בעצם אלו השעות שאני ממש חי בהן. סופג, נוגע, מביט, מחבק. להגיע אליהן הרוס, זה לא יכול להיות. לא מוכן. להגיע אליהן לחוץ? הלך עליהן. אני חייב לוודא שאני מגיע אליהן נינוח ועם מספיק כוח. להוריד קצב לנתק דברים לשכב על הרצפה או להתחרדן במיטה ללקק לאט גלידה ולשאול עוד שאלה לתת לעיניים להעצם, לנוח רגע, ולפתוח אותן שוב ללטף באיטיות. לאכול סלט או ביצה קשה עם טחינה לשתות מים ולסגור TV. להדליק נר לסדר קצת את הסלון ולנוח להירפא. |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברשותך: נדמה לי שדבר לא יגרע אם תכתוב לכבות TV ולפקוח. אם מתאים לך.
לגבי התחרדנות: המצאתי לפני שנים אחדות את המילה להתבטט- פעולת הישיבה/רביצה מול הטלוויזיה. מלשון בטטה, כמובן ובהשראת COUCH POTATO האמריקני.
לפעמים אני גם עושה את זה אבל עם אטמי אוזניים - כדי לא לשמוע את הצעקות של הבנות. אני שוקלת לקנות גם כיסוי עיניים כדי לא לראות את הגלידה מטפטפת על המקשים של המקלדת ובסלון מול הטלוויזיה ואז.. השמים הם הגבול.. ;-)
שלי היופי של השעות מתחיל ב2 לפנות בוקר עד 5
תודה..
ושבוע טוב