עד להמצאתו של העט הכדורי והחדרתו בכמויות מסחריות גדולות לשוק, השתמשו לכתיבה בעיקר בשני סוגי עטים: בעט ציפורן שהיה צורך לחדדה לעתים תכופות, שנטבלה, מדי כמה מילים, בקסת של דיו, ובעט נובע אשר נזקק אף הוא למילוי תכוף - יחסית. הדיו בו השתמשו בעטים אלה היה דליל, וייבושו היה איטי. לכן, נהוג היה להיעזר גם בכרית, חצי עגולה, שיועדה לספוג את עודפי הדיו, ובכך לזרז את התייבשותו על הנייר. תהליך הכתיבה והשימוש בכלי הכתיבה דרשו מיומנות גבוהה. שכן, דלילות הדיו ונזילותה גרמו לא אחת לכתמים על הדף, ציפורן קשה מדי חרצה ולעתים קרעה את הנייר. ציפורן לא מחודדת כהלכה יצרה הפסקות בזרימת הדיו לנייר,  ואלה היו רק ממקצת התופעות שהפריעו  לשטף הכתיבה. עם התפתחות האוריינות והגברת הצורך בכתיבה, היה צורך להמציא כלי כתיבה שיהיה קל ונוח יותר לתפעול, שאספקת הדיו שלו במהלך הכתיבה תהיה ארוכה, עקבית ורציפה.

למרות שביצועי העט ומבנהו עדיין לא היו אופטימאליים, בשנת 1945 יצא העט הכדורי לשוק הפרטי במספרים גדולים, הן באירופה והן בארה"ב. נפסח כאן על מלחמות פטנטים של חברות שונות על הזכות ליצר עטים כדוריים, בעיקר בארה"ב.  ונציין שבתחילת שנות החמישים, כבר יצאו לשוק גרסאות משופרות של עטים כדוריים. היו אלה עטים בעלי סמיכות נכונה של דיו ומבנה די יעיל, יוצרו עטים עם מכסים או עם מנגנונים המכניסים את קצה העט לתוך גופו למניעת התייבשות הדיו. כמו כן, שמש מבנהו של העט הכדורי לפיתוח סוגי עטים נוספים.

החשיבות למועד בו הומצא ופותח העט לסוגיו חשובה ביותר לתארוך מסמכים. שכן, אם על המומחה לבדוק מסמך אשר נטען שנכתב בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים, והוא כתוב בעט כדורי, הרי שעל פניו ברור שמדובר במעשה זיוף. שכן, בשנים אלה, לא השתמשו כלל בעט הכדורי....