. ארבעה שערים. הראשון מוקדש להצגת מסגרת.הזמן או ההקשר הפוליטי,השער השני מציג ממצאים של.מחקר פרוסופוגרפי והוא מושתת.על אוסף ביוגרפיות של מנהיגי.הקהילה בתקופה הנדונה.השער השלישי מבקש להסביר כיצד תצליח ההנהגה.לשרוד ולשמר את מנהיגותה בתקופה הנדונה. בשער זה.מדובר, בין השאר, במיקומו של מקור הסמכות.של מנהיג הקהילה המקומית בתודעת בני הזמן  ויש לשאוף לגוף העוסק בחלק החוקה השלישי אשר ירכז תחתיו את כלל הסמכויות כגון הרבנות ,הישיבות הכוללים [תארו לכם אוטונומיה של פקידים לענייני דת דבר העשוי ליתן אינטגרציה בין הציבור הדתי באשר נמצא מקום תרומתו לחברה בכלל] וכן את התיאום והפיקוח בין כלל העדות והחצרות למיניהם וכפי שהערנו כי יש להציג שיטה סוציולוגית מתקדמת אשר בנויה על תפיסת הזהות הכללית והפרטית , ומתוך כך תתאפשר היציאה מן הגטו ,כ'כ גיבוש שיטות לימוד)השער הרביעי מסיק על קיומה של עילית מנהיגה.בקרב   התפוצות על–פי ארבעה קריטריונים כלליים:אינטרסים משותפים, מנגנון הכשרה ומיון, תרבות משותפת.ומנגנון ארגוני.   ומעתה,  מדוע לא נגייס את החרדים כפקידי ממשל באוטונומיה היהודית ,במדינה דמוקרטית קיים הכלל של "דינא דמלכותא דינא" בכל העניינים שהם במרותו שלהממשל האזרחי, כלומר בכל התחומים שהניהול המדיני בהם חיוני הוא לקיום העם.במדינתו. על פי הכלל של "דינא דמלכותא דינא". ההלכה מכירה בסמכות האזרחית,וכל אזרח בישראל מחויב לציית לחוקי המדינה, שהם - בניסוחו של הרשב"ם -דין גמור במדינה דמוקרטית, שאינה מפלה בין אזרח לאזרח ואינה מתערבת בעניינים דתיים  ,,יתכן.למתבונן היטב ,כי יש אפשרות מעתה לחלק בין החוקה ה1 שהשטחים יוכרו בה כאוטונומיה נפרדת מדינית,לבין החוקה ה2 שיתכן בה שילוב פעולה משותפת,במסגרת מדינית אחת כולל החלת ריבונות מסוימת השייכת לתחום החוקה ה2 ונמצא כי אפשר לקרוא למצב זה מדינה דו לאומית,ואפשר לקרוא למצב שתי מדינות,ואפשר לקרוא למצב מדינה יהודית ודמוקרטית,ואפשר לקרוא למצב נורמליזציה.תוך שמירת המצב הקיים,וכפי שביארנו באריכות  כי. קונפדראציה רפובליקנית דמוקראטית של שלשת התרבויות המונותאיסתיות תוכל להתממש בעתיד הרחוק ע''י הגדרתה של ארץ ישראל כבירתן של שלשת התרבויות וזאת מבחינת החוקה הבינ'ל ה2,בד בבד עם השארות ירושלם בירת ארץ ישראל מבחינת החוקה הבינ'ל ה1,ובכאן יתבאר כי ישוב בסיכסוך הטריטוריאלי ניתן לפיתרון בקלות,וכן יש,להבין כי סכסוך זה איננו הסיכסוך האמיתי --                שער ראשון לעיל(  רואה, בהשפעת גישות אנתרופולוגיות, כ"קונטקסט" יותר,מאשר "טקסט" וכאתר של שדה מחקר מיקרו–היסטורי,שחושף אמִתות כלליות יותר מאשר נושא המחקר.  , בעקבות הניסוח של( והאנתרופולוג קליפורדLeviהמיקרו–היסטוריון ג'ובאני לוי ) . עניין מתודי אחר הוא   להציג גישה חדשה,כלפי המסמך ההיסטורי הרואה בו טקסט הדורש פרשנות. הגישה(, לקרוא את הטקסטDerridaחותרת, בעקבות ז'אק דרידה )קריאה כפולה: הראשונה, שבפישוט הניסוח של פרנקל אפשר,לקרוא לה הרמנויטית, והאחרת, שגרתית פחות, היא "קריאת,עומק נוספת", שתחשוף רבדים סמויים ובלתי–מודעים מתוך,ההנחה, שבכל טקסט יש יותר ממה שגלוי לעין כחלק מהשיח,שבו הוא מתקיים.,"לרדת לרבדיה העמוקים,של התודעה ולדלות מתוכה את 'מודל העולם'" שלהם, את,תפישותיהם הראשוניות והבלתי–מּודעות לעתים, "המשמשות,מאגר סמנטי בסיסי לתמונת עולם המשותפת לבני קבוצה,תרבותית מסוימת" זוהי גישה היסטורית, שאסכולת( הצרפתית כינתה בזמנה "החקר ההיסטוריAnnalesהאנאל חשוב לציין כי בניגוד לדתות הממוסדות, הנוטות להבליט את השונה עד למלחמות חורמה עקובות מדם, בין תורות הסוד של הדתות הממוסדות שוררת קרבה רבה, ונראה שהן מצביעות לאותו מקום שהוא מעבר למפריד והנה בשטח זה של הפילוסופיה המופשטת יש להכין את השטח לדיאלוג בין שלשת התרבויות המונותאיסתיות .בשער השני מובאת.המלצתו של ז'ן–פול סרטר )עמ' 48( לקרוא קריאה "אופקית,ואנכית" לסירוגין את הביוגרפיה של היחיד ואת השיטה,החברתית, בנימוק ש"אדם לעולם אינו אינדיבידואום.עדיף להגדירו כ'יחיד אוניברסלי'".משום שיהיה קשה לראות את הרלבנטיות.שבעמדתו . כך למשל, המסקנה , לפיה אפשר להבין באמצעותה,את דרכי פעילותה של העילית המנהיגה ) ולכך יש לחלק אחרת את הדיון  להבהרת.מושג ה"כוח" בתחילת השער השלישי, שיהיה בחלק בפני עצמו מה שאין כן בין השני והרביעי,שאפשר שיהיו חלקים השיכים אחד למשניהו כלולים  בהם,  מבחן העתיד איפוא הוא,פענוח היצירה התרבותית-פוליטית זו,וכן יצירת תיאום מדיני ופוליטי למציאות בת ימינו והוא יסוד שיטת שלשת החוקות,בלעדי שלב זה זהותינו הלאומית-פוליטית מצויה בסכנה,ואם זאת בסכנה ,עתידינו בסכנה,ונחזור ונסכם כי המתבונן היטב בבלוג זה ובקישוריו ,יוכל לקבל התחלה של בניין כל שהוא העונה לתיאור הנדרש,אמנם עדיין הוא לא מגובש סופית,לכן הפסקנו בין רצף ההרצאות ,מסוקראטס-מקיאווילי,המשך ההרצאות עוסק במבנה המערכות המדיניות,ובסברות שונות לכאן ולכאן,אולם עד כאן הובא החלק הלא מלוטש,אך העיקרי,והוא יסוד פיתרונות הסיכסוכים ויש להבינו היטב ונקרא לשלב זה '' ביאור היסודות הכוללים''