אני רוצה לדבר על תופעה גברית שכל פעם מחדש משגעת לי את השכל. זהו סיפור קלאסי שגם אני וגם כל חברה שלי וגם כל בחורה אפשרית שאני מכירה, חוותה לפחות פעם אחת בחייה. אז הפעם, הקורבנית המסכנה היא חברה טובה שלי, ליאת. ליאת הכירה בחור באיזה פאב בתל אביב. הבחור, נקרא לו בשם בדוי X. לא סתם בחרתי באות הזאת לסמן את שמו. בכיתה ז' לימדו אותנו ש-X הוא נעלם ולכן חשבתי שזו תהיה הגדרה מתאימה. הבחור שנעלם. וחוץ מזה, כדי להדגיש שזהו סיפור שמאפיין גברים באופן כללי ולא רק את ה-X הספציפי הזה. בכל מקרה, X היקר לקח את המספר של ליאת באותו בר תל-אביבי. משך אותה 3 ימים תמימים עד ששמעה ממנו לראשונה, ואז זימן אותה לדייט בעוד רק כ-5 ימים תמימים נוספים. כמובן שהדייט כלל ארוחת טפאסים נחמדה ובקבוק קאווה שלם רק בשבילה, וביקור לא-כדאי-שתנהגי-ככה-אולי-תעלי-אלי-לדירה-עד-שתהיי-בסדר-לנהוג ובמילה אחת שהייתה יכולה לחסוך לי את כל המשפט הזה- סקס. בכל מקרה, עד כאן הכל פחות או יותר סטנדרטי ורגיל לגברים של היום, לא משהו שלא שמענו עד עכשיו. בכל מקרה, מאז אותו יום, מלבד למספר חילופי אסמסים חסרי מהות, נעלמו עקבותיו של X. עכשיו, נצא מתוך נקודת הנחה ש-X לא מעוניין יותר בקשר עם ליאת מכיוון שכבר חלפו 4 ימים תמימים מאז. וכל בחורה שעברה את זה יודעת איך מרגישים הימים האלו, ושתמימים זה לא בדיוק הגדרה נכונה. יותר נכון גיהנום. הקפיצה מכל טלפון. ההתרגשות מכל הודעה. ההרגשה החרא שמתחילה לצוץ אחרי יומיים כשכבר מתחילים להבין שאולי כבר לא נשמע ממנו יותר. וחשוב לי להדגיש שגם אם לא מדובר באהבת אמת אלא סתם בדייט אחד-שניים שהיו בסה"כ לא רעים, האגו מקבל את המכה שלו. ובמיוחד אם היה מעורב בסיפור הזה גם סקס. אין לי כעס כלפי בחור שלא מעוניין. זה דבר לגיטימי ורגשות אי אפשר לכפות, וגם אני לא רציתי כל בחור שיצאתי איתו אי פעם לדייט. אבל- למה ובמיוחד אם עוד היית מספיק גבר בשביל להעלות אותה לדירה ולשכב איתה, למה אתה לא מספיק גבר כדי לסיים את זה כמו שצריך? למה לתת לילדה לסבול בייסורים? למה לא לגאול אותה מהציפייה ומהאגו ההולך וקטן שלה? פשוט תחתוך את זה ודי. אף אחד לא יאשים אותך. אבל למה ככה לדעוך באיטיות מוות איטי ומייסר ולתת לאגו של הילדה לדעוך במשך ימים? אתם יודעים איזה באסה זה עושה? בכל מקרה, אני מקווה שלפחות איזשהו גבר קורא את זה ואולי חסכתי את הסבל לבחורה הפוטנציאלית הבאה. שבוע טוב לכולם.
|