כותרות TheMarker >
    ';

    דרך הסמל

    הסמלים - לא רק ליופי ולקישוט !
    לסמלים (במובן הכי רחב) - יש כח הנעה, בחברה, בחינוך וברוח. הבלוג יתמקד בתפקוד הסמלים בחיינו: בתפקיד המקורי, החיובי, שלהם, כמו גם בניצול כוחם בכיוונים שוליים, ואף שליליים.

    0

    הדגמה

    0 תגובות   יום שלישי, 17/8/10, 03:07

    הנה קטע שמצאתי הערב על גלי האתר. נשתמש בו כדוגמא, שדרכה אפשר להבין את דרך הסמל.

    כל אשר הנכם עוברים ביום יום הנם סימני דרך.  כל צעד וצעד אותו הנכם מטביעים בחול משאיר את עקבותיו עד אשר באה הרוח הגדולה ומפזרת את החול.  ורוח גדולה זו כאשר היא מגיעה היא אשר מוחקת עבורכם את העבר, ההווה והעתיד ומאפשרת לכם להטביע צעדיכם מחדש, קצת אחרת, קצת שונה.

    א.      חול; צעדים; עקבות; רוח; מפזרת; להטביע צעדים מחדש.

    ב.      יום יום; סימני דרך; הרוח הגדולה; מוחקת; מאפשרת; אחרת.

    שני מישורים יש כאן. כשהכוונה, היעד של הקטע, הוא להראות באור חדש ושונה – יסוד חשוב בחיים.

    המישור הראשון – תיאור מציאותי מתוך המציאות. כשלעצמו – היה יכול להיות קטע ספרותי-תיאורי.

    המישור השני מדבר כבר על איכותם של 'החיים', חייו של כל אחד. על הבנה לעומק של תהליכים משמעותיים בחיים. על כך, שתתכן איכות כזו של חיים, שבה העבר אינו קובע את העתיד. רעיון אדיר, לא?!

    מה דעתכם על האימרה: 'כל צעד שתעשו – יכול להיות שונה מהצעדים שעשיתם עד כה'. נסיתי לכתוב זאת, בצורה שתשקף את רוח הדברים של הקטע היפה הזה. אך, האם האימרה שוות ערך לקטע? – מבחינה 'טכנית' - יתכן שכן. אך, מבחינת הנגיעה בעומק ההבנה שלנו? – לדעתי, לפחות, יש הבדל של שמים וארץ ביניהם. מהו ההבדל? – השימוש בכוחו של הסמל.

    הטבעת רגל יחפה בחול רך – אצל מי אין הדבר מעורר זכרון רגשי נעים ומיוחד, של חופש ושל מרחב של אפשרויות הפרושות בפנינו? (הפעלת הרגש, זוכרים?)   חלק משלים לתמונה חזותית זו, המתעוררת אצלנו – הוא הרוח, המלטפת, רוח שבאה ממרחקים, וקוראת לנו לצאת למחוזות לא מוכרים. (אני נסחף כאן לקטע שירי-ספרותי משלי, ובהחלט אין זו כוונתי. הכוונה היא – להדגים את פעולת הסמל).

    ואיפה כאן הניגודיות הבונה? טביעות הרגל שלנו נדמות לנו כמרשימות ביותר: הנה, אני משאיר חותם. ובצידו השני של התיאור – הכל נמחק ונעלם, איננו, אין זכר לפעולותינו. בתוך זוג הניגודים הזה, שאכן משקף צדדים ממשיים של החיים – אנחנו מגששים למצוא את דרכנו. המסר שבקטע אינו מבטל את הצעדים של היומיום. ומצד שני, אין הוא שם למטרה את עצם השינוי. הוא מכוון לשילוב ביניהם. עשית – מצוין, אלו סימני הדרך שלך! - אבל שהעתיד לא יהיה שבוי במעשיך בעבר.

    ומדוע זה מדבר אלינו, ונוגע בנו לעומק? מפני שהתיאור מציאותי, ומוכר לכל אחד מקרוב. ומכיוון שכך, הלב נפתח, לרגע, ופתיחה זו מאפשרת למסר ה'גבוה' יותר – להשפיע עלינו.

    ועוד לא דברנו על הרוח, המופיעה בשני המישורים גם יחד. מושג הרוח, המורכב כשלעצמו, צופן סוד (רוח גדולה, כאשר היא מגיעה) - נוגע אצלנו במורכבות הפנימית שלנו. אבל, שוב אני נסחף למעין 'ניתוח ספרותי', בעוד שכוונתי להתרחק מכך, ולהוסיף נדבך, שמדגים את ההשפעה הדינאמית של השימוש בסמל. להראות, כי דרך הסמל היא הדרך הטובה ביותר להעביר מסר, שאכן ייגע ויניע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      meir7
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין