתי פתורה עוד זמן רב.
כל הזכויות שמורות C. מוטי אלברשטיין 2007. |